בש"פ 8770/11 מדינת ישראל נ. פלוני

בפני בקשה שנייה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו-1996, בצירוף סעיף 10יג לחוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טפול) התשל"א-1971.

המדינה מבקשת להורות על הארכת מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים החל מיום 1.12.11 או עד למתן פסק דין בת"פ 28097-04-11 בבית המשפט המחוזי בירושלים.

1.

הימים ימי התפרעויות אלימות בכפר סילואן בירושלים. כתב האישום שהוגש נגד המשיב ו-4 נוספים מייחס לו ולשלושה נאשמים נוספים ייצור 15 בקבוקי תבערה באוהל מחאה שהיה ממוקם בכפר. בהמשך, במהלך ההתפרעויות, יוחס למשיב כי יידה יחד עם אחרים אבנים וגולות שגרמו לפגיעה בבתי יהודים ובכלי רכב של כוחות הביטחון במקום. עוד נטען כי במהלך האירוע זרק המשיב בקבוק תבערה לעבר עובר אורח וגרם לפציעתו ולכוויות בפניו. במעשיו הפר המשיב צו שהוצא נגדו על ידי בית המשפט השלום בירושלים לשחרורו בתנאים מגבילים למעצר בית מלא. בגין מעשים אלה, יוחסו למשיב עבירות של יצור נשק; ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות; התפרעות; שתי עבירות של חבלה בכוונה מחמירה; והפרת הוראה חוקית.

2.

עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט בן-ציון גרינברגר) קבע כי קיימות די ראיות לכאורה להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים והורה על הגשת תסקיר מעצר. בתסקיר צוין כי שירות המבחן התרשם שמשפחתו של המשיב חשה עוינות כלפי הממסד, המקשה עליה לפקח על המשיב. עוד צוין כי המשפחה לא הציעה חלופות מעצר מלבד בית המשפחה, על אף שהמשיב ביצע לכאורה את העבירות נשוא כתב האישום עת שהה במעצר בבית זה. משכך, לא בא שירות המבחן בהמלצה. נוכח האמור בתסקיר ובשים לב להתנהגות המשיב בעבר במסגרת שהייתו במעצר בית, הכריע בית המשפט המחוזי ביום 24.5.11 כי אין לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בהיעדר מענה אפקטיבי חלופי למעצר בפועל, והורה על מעצרו עד תום ההליכים.

3.

משלא הסתיים משפטו של המשיב עם תום ששת חודשי המעצר הראשונים, הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרו בארבעים וחמישה יום נוספים, אשר התקבלה,

בהסכמת המשיב (החלטת כבוד השופטת א' חיות בבש"פ 7326/11 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסמה, 11.10.11)).

4.

בבקשה דנן, הדגיש בא-כוח המבקשת את חומרת העבירות המיוחסות למשיב, הנלמדת מעובדות כתב אישום ומנסיבות ביצוען של העבירות, וכן את מעורבותו העמוקה של המשיב בעבירות אלימות המסכנות חיי אדם - ייצור בקבוקי תבערה וידויים על בתי יהודים, על כוחות הביטחון ועל עובר אורח תמים. כן הסב בא-כוח המבקשת את תשומת הלב לכך שהמעשים בוצעו לכאורה תוך הפרת תנאי מעצר בית שהושת על המשיב בגין הליך אחר המתנהל נגדו. אשר לקצב התקדמות המשפט, ציין בא-כוח המבקשת כי פרשת התביעה נמצאת בשלבי סיום וכי במועד קרוב ביותר צפויה להתחיל פרשת ההגנה. בנסיבות אלה ביקש הוא כי יוארך מעצרו של המשיב ב-45 ימים נוספים, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.

5.

בא-כוחו של המשיב התנגד להארכת המעצר המבוקשת. ראשית, טען הוא כי חל כרסום בתשתית הראיות העומדות כנגד המשיב. כדוגמא לכך, הציג הסנגור מזכר שכתב אחד החוקרים בתיק ולפיו ככל הנראה לא נפגע אזרח בהתפרעויות, בניגוד למיוחס למשיב בכתב האישום. בעניין זה הוסיף הסנגור כי בבית המשפט המחוזי נדונו נסיבות חקירתם הבלתי ראויות, לשיטתו, של שני נחקרים שהפלילו את המשיב, כאשר הסנגור סבור שעניין זה ישפיע על המשקל שיעניק בית המשפט המחוזי להודעות המפלילות. כן הביע הסנגור ספק ששלב ההוכחות יסתיים בשלוש הישיבות הקבועות בתיק. לטעמו תידרשנה הארכות מעצר נוספות שכן מדובר בקטין וכל הארכה במידה ותאושר תהיה לחודש וחצי בלבד. בנסיבות אלה הוא טען כי אין הצדקה להיעתר להארכת המעצר המבוקשת וראוי לשלוח את המשיב לחלופת המעצר שהוצעה על ידי המשיב בתסקיר המעצר, בבית הדוד.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שיש מקום להיעתר לבקשתה של המבקשת ולהורות על המשך מעצרו של המשיב.

