בש"פ 7018/06 מדינת ישראל נ. מנשה מזרחי

המשיב עומד לדין באשמת ביצוען של עבירות מרמה בנסיבות מחמירות, איסור הלבנת הון, ועוד, בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח. נטען, כי המשיב שיכנע אנשים רבים במרמה להפקיד בידיו כספים, כביכול, כדי להפיק מהם רווחים גבוהים מאלה שניתן להשיג בשוק. על פי גרסת המשיבה, שלח המשיב את ידו בכספים אלה, עשה בהם כבתוך שלו, כאשר רכש באמצעותם מקרקעין ומיטלטלין בארץ ובחו"ל, והעניק הלוואות באשראי תוך פעילות בנקאית ענפה. בגין כל אלה יוחסו לו עבירות של גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, איסור הלבנת הון, מתן שירותי מטבע, ביצוע פעילות שיוחדה לתאגיד בנקאי, עשיית פעולה ברכוש אסור ושיבוש מהלכי משפט.

כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת בחודש דצמבר 2005, וביום 4.1.06 הוחלט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. שמיעתן של הראיות החלה בחודש מאי 2006, ומאז קוימו חמש ישיבות במהלכן נשמעו תשעה עדים. בית המשפט קבע לתיק זה 25 ישיבות נוספות, החל מחודש ספטמבר 2006.

המדינה עותרת להארכת מעצרו של המשיב מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ולכך מתנגד בא-כוחו המלומד של המבקש, עורך דין גלעד.

אכן מעצרו של המשיב נמשך מעבר לתקופה אותה קצב המחוקק בסעיף 61 לחוק המעצרים, אולם זו תוצאה של ריבוי העבירות אשר יוחסו לו, שלהוכחתן נדרשת הערכות מיוחדת הואיל והמדינה עתידה להשמיע 140 עדים. לעניין זה התייחס בא-כוחה המלומד של המשיבה, עו"ד א' וסטרמן, באומרו כי התביעה עתידה לוותר על העדתם של 25 עדי תביעה, וביחס ל-17 עדים נוספים הוגדרה עדותם "טכנית" וככזו שלא תארך זמן רב. חרף כל אלה, לדידי אין ספק כי שמיעתו של תיק זה תתארך, ועל כן טרח בית המשפט המחוזי וקבע לכך ישיבות רבות. עם זאת, ואם תיק זה יצטרך להתלבן עד סופו, נהיר לי כבר עתה כי הארכת המעצר הנוכחית לא תהיה האחרונה לה תעתור המדינה, ונראה כי צפויות בקשות נוספות מסוג זה.

נסיבות אלו מחייבות את בית המשפט לשקול בזהירות יתר את הבקשה להארכת מעצרו של המשיב, ולתהות אם לא הגיעה השעה להעדיף את זכותו לחירות על פני השיקולים אשר עמדו בבסיס החלטת המעצר המקורית. כך עשיתי, ומסקנתי היא כי מסכת האירועים הסבוכה שעל פי הנטען המשיב היה מחוללה, מצביעה על כך שגלומה בו סכנה מוחשית לציבור. לסכנה זו מצטרף החשש שאם ישוחרר עלול המשיב להימלט מאימת הדין, וכל אלה יחד מטים בשלב זה את הכף לחובתו.

אשר על כן, אני נעתר לבקשת המדינה ומחליט להאריך את מעצרו של המשיב ב-90 ימים, החל מיום 13.9.06 או עד למתן פסק-הדין בת"פ 1169/05 של בית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם מביניהם.