בש"פ 7250/09 מדינת ישראל נ. ז'ק משאללה

1.

לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב 2 (להלן: המשיב ) מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ). מעצרם של יתר המשיבים הוארך כבר, בהסכמתם, כאמור בהחלטותיי מתאריכים 13.9.2009 ו- 14.9.2009.

2.

כנגד המשיב (יחד עם המשיבים האחרים) הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, יצוא סם מסוכן ויבוא סם מסוכן. על פי הנטען בכתב האישום, היה המשיב מעורב בפרשת קשר ליצוא סם מסוכן מסוג קוקאין מדרום אמריקה, יבוא סם זה לספרד ולאחר מכן לישראל, תוך חלוקה ברווחים בין הקושרים. ככל שהדברים נוגעים לחלקו של המשיב בפרשה – נטען כי אדם אחר בשם אבי לוי (להלן: לוי ) פנה למשיב במטרה שיעביר את הסמים לישראל על ידי בליעתם. המשיב סירב לעשות זאת, אולם פנה למשיב 1 שמוכר לו שנים רבות ו"גייס" אותו לביצוע העבירות. לצורך כך על פי הנטען, תדרך המשיב את המשיב 1 שיטוס לספרד, שם יפגוש אדם נוסף שידאג להטיסו למדינה אחרת בה יבלע המשיב 1 את הסמים – ויחזור לארץ במטרה לפלוט אותם כאן ולהעבירם לשאר הנאשמים. גם לאחר תדריך זה, על פי האמור בכתב האישום, היה המשיב פעיל בהוצאת הקשר לפועל. המשיב ולוי רכשו את כרטיס הטיסה לספרד עבור המשיב 1 ובפגישה עמו במלון בבת-ים העבירו לו את הכרטיס וכן כסף מזומן שקיבלו מהמשיב 3. המשיב אף נפגש שוב עם המשיב 1 במלון למחרת. מאוחר יותר, כשהמשיב 1 כבר שהה בדרום אמריקה, יצר עמו המשיב קשר והאיץ בו לבלוע סמים בכמות שתוכננה מראש, לאחר שהמשיב 1 חשש לעשות כן.

3.

עם הגשת כתב האישום התבקשה הארכת מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדם. המשיבים כולם הסכימו על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר בתיק. ההליכים בעניינו של המשיב התמקדו בשאלת שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. אף שתסקיר ותסקיר משלים לגבי המשיב, המליצו על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, הורה בית המשפט על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו (כב' השופט ג' נויטל , מתאריך 24.3.2009 ). כעת, מבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים מכוח סעיף 62 לחוק המעצרים. בבקשתה טוענת המדינה כי הימשכות ההליכים בתיק נובעת מבקשות חוזרות ונשנות מטעם המשיבים בקשר לחומר החקירה. באשר למסוכנותו של המשיב, טוענת המבקשת כי היא נלמדת מחומרת עבירות הסמים המיוחסות לו בכתב האישום. עוד נטען כי תסקירי שירות המבחן, אינם חד משמעיים, ועל בית המשפט לאזנם מול מסוכנות המשיב.

4.

בדיון שנערך בפניי בתאריך 15.9.2009, הוסיפה ב"כ המבקשת כי נגד המשיב תלוי ועומד כתב אישום נוסף מתאריך 26.7.2009, אשר מייחס למשיב עבירות נוספות של התפרצות למקום מגורים, גניבה, וקשירת קשר לביצוע פשע. מנגד, טענה ב"כ המשיב שאין להיעתר לבקשת המדינה, שכן ההליכים בתיק צפויים – להערכתה – להסתיים בעוד זמן רב וזאת בעיקר נוכח היקף פרשת ההגנה הצפויה. בנוסף נטען כי חלקו של המשיב בפרשה היה מצומצם ושולי ביותר, שכן – המשיב שימש כלא יותר מאשר "מתורגמן" (מפרסית), שנלווה למבצעי העבירות האמיתיים. עוד נטען כי יש לייחס חשיבות רבה יותר מזו שניתנה לתסקירי שירות המבחן ולשחרר בהתחשב בהם את המשיב לחלופת מעצר שהומלצה שם.

5.

דין הבקשה – להתקבל . חרף התמשכות ההליכים נראה כי הדיון בעניינו של המבקש מתקדם כיום בקצב משביע רצון, ואין לומר לעת הזו כי חלוף הזמן מאז מעצרו של המבקש מביא להטיית הכף להעדפת שיקולי הפרט על פני האינטרס הציבורי, בהתחשב בהנחיות הפסיקה במקרים כגון אלו. בהקשר זה יש להזכיר, שההלכה קובעת כי בעבירות סמים שלא לצריכה עצמית ישוחרר הנאשם ממעצר רק בנסיבות יוצאות דופן (ראו: בש"פ 3232/09 בוטרשוילי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.4.2009); בש"פ 7517/08 מדינת ישראל נ' אדרי (לא פורסם, 2.9.2008); בש"פ 5715/06 אברהם נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.7.2006)). לטעמי, אין במקרה דנן בשלב זה נסיבות המצדיקות חריגה מן הכלל הנ"ל. המשיב מואשם בעבירות חמורות ובפרשת יבוא סמים בינלאומית. עובדה זו, יחד עם כתב האישום הנוסף התלוי ועומד נגדו, וכן התסקירים בעניינו, שהעלו כי המשיב איננו מבין עד תום את חומרת מעשיו – מובילים למסקנה כי עדיין נשקפת מן המשיב מסוכנות רבה.

6.

נוכח כל האמור לעיל – הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב מוארך בתשעים ימים, שיימנו מתאריך 21.9.2009, או עד למתן פסק דין בת"פ 40271/08 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.