בש"פ 7152/11 מדינת ישראל נ. מחאמיד סעיד

זוהי בקשה להארכת מעצרו של המשיב על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, לאחר שחלפו תשעה חודשים מאז מעצרו ומשפטו טרם נסתיים.

1.

המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה באשמת חבלה בכוונה מחמירה. על פי המתואר בכתב האישום בלילה שבין יום 30.12.2010 ליום 31.12.2010 בילה המשיב במועדון בחיפה, וסמוך לשעה 1:00 התעורר ויכוח בינו לבין שני אנשים שבילו גם הם במועדון. הויכוח הוביל לחלופי דברים קשים ולהרמת ידיים. במהלך הוויכוח הגיע למקום ח'אלד מחאמיד (להלן: המתלונן ) והחל לגדף את המשיב. בעקבות כך התפתחו חלופי דברים בין המשיב למתלונן ואדם שלישי הפריד ביניהם והוציא את המתלונן אל מחוץ למועדון. אז נכנס המשיב אל מטבח המועדון, נטל סכין בעלת להב של כ- 20 ס"מ , יצא אל המתלונן ודקר אותו בעוצמה בחזהו בכוונה לגרום לו חבלה חמורה, נכות או מום, ונמלט מהמקום. המתלונן הובהל לבית החולים שם נותח בדחיפות ואף בוצע בו עיסוי לב פתוח. התברר כי כתוצאה מן הדקירה נגרמו למתלונן פגיעה בריאה ובקרום הלב, קרע בשריר הלב, וכן פצע דקירה המשתרע עד מעבר לחדר הלב השמאלי.

עם הגשת כתב האישום, ביום 17.1.2011, עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. ביום 3.2.2011 קיבל בית המשפט המחוזי (השופט א' טובי) את הבקשה בקובעו כי "קיימות בתיק ראיות נסיבתיות כבדות משקל הטומנות בחובן פוטנציאל הרשעתי". כן קבע בית המשפט המחוזי כי נוכח חומרת המעשים המיוחסים למשיב קמה עילת מעצר נגדו ולא ניתן להסתפק בחלופה, חרף העובדה שאין לו עבר פלילי. ערר שהגיש המשיב על החלטת מעצרו נדחה על ידי בית משפט זה ביום 21.2.2011 (בש"פ 1250/11, השופט א' לוי).

2.

הבקשה שבפניי עניינה הארכת מעצרו של המשיב משחלפו תשעה חודשי מעצר ומשפטו טרם הסתיים. הבקשה סוקרת את מהלך הדיונים עד כה וממנה עולה כי ביום 9.2.2011 התקיימה ישיבת הקראה פורמאלית של כתב האישום, ואילו המענה לכתב האישום נדחה לבקשת המבקש ליום 23.2.2011, והוא כפר במיוחס לו. בהמשך לכך התקיים בין הצדדים הליך גישור אך זה לא צלח, ושמיעת ההוכחות החלה ביום 2.5.2011. עוד עולה מן הבקשה כי עד עתה התקיימו שלוש ישיבות הוכחות בלבד, שלוש ישיבות נוספות שנקבעו בוטלו מטעמים שונים וישיבה אחת נוספת נקבעה ליום 15.12.2011.

המבקשת טוענת כי יש להורות על הארכת מעצרו של המשיב נוכח מסוכנותו הרבה הנלמדת מן המעשים המיוחסים לו ומנסיבות ביצוען. המבקשת מוסיפה ומציינת כי נגד המשיב תלוי ועומד כתב אישום נוסף בבית משפט השלום בחדרה בעבירות של החזקת נשק שלא כדין ואיומים, ולגישתה גם בכך יש כדי ללמד על מסוכנותו. כן טוענת המבקשת כי קיים חשש שהמשיב ישפיע על עדים בתיק וכן כי ימלט מאימת הדין נוכח חומרת העונש הצפוי לו אם יורשע. בדיון שהתקיים בפניי ביום 11.10.2011 הוסיפה המבקשת וציינה כי לסיום פרשת התביעה נדרשות חמש ישיבות הוכחות, כי קיימת בעייתיות בקצב שמיעתו של התיק וכי בכוונתה להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לקביעת מועדי ישיבות נוספים.

3.

המשיב מצידו מתנגד להארכת המעצר המבוקשת ומדגיש כי המבקשת צפויה להעיד חמישים ואחד עדים נוספים מטעמה ועל כן להערכתו יימשך המשפט עוד זמן רב. לטענתו בנסיבות אלה נוטה הכף אל עבר שחרורו לחלופת מעצר בהינתן העובדה שאין לו עבר פלילי, שכל הראיות הקיימות נגדו נסיבתיות ונוכח חזקת החפות העומדת לזכותו. על כן, הוא עותר להגשת תסקיר מעצר בעניינו ומדגיש כי יש באפשרותו להציע חלופות ראויות.

4.

בהחלטה מיום 11.10.2011 קבעתי כי נוכח הודעת המבקשת כי יש בדעתה לעתור להוספת מועדים לשמיעת הוכחות, מן הראוי להגיש הודעה מעדכנת בעניין זה בטרם אחליט בבקשה. הוספתי וציינתי כי מטיעוני הצדדים בפני עולה כי המבקשת צפויה להעיד עשרות עדים נוספים. על כן, העובדה כי קבוע מועד אחד נוסף בלבד לשמיעת הוכחות, אינה מניחה את הדעת.

ביום 2.11.2011 הגישה המבקשת הודעה בה ציינה כי ביום 30.10.2011 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה חמש ישיבות הוכחות נוספות במהלך חודש ינואר 2012.

5.

דין הבקשה להתקבל.

לא ניתן להגזים בחומרת המעשים המיוחסים למשיב. בעקבות ויכוח שהתעורר במועדון בו בילה נטל המשיב לכאורה סכין בעלת להב ארוך, נעץ אותה בחזהו של המתלונן, פגע באורח קשה באיברים חיוניים שלו ודומה כי רק בנס לא הסתיים האירוע בתוצאה קטלנית. בית משפט זה עמד לא אחת על המסוכנות הרבה הנשקפת מאלה שבוחרים לפתור סכסוכים בדרכים אלימות תוך שימוש בסכינים, בהדגישו כי "מי שקיימות לגביו ראיות לכאורה כי עשה שימוש בנשק הסכין פעם אחת, לא ניתן לסמוך עליו שלא יחזור ויעשה שימוש כזה פעם נוספת" (ראו בש"פ 5443/03 לובאני נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (לא פורסם, 26.6.2003). כן ראו: בש"פ 2181/94 מיכאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.4.1994); בש"פ 6678/93 מיזל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.12.1993)). מסוכנות ברמה כזו קשה, ככלל, להפיג באמצעות חלופת מעצר. אכן, קצב ניהול המשפט במקרה דנן רחוק מלהשביע רצון אך בשלב זה ולאחר עיבוי לוח הדיונים, קבועים שישה מועדי הוכחות לחודשים דצמבר 2011 וינואר 2012, וניתן לקוות כי הדבר יאיץ מאוד את קצב השמיעה ויוביל לסיום המשפט ללא עיכובים נוספים.

בהתחשב במסוכנותו הרבה של המשיב ובמועדי ההוכחות הנוספים שנקבעו אני נעתרת, אפוא, לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 17.10.2011 או עד למתן פסק-דין בת.פ. 29324-01-11, לפי המוקדם.