החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 7617/20 דן מור-יוסף נ. מדינת ישראל

ניתן ביום
הרכב
דר להב

בקצרה

מעצרים · הארכת מועד להגשת ערר על החלטה בענייני מעצרבקשה להארכת מועד להגשת ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בענייני מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט הכריע בבקשה להארכת מועד להגשת ערר על החלטת מעצר עד תום ההליכים שהוגשה באיחור של 44 ימים. נקבע כי אמת המידה היא קיומו של טעם ממשי המניח את הדעת לאיחור, וכי יש לשקול את משך האיחור, סיבתו וסיכויי הערר. למרות שהנימוק לאיחור לא השתכנע, נתקבלה הבקשה בשל היותו של הליך ערעורי ראשון העוסק בחירותו של נאשם שטרם הורשע.

העובדות

המבקש הואשם בעבירות של ניסיון רצח ונשיאת נשק והובלתו, ובית המשפט המחוזי הורה על מעצרו עד תום ההליכים. הערר הוגש באיחור של 44 ימים, והנימוק שנטען היה שהייה בבידוד לאחר שיבה מחו"ל ופגרת חגי תשרי. הבקשה לא נתמכה בתצהיר והמשיבה התנגדה לה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת ערר על החלטה בענייני מעצר כאשר הערר הוגש באיחור ניכר ללא טעם ממשי המניח את הדעת?
  2. 2.מהם השיקולים לבחינת בקשה להארכת מועד להגשת ערר על מעצר?

הלכות

  1. 1

    אמת המידה בבקשה להארכת מועד להגשת ערר על מעצר היא קיומו של טעם ממשי המניח את הדעת לאיחור, כבבקשות להארכת מועד לערעורים פליליים.

    ״אמת המידה החלה בעניין זה היא זו הנהוגה בבקשה להארכת מועד להגשת ערעורים פליליים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בבחינת בקשות כאלה יש לתת משקל משמעותי לכך שתוצאתם של הליכים אלה היא שלילת חירותו של אדם, אך אין פירוש הדבר שכל בקשה תתקבל אוטומטית.

    ״בבחינת בקשות להארכת מועד להגשת ערר על הליכי מעצר יש לתת משקל משמעותי לכך שתוצאתם של הליכים אלה היא שלילת חירותו של אדם״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    השיקולים לבחינה כוללים האם הבקשה הוגשה במסגרת המועד, משך האיחור, סיבת האיחור וסיכויים הלכאוריים של ההליך.

    ״השיקולים שיש לבחון בבקשה מעין זו הם, בין השאר, האם הבקשה להארכת מועד הוגשה במסגרת המועד הקבוע בדין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערר
  • טעם ממשי המניח את הדעת
  • איחור
  • שיהוי
  • פגרת בתי המשפט
  • בידוד
  • ניסיון רצח
  • נשיאת נשק

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

7617/20

לפני:

כבוד הרשמת דר להב

המבקש:

דן מור-יוסף

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה להארכת מועד

להגשת ערר

החלטה

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 20.8.2020 (מ"ת 11393-07-20) שבגדרה הורה על מעצרו עד תום ההליכים של המבקש, המואשם בעבירות של ניסיון רצח ונשיאת נשק והובלתו.

2.

כידוע, ערר על החלטה בענייני מעצר ניתן להגיש תוך 30 ימים (סעיף 53(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996). במקרה דנן, המועד להגשת הערר חל ביום 21.9.2020. חרף העיכוב הניכר בהגשת הערר, הסתפק בא כוח המבקש בנימוק לפיו הארכה נדרשת עקב שהותו בבידוד לאחר נסיעתו לחו"ל ולנוכח "פגרת בתי המשפט במהלך חגי תשרי". הבקשה אף לא נתמכה בתצהיר.

3.

המשיבה מתנגדת לבקשה נוכח השיהוי הניכר והיעדר נימוק המצדיק אותו, כמו גם סיכויי הערר הנמוכים.

4.

בבחינת בקשות להארכת מועד להגשת ערר על הליכי מעצר יש לתת משקל משמעותי לכך שתוצאתם של הליכים אלה היא שלילת חירותו של אדם, על כל המשתמע מכך. יחד עם זאת, אין משמעות הדבר כי כל בקשה להארכת מועד להגשת ערר תתקבל באופן אוטומטי. אמת המידה החלה בעניין זה היא זו הנהוגה בבקשה להארכת מועד להגשת ערעורים פליליים – "קיומו של טעם ממשי המניח את הדעת לאיחור" (בש"פ 2000/10 מזרחי נ' מדינת ישראל (18.1.2017)). השיקולים שיש לבחון בבקשה מעין זו הם, בין השאר, האם הבקשה להארכת מועד הוגשה במסגרת המועד הקבוע בדין; מהו משך האיחור; מהי סיבת האיחור; ומהם סיכוייו הלכאוריים של ההליך (בש"פ 9098/18 סבח נ' מדינת ישראל (2.1.2019)).

5.

במקרה דנן, הערר הוגש באיחור ניכר ומשמעותי של 44 ימים. ימי הפגרה אינם יכולים להיחשב "טעם ממשי המניח את הדעת" בנסיבות העניין, שכן הפגרה החלה לאחר המועד להגשת הערר. נותר, אם כן, הנימוק שלפיו בא כוח המבקש שהה בבידוד לאחר ששב מחו"ל – טענה שנטענה ללא פירוט של מועדים ומבלי שנתמכה בתצהיר.

6.

על אף שהתנהלותו של בא כוח המבקש בהגשת הבקשה באיחור כה ניכר ובלא "טעם ממשי" אינה מניחה את הדעת, וזאת בלשון המעטה, נתתי דעתי לכך שמדובר בהליך ערעורי ראשון העוסק בחירותו של המבקש, אשר טרם הורשע בדין. בנסיבות אלה, לא ראיתי מקום לחסום את דרכו של המבקש להעלות טענותיו לפני בית משפט זה (השוו: בש"פ 1943/10 רקיבי נ' מדינת ישראל (25.3.2010); בש"פ 2775/10 הנבוזי נ' מדינת ישראל (2.5.2010); בש"פ 8471/12 ניזרי נ' מדינת ישראל (2.12.2012); בש"פ 265/17 חלייהו נ' מדינת ישראל (18.1.2017)).

7.

אשר על כן, בקשת הארכה מתקבלת והמועד להגשת הערר מוארך עד למועד הגשתו בפועל. המזכירות תפתח תיק מתאים ותתייק בו את הערר ואת החלטתי זו.

ניתנה

היום, י"ח בחשון התשפ"א (5.11.2020).

דר להב

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"פ 3424/22אבי אוסעדון נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1אמת המידה בבקשה להארכת מועד להגשת ערר על מעצר היא קיומו של טעם ממשי המניח את הדעת לאיחור, כבבקשות להארכת מועד לערעורים פליליים.
  2. 2בבחינת בקשות כאלה יש לתת משקל משמעותי לכך שתוצאתם של הליכים אלה היא שלילת חירותו של אדם, אך אין פירוש הדבר שכל בקשה תתקבל אוטומטית.
  3. 3השיקולים לבחינה כוללים האם הבקשה הוגשה במסגרת המועד, משך האיחור, סיבת האיחור וסיכויים הלכאוריים של ההליך.