בש"פ 8422/10 מדינת ישראל נ. צח נחום

לפני בקשת המדינה להורות על הארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), זאת, החל מיום 28.11.10 למשך תשעים ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 45902-02-10 בבית המשפט המחוזי מרכז, לפי המוקדם.

1.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום ביום 28.02.10 לבית המשפט המחוזי מרכז המייחס לו עבירה של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ), ועבירה של ניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ לפי סעיף 456 לחוק העונשין.

על פי כתב האישום, קשר המשיב קשר עם לירז שמחי (להלן: לירז ) ואחרים להשליך רימון סמוך לביתו של מפקד מחוז דרום בשירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ), גונדר אלי גביזון (להלן: גביזון ). במועד שאינו ידוע במדויק בחודש אוגוסט 2009 נסעו המשיב ולירז סמוך לישוב קדימה, שם נטל לידיו המשיב רימון רסס. המשיב ולירז ונסעו אל ביתו של גביזון, ובסמוך לו ירד המשיב מן הרכב, שחרר את ניצרת הרימון והשליכו לעבר הבית בסוברו כי מדובר בביתו של גביזון. עקב תקלה הרימון לא התפוצץ.

2.

עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בבקשה נטען כי קיימת תשתית ראייתית המסבכת לכאורה את המשיב בעבירות המיוחסות לו, הכוללת, בין היתר, את עדותו המפלילה של שותפו של המשיב – לירז, המשמש כעד מדינה; את דברי המשיב שנאמרו בתרגיל חקירתי שנערך לו, המסבכים אותו במעשה; ואת העובדה שהמשיב בחר לשמור על זכות השתיקה בחקירותיו. מעבר לכך, טענה המדינה כי בידיה ראיות אובייקטיביות המפריכות את טענת המשיב בחקירתו, כי כלל אינו מכיר את עד המדינה ומעורבים אחרים בפרשה. עוד נטען כי למשיב קמה חזקת מסוכנות לנוכח טיב העבירות המיוחסות לו והעובדה שהעבירה המיוחסת לו בוצעה בנשק חם. יצוין כי ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.

3.

בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת ל' ברודי) קיבל את הבקשה לאחר שהדיון בעניין נדחה מספר פעמים לבקשתו של ב"כ המשיב, כמפורט בבקשת המבקשת. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בהתחשב במסוכנות הרבה הנשקפת ממנו. זאת, חרף תסקיר שירות מבחן שהתקבל ביום 16.08.10, אשר המליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית הוריו.

4.

כפי שנמסר על ידי המבקשת, כתב האישום נגד המשיב הינו חלק מפרשה רחבת היקף, בגדרה הוגשו מספר כתבי אישום ובמרכזה עדויותיהם של שני עדי מדינה. חומר הראיות הוא רב היקף, מה שהוביל לבקשות דחייה רבות מצד ב"כ המשיב לצורך לימוד החומר ולצורך דיון בבקשות ההגנה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. נכון להיום, טרם החלה שמיעת הראיות בתיק, והוא קבוע למענה לכתב האישום ליום 25.11.10.

5.

ב"כ המבקשת טוען כי המעשים המיוחסים למשיב בשילוב נסיבות ביצועם –

השלכת רימון רסס בתוך שכונת מגורים על ביתו של קצין שב"ס – מעידים על מסוכנותו הרבה. בנוסף, העבירות בוצעו על ידי המשיב בעת שהתברר דינו בתיק פלילי אחר בגין עבירות של התפרצות וגניבה, ולאחר שהחל בהליך טיפולי בעקבות זאת. מעבר לכך, טוען ב"כ המבקשת כי מכיוון שהתיק נקבע למתן מענה לכתב האישום למועד קרוב, במסגרתו גם ייקבעו ככל הנראה מועדי הוכחות, יש להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים יום נוספים בהתאם לסעיף 62 לחוק המעצרים.

6.

ב"כ המשיב טוען כי טרם קיבל לידיו את מלוא חומר החקירה בתיק זה ובתיק השני הקשור לפרשה, על אף פניותיו החוזרות ונשנות לקבלו, ועל כן מטיל הוא ספק בכך ששמיעת הראיות תחל בקרוב. הוא הציג חומר שמלמד לדידו על כך שחומר החקירה טרם הועבר אליו במלואו. כמו כן, מטעים ב"כ המשיב כי טרם הוחלט על הרכב השופטים שידון בתיק. בנוסף, נטען כי מדובר בבחור צעיר שבעברו רק הרשעה אחת שאינה בגין עבירת אלימות, ותסקיר המעצר בעניינו חיובי. בנסיבות אלה, כך הטענה, חל הכלל הקבוע בסעיף 61 לחוק המעצרים, ויש לשחרר את המשיב מן המעצר. יצוין כי במענה לטענות ב"כ המשיב הבהיר ב"כ המבקשת כי אמנם מדובר בתיק מורכב שחומר הראיות בו רב, אך לדבריו חומר החקירה הועבר כבר להגנה.