השיקולים הרלוונטיים לבחינת בקשה להארכת מעצרו של נאשם, הם שניים: רמת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם וקצב התקדמות המשפט הפלילי המתנהל נגדו (בש''פ 1461/07 מדינת ישראל נ' חכמיגרי

(לא פורסמה, 21.2.2007); בש"פ 1693/03 מדינת ישראל נ' אבו-עסא (לא פורסמה, 5.03.03)). שיקולים אלא כרוכים זה בזה, במובן זה שככל שמתארך ההליך, הולך ופוחת משקל אינטרס ההגנה על הציבור מפני מסוכנות הנאשם, ומנגד הולך וגובר משקל זכותו של הנאשם, שעודו נהנה מחזקת החפות לחירות ( בש''פ 22/07 מדינת ישראל נ' ז'אנו

(לא פורסמה, 24.1.2007)).

במקרה דנן, נשקפת מן המשיב מסוכנות שאין להקל בה ראש. מסוכנות זו נלמדת מחומרת העבירות המיוחסות לו ונסיבות ביצוען, ובכלל אלה, ייצור בקבוקי תבערה בכמות גדולה; השלכתם לעבר בני אדם ורכוש בכוונה לפגוע; הפגיעה בנפש; והסיכון לעוברי אורח ומשתמשי דרך תמימים. לכך מצטרפת חומרה נוספת, היא העובדה כי המעשים בוצעו עת היה המשיב נתון במעצר בית.

אשר לטענת בא כוח המשיב בדבר הכרסום שחל בחומר הראיות, הכלל הוא כי בשלב הדיון בהארכת מעצר לא די בקשיים כאלה או אחרים שמעורר חומר הראיות, "אלא נדרש כרסום ממשי ומשמעותי המשמיט לחלוטין את הבסיס הראייתי להחלטה בדבר מעצר עד תום ההליכים" (ראו: בש"פ 804/08 מדינת ישראל נ' אבוטובול ואח' (לא פורסמה, 27.2.08), וההפניות שם). טענות הסנגור בדבר הכרסום בתשתית הראייתית מתמקדות בנסיבות חקירתם של הנחקרים שהפלילו את המשיב וכן בדבריו של חוקר המשטרה, לפיהם לא נמצא האדם שנפגע בפניו כתוצאה ממעשי המשיב. עיון בטענות אלה, לצד עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 1.5.11 שעניינה קיומן של ראיות לכאורה, מעלה כי קיימות ראיות נוספות לביסוס אשמתו של המשיב ברובן המכריע של העבירות המיוחסות לו, וכי בית המשפט היה ער לכך שלגבי הפגיעה באזרח אין חיזוק לעדות המפלילה את המשיב. העובדה כי בית המשפט המחוזי שדן במעצרו של המשיב עד תום ההליכים היה ער לסוגיה זו מלמדת כי לא חל במהלך המשפט כרסום ממשי בחומר הראיות המשמיט את הבסיס למעצרו של המשיב. נוסף לכך, לאחר שעיינתי בעמודי הפרוטוקול ובמזכר שהגיש הסנגור לאחר הדיון, נוכחתי כי אין בהם כל אמירה פוזיטיבית של החוקר לפיה לא נפגע אדם כתוצאה ממעשיו של המשיב, אלא רק אמירה כי הנפגע לא אותר בידי המשטרה. מכל מקום, אני סבורה כי טענותיו של הסנגור בדבר פגמים בהליך החקירה ובדבר נפקות דברי החוקר ראוי שתתבררנה בבית המשפט המחוזי במהלך המשפט, ואין בהן כשלעצמן די כדי לבסס כרסום ממשי ומשמעותי בחומר הראיות. ככל שהסנגור טען לקשיים ראייתים בפרשה, הם אינם ממעיטים מחומרת החשדות המיוחסים למשיב וממידת המסוכנות הנשקפת ממנו.

7.

אשר לשיקול בדבר קצב התמשכות המשפט, אמנם חלפה זה מכבר תקופת המעצר הסטטוטורית, וזוהי בקשתה השנייה של המבקשת להארכת מעצרו של המשיב ואין להקל בכך ראש. יחד עם זאת, ההליך בתיק העיקרי מצוי בשלבים מתקדמים. פרשת התביעה נמצאת על סף סיום, ופרשת ההגנה צפויה להתחיל להתנהל במועד קרוב ביותר, ביום 8.12.11. כמו כן, בית המשפט קבע ישיבות נוספות כך שהמשפט מתנהל עד כה בקצב משביע רצון. שיקול זה, לצד המסוכנות הנשקפת מן המשיב, מצדיקים את המשך מעצרו עד תום ההליכים.

נוכח האמור, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים נוספים, החל מיום 1.12.11 או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 28097-04-11 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.