בש"פ 8006/13 מדינת ישראל נ. פלוני

לפניי בקשה להאריך בשלישית את מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בתשעים ימים נוספים מיום 9.12.2013 או עד למתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים י' צבן, ר' כרמל ו ר' פרידמן-פלדמן ) בתיק פ"ח 33735-09-12, לפי המוקדם.

1.

נגד המשיב הוגש ביום 13.92013 כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים, המייחס לו ביצוע עבירות של אינוס, מעשה סדום ומעשה מגונה, כולן ביחס למתלוננת קטינה. בכתב האישום נטען כי במהלך שנת 2008 פגשה המתלוננת, שהייתה כבת 11, במשיב, אשר שימש כנהג הסעות בבית הספר בו למדה. סוכם ביניהם כי המתלוננת תגיע לנקות את ביתו של המשיב. על-פי הנטען, בסמוך לכך החל המשיב לקיים קשר מיני עם המתלוננת, במסגרתו ביצע בה לכאורה עבירות מין לרבות מעשי אינוס ומעשי סדום. עוד נטען כי מסכת העבירות האמורה נמשכה עד לשנת 2012, עת מלאו למתלוננת 15 שנים, כאשר במהלך תקופה זו הגיעה המתלוננת כמעט מדי יום לדירת המשיב על-פי דרישתו. כאשר סירבה המתלוננת להגיע לדירת המשיב, הוא איים עליה כי "יתנקם בה וידרוס אותה". על-פי כתב האישום, כאשר קיבלה המתלוננת מחזור, היא סיפרה זאת למשיב אשר בתגובה צייד אותה בגלולות אותן הורה לה ליטול. כתב האישום מפרט כי בסמוך למועד בו מלאו למתלוננת 14 שנים, ולאחר שהמחזור החודשי שלה התעכב, חשבה היא כי נכנסה להיריון ועל-כן פנתה למשיב. המשיב נתן למתלוננת לבלוע בביתו כדורים שטיבם אינו ברור. לאחר מכן, המתלוננת חשה ברע במשך מספר ימים. עוד נטען כי במסגרת שיחה שנערכה בין המשיב למתלוננת בתחילת שנת 2012, אמר לה הלה כי יתחתן עמה כשימלאו לה 18 שנים. נטען כי הקשר בין המתלוננת למשיב נמשך גם כאשר המשיב שהה בחו"ל, באמצעות הודעות טקסט ודואר אלקטרוני.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' כהן ) הורה ביום 18.10.2012 על מעצר המשיב עד תום ההליכים וקבע כי קיימות ראיות לכאורה וכי קיימת חזקת מסוכנות מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. בהחלטתו נסמך בית המשפט בין היתר על תסקיר המעצר שהוגש מטעם שירות המבחן שהעריך כי רמת המסוכנות הנשקפת מהמשיב גבוהה, וכי לא נמצאה

חלופת מעצר מתאימה אליה ניתן לשחררו. כאמור, משכך נעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.

3.

על החלטה זו של בית המשפט הוגשה ביום 13.11.2012 בקשה לעיון חוזר, במסגרתה נתבקש בית המשפט להורות על שחרור המשיב לחלופת מעצר בדמות 'מעצר בית' במרכז הטיפולי "בית חם". הבקשה נדחתה ביום 26.11.2012 (כב' השופט א' כהן ). על החלטה זו הוגש ערר לבית משפט זה, במסגרתו נתבקש שירות המבחן להגיש תסקיר מעצר משלים בעניינו של המשיב. שירות המבחן המליץ שלא לשחרר את המשיב לחלופת המעצר המוצעת. נוכח האמור, ולאור תסקיר המעצר הקודם בעניינו של המשיב, כמו-גם רמת המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו, הערר נדחה (כב' השופט נ' סולברג , בש"פ 9361/12).

4.

בתיק העיקרי המתנהל בבית המשפט המחוזי, נדחה הדיון מספר רב של פעמים, בשל בקשות דחייה אשר כעולה מהתמונה שהוצגה בפניי, נתבקשו ברובן על-ידי בא כוח המשיב מנימוקים הנוגעים לקבלת חומרי החקירה ועיון בהם. בתוך כך הוארך פעמיים מעצרו של מעבר לתקופת המעצר הסטטוטורית (בש"פ 3968/13 מיום 11.6.2013; בש"פ 6087/13 מיום 4.9.2013). נכון למועד הגשת בקשה זו, נסתיים שלב ההוכחות בתיק העיקרי, הוגשו סיכומים בכתב מטעם הצדדים והתיק ממתין להכרעת דינו של בית המשפט המחוזי.

5.

