בש"פ 9197/05 מדינת ישראל נ. פלוני

1.ביום 17.10.05 דחיתי בקשה של המבקשת להאריך את מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים. בהחלטתי קבעתי, כי ראוי שהמשיב ישוחרר לחלופת מעצר שתיקבע בעקבות דיון שייערך בבית המשפט המחוזי. מעצרו של המשיב הוארך אך לצורך זה, לתקופה של 20 ימים מיום 24.10.05. לפני ימים אחדים הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר בהחלטה שלא להאריך את המעצר. הדיון בבקשה נערך היום.

2.המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב. כתב האישום הוגש בחודש ינואר 2005. בכתב האישום נטען, כי המשיב ביצע עבירות של אינוס, חטיפה לשם חבלה או לשם עבירת מין ואיומים. על פי הנטען, בוצע מעשה האונס באישה שהייתה ידידה של המשיב, לאחר שהיא סירבה להינשא לו. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה לעצור את המשיב עד תום משפטו. עד לעת הזו לא החלה פרשת הראיות. שתי ישיבות הוכחות שהיו אמורות להיערך בחודש ספטמבר בוטלו. בשלב זה קבועים שני מועדים לשמיעה בראשית חודש ינואר 2006.

3.בהחלטתי מיום 17.10.05 כתבתי, כי יש להניח שמשפטו של המשיב לא היה מסתיים תוך תקופת הארכה של 90 ימים. חרף החומרה שבמעשי המשיב, בהנחה שאכן הוא ביצעם, הכף נטתה לכיוון שחרור לאור העובדה שהמשיב אינו בעל עבר פלילי. כבר בדיון בעניין הארכת המעצר העלתה המבקשת חשש לשיבוש הליכי משפט ולהטרדתה של המתלוננת. החשש האמור לא התבסס על תשתית ממשית. הוספתי וכתבתי בהחלטה "שאילו היה המשיב מעונין להטריד ולשבש הליכי משפט היה יכול לעשות זאת אף בעודנו במעצר". עתה טוענת המבקשת, כי המשיב אומנם הטריד את המתלוננת ובני משפחתה. הטענה מתבססת על תשתית שאתארה בקיצור.

4.ביום 27.10.05, היינו לאחר מתן החלטתי בדבר שחרורו של המשיב, הגיש אביה של המתלוננת תלונה במשטרה בה טען כי המשיב ואנשים נוספים מטרידים אותו ואת בני המשפחה ואף מאיימים עליהם. גם אחיה של המתלוננת מסר תלונה דומה. משנפתחה חקירה התברר, כי אביה של המתלוננת כבר התלונן בעבר במשטרה, ביום 17.5.05. כנראה שהתלונה מיום 17.5.05 לא זכתה להתייחסות מספקת. בתלונה מיום 17.5.05 ציין אביה של המתלוננת מספר טלפון מסוים ממנו נתקבלה שיחה מטרידה. עניין זה נבדק רק בימים האחרונים והסתבר כי מדובר בטלפון ציבורי הנמצא באגף של בית הכלא בו אסור המשיב.

5.אילו התלונה היחידה בעניין הטרדות ואיומים הייתה מוגשת רק לאחר החלטתי מיום 17.10.05, אפשר שהדבר היה מעורר תהייה, ואולי אף ספק. אולם, משנתברר כי כבר לפני מספר חודשים הוגשה תלונה נגד המשיב, ומשנתברר לכאורה כי מקור השיחה היה בטלפון ציבורי בכלא בו נמצא המשיב, יש ליתן משקל נכבד לנתונים אלה. חובה לציין, כי המשטרה טרם סיימה את חקירתה ואין לדעת מה יוחלט בסיום החקירה. מכל מקום, בשלב הנוכחי עלי לצאת מנקודת הנחה כי קיימת תשתית ראייתית לפיה המשיב מטריד את בני משפחתה של המתלוננת ומאיים עליהם. כאמור, תשתית כזו לא הוצגה בפניי שעה שהחלטתי לדחות את הבקשה להארכת המעצר. התשתית החדשה מצדיקה שינוי של החלטתי הקודמת. עם זאת, אף שמורה אני על הארכת המעצר, ברי כי יהיה צורך לבדוק העניין שוב בבוא העת, בהתחשב בהתפתחות החקירה ובתוצאותיה.

6.אשר על כן, הנני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-70 ימים, החל מיום 13.11.05.