7.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. בפתח הדברים אציין, כי ב"כ המשיב העלה טענות והגיש מסמכים

המכרסמים, לשיטתו, בתשתית הראייתית נגד המשיב. ככל שמעוניין ב"כ המשיב לערער על דיות הראיות בתיק, המסגרת המתאימה לעשות זאת היא על דרך הגשת בקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי ואין להידרש לטענה במסגרת בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים (בש"פ 10875/06 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסמה, 04.01.07); בש"פ 11430/05 מדינת ישראל נ' חג'ג' (לא פורסמה, 20.12.05)).

לגוף העניין, שני שיקולים מרכזיים מנחים את בית המשפט בדונו בבקשה להארכת מעצרו של נאשם מעבר לתקופת המעצר הסטטוטורית, בטרם התקבלה הכרעת דין בעניינו. האחד, קצב התקדמות המשפט. השני, חומרת העבירה המיוחסת לנאשם ורמת המסוכנות הנשקפת ממנו (בש''פ 1461/07 מדינת ישראל נ' חכמיגרי

(לא פורסמה, 21.2.2007); בש"פ 1693/03 מדינת ישראל נ' אבו-עסא (לא פורסמה, 05.03.03)).

במקרה שלפנינו, אין חולק כי קצב שמיעת התיק אינו מניח את הדעת. המשיב עצור זה תשעה חודשים וטרם החלה שמיעת הראיות בעניינו. כידוע, ככל שמתארך ההליך, הולך ופוחת משקל אינטרס ההגנה על הציבור מפני המסוכנות הנשקפת מהנאשם, ומנגד הולך וגובר משקל זכותו של הנאשם לחירות, שעודו נהנה מחזקת החפות ( בש''פ 22/07 מדינת ישראל נ' ז'אנו

(לא פורסמה, 24.1.2007)). נראה כי התמשכות ההליכים בתיק זה נובעת מכך שמדובר בתיק עמוס בחומר חקירה, שכן עד המדינה מעיד בשתי פרשיות והחומר בפרשה הנוספת מהווה חלק רב היקף מחומר החקירה בתיק זה. מטעם זה התבקשו מספר דחיות על ידי ההגנה, להן נתנה התביעה הסכמתה. בשלב זה, התיק קבוע למענה לכתב האישום למועד קרוב ביותר, ליום 25.11.10, ולפיכך יש לקוות כי צפויה בעתיד הקרוב התקדמות בשמיעת המשפט. בהקשר זה, אדגיש כי על המבקשת להשלים את מסירת מלוא חומר החקירה לב"כ המשיב, ככל שהדבר טרם נעשה, בכדי שאכן ניתן יהיה לקדם את ניהול המשפט. עיכובים נוספים מטעמים אלה אינם מתקבלים על הדעת בשלב זה.

אשר למסוכנות, העבירות המיוחסות למשיב ונסיבות ביצוען בנשק חם, תוך סיכון שלום העוברים והשבים, מובילות למסקנה כי אכן נשקפת ממנו סכנה רבה לציבור. מסוכנותו של המשיב נלמדת לא רק מעצם השימוש בנשק חם, אלא גם מן התעוזה שבתכנית לפגוע בגורם האמון על אכיפת החוק, בביתו. התכנית המיוחסת למשיב מלמדת לכאורה על נגישות לנשק חם ועל היכולת לתכנן ולהשיג מידע לצורך הוצאתה של התכנית הפלילית לפועל. מסוכנותו של המשיב מתחזקת גם לנוכח העובדה שהעבירות נשוא כתב האישום בוצעו בשעה שהתנהל נגד המשיב הליך פלילי תלוי ועומד בבית המשפט, דבר שיש בו להעיד על כך שהמשיב אינו סר למרות החוק. לא למותר להוסיף כי שתיקת המשיב והימנעותו מלספק כל גרסה אינה תורמת להערכת מסוכנותו.

המסוכנות הרבה הנשקפת מן המשיב, אשר עומדת בעינה גם כיום בחלוף תשעה חודשים, בצירוף העובדה כי ניהול ההליך אמור להתחיל כבר בשבוע הבא, כאמור, והעובדה שמדובר בהארכת מעצר ראשונה לפי סעיף 62, מטות לטעמי את הכף להארכת המעצר.

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל מיום 28.11.10 או עד למתן פסק דין בעניינו בתפ"ח 45902-02-10 בבית המשפט המחוזי מרכז, לפי המוקדם.