כעת מונחת בפניי בקשה להארכת מעצר שלישית מעבר לתשעה חודשים. בבקשה נטען כי המשיב מסוכן לציבור נוכח חומרת עבירות המין המיוחסות לו בכתב האישום והתקופה הממושכת בה הן בוצעו. מסוכנות זו נלמדת לשיטת המבקשת בין היתר משני תסקירי המעצר שהוגשו, כמו-גם מהחלטות שניתנו בעניינו של המשיב, במסגרתן נדחו בקשותיו לשחרור לחלופת מעצר, ומההחלטות על הארכת מעצרו. אשר לקצב התקדמות המשפט, נטען כי סביר שהכרעת הדין בעניינו של המשיב תינתן במהלך תקופת הארכת המבוקשת. עוד נטען כי אלמלא "אילוצי ההגנה" אשר הביאו להאטת קצת התקדמות ההליך, יכול היה ההליך להסתיים כבר.

6.

בא כוח המשיב פירט בדיון שנערך בפניי את ההליכים שהתקיימו בעניינו של המשיב עד כה והלין על כי קצב התקדמות המשפט אינו מהיר דיו. נטען כי טרם נקבע מועד למתן הכרעת הדין בתיק ומנגד גובר משקלה של זכות המשיב לחירות. לטענתו, מתן הכרעת הדין אינו צפוי בקרוב מטעמים הקשורים בהרכב. כמו-כן השיג בא כוח המשיב על קביעת בית המשפט קמא כי נשקפת מהמשיב מסוכנות גבוהה לכלל הציבור, על-אף, שהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום נעשו לכאורה במסגרת קשר אשר התפתח לטענתו בין המשיב למתלוננת. לדבריו, לכל היותר עסקינן במסוכנות שהיא ספציפית לעניינה של המתלוננת. מעבר לכך, נטען כי יש לבחון באמצעות תסקיר את חלופת המעצר המוצעת על-ידי המשיב בישיבה.

7.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. כידוע, שני השיקולים העיקריים המנחים את בית המשפט בדונו בבקשה להארכת מעצר מעבר לתקופה הסטטוטורית הקבועה בחוק, הם רמת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם וקצב שמיעת המשפט (בש''פ 1461/07 מדינת ישראל נ' חכמיגרי (21.2.07); בש"פ 1693/03 מדינת ישראל נ' אבו-עסא (5.3.03)). השאלה היא האם נוכח התמשכות ההליכים, משתנה נקודת האיזון בין המסוכנות הנטענת לחזקת החפות של הנאשם באופן שמצדיק את שחרורו.

8.

נפתח בשאלת המסוכנות. כתב האישום שהוגש נגד המשיב, בן 48, מייחס לו מסכת של עבירות מין אשר בוצעו בקטינה בת 11, במשך מספר שנים, תוך ניצול פער הגילאים בינו לבין המתלוננת ואף שימוש באיומים. זאת, כאשר המשיב משמש כנהג הסעות של תלמידות בית הספר בו למדה המתלוננת, ובין היתר נושא באחריות לשלומן וביטחונן. עסקינן במעשים מן החמורים ביותר. אני סבורה כי למרות פרק הזמן שחלף מאז נעצר המשיב, לא חל שינוי ברמת המסוכנות הנשקפת ממנו. מסקנתי זו נתמכת בשני תסקירי המבחן שהוגשו בעניינו של המשיב במסגרתם נקבע כי רמת המסוכנות הנשקפת מהמשיב הינה גבוהה. אוסיף, כי לא ניתן לקבל את טענת בא כוח המשיב, אשר נטענה בפני בעבר ונדחתה (בש"פ 3968/13), לפיה המסוכנות הנשקפת מהמשיב היא "ספציפית" למתלוננת ולא לציבור ככלל. עצם העובדה שלכאורה התפתח קשר בין המשיב לבין המתלוננת, קטינה בת 11, ועצם העובדה שזהו טיעון המוצג על-ידי המשיב כאילו מדובר בקשר לגיטימי, יש בה לכשעצמה כדי להעיד על המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו, בייחוד בנסיבות דנן בהן הייתה הקטינה נתונה לפרקים להשגחתו של המשיב.

9.

אשר לקצב שמיעת המשפט, המבקשת ציינה בפניי כי שלב ההוכחות בתיק הסתיים, הצדדים הגישו סיכומיהם וכל שנותר הוא שתינתן הכרעת הדין. דומה כי למרות חלוף הזמן ממועד הגשת כתב האישום, התיק עומד לבוא אל סיומו. אעיר כי בקשות הדחייה שהוגשו מטעם בא כוח המשיב לאורך ההליך, עליהן עמדה בין היתר המבקשת, מקשות על מתן משקל ממשי לטרוניות המשיב בהקשר זה.

לאור האמור מצאתי כי גם בעת הזו המסוכנות הנשקפת מהמשיב גבוהה. מסוכנות זו, כמו-גם הנקודה בה מצוי התיק, מטות את הכף לטובת הארכת המעצר.

סיכומו של דבר, הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב מוארך בתשעים ימים החל מיום 9.12.2013 או עד למתן פסק דין נגד המשיב בת"פ 33735-09-12 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.