בש"פ 6590/08 מדינת ישראל נ. שמעון לוי

בפניי בקשה להארכת מעצרם של המשיבים בפעם השלישית מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

האישומים נגד המשיבים

1.

נגד המשיבים הוגשו שני כתבי אישום, אשר אוחדו תחת ת.פ.ח. 1066/07 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. במסגרת כתב האישום המתוקן, יוחסו למשיב 1, שמעון לוי (להלן: לוי ) עבירות של רצח אגב ביצוע עבירה (מבצע בצוותא) [לפי סעיף 300(א)(3) וסעיף 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין )]; ניסיון לרצח (לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין); קשירת קשר לפשע (שוד בנסיבות מחמירות) (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין); ניסיון שוד בנסיבות מחמירות (סעיף 402(ב) וסעיף 25 לחוק העונשין); החזקת נשק בלא רשות על פי דין (לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין) ונשיאת נשק בלא רשות על פי דין (לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין).

למשיב 2, שמעון והבה (להלן: והבה ) יוחסו עבירות של רצח בכוונה תחילה (לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין); קשירת קשר לפשע (שוד בנסיבות מחמירות) (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין); ניסיון שוד בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 402(ב) וסעיף 25 לחוק העונשין); החזקת נשק בלא רשות על פי דין (לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין) ונשיאת נשק בלא רשות על פי דין (לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין).

למשיב 3, אפרים כהן (להלן: כהן ) יוחסו עבירות של רצח אגב ביצוע עבירה (מבצע בצוותא) (לפי סעיף 300(א)(3) בצירוף סעיף 29(ב) וסעיף 34א(א)(1) לחוק העונשין); קשירת קשר לפשע (שוד בנסיבות מחמירות) (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין) וניסיון שוד בנסיבות מחמירות (מבצע בצוותא) (לפי סעיף 402(ב) וסעיף 25 לחוק העונשין).

2.

על פי עובדות כתב האישום, המשיבים, שהינם מכרים, קשרו קשר עם אחד, מאור כהן (להלן: מאור ), מנהל מחלקת דגים בסופרמרקט "חצי חינם" בחולון (להלן: המרכול ) לבצע במרכול מעשה שוד אלים תוך שימוש בנשק חם. במסגרת הקשר ולשם קידומו, מסר מאור לכהן אינפורמציה מלאה על סדרי האבטחה של המרכול, מספר המאבטחים הניצבים בכניסה למקום, שעות הפתיחה והנעילה, אפשרויות הכניסה אל המשרדים של המרכול, סכומי פדיון המתקבלים במועדים שונים ונהלים רלוונטיים אחרים. כהן העביר את מידע הפנים ללוי ולוהבה ושלושתם סיכמו על תכנית פעולה מפורטת לביצוע השוד, על סמך מידע הפנים. המשיבים חילקו ביניהם תפקידים לביצוע השוד וסיכמו עם מאור מועד להוצאה לפועל של תוכניתם, ביום ה' הסמוך לחג הפסח. כן הסכימו כי אם התכנית תצלח, הם יתחלקו ביניהם בשלל שווה בשווה.

ביום 29.3.2007 הגיע כהן אל המרכול וביצע סיור מקדים כהכנה למעשה השוד. ביום 30.3.2007, סמוך לשעה 01:30 הגיעו לוי ווהבה אל המרכול, כשהם רכובים על אופנוע, לאחר שהצטיידו באקדחים, קסדות כהות ומסכות סקי שחורות. לוי ווהבה נכנסו אל המרכול במהירות, כשהם חמושים באקדחים ואת פניהם מכסות מסיכות סקי, והסתערו כשאקדחיהם שלופים על שני המאבטחים שניצבו בכניסה, הדפו אותם לאחור, הפילו אותם ארצה והכו אותם בראשיהם. והבה נטל את אקדחו של המאבטח וירה בראשו מטווח קצר יריה אחת שגרמה למותו. לוי עמד באותה עת בסמוך לוהבה וראה את מעשה הירי. מיד אחר כך רץ לוי אל הקופה הראשית במטרה ליטול את שק הכסף אשר היה מונח במקום בעוד והבה עומד בפתח המרכול ומחפה עליו, תוך שהוא יורה לכל עבר בשני האקדחים שאותם אחז. בעוד לוי נכנס בריצה אל הקופה הראשית, הגיח מאחוריו עובד המרכול, מיכאל סופייב (להלן: סופייב ), ולפת את גופו בחוזקה בכדי למנוע ממנו ליטול את שק הכסף. לוי נאבק עמו באלימות ואף ירה לעבר גופו של סופייב, אך זה האחרון הצליח להסיט את גופו במהירות וכך חלף הכדור מבעד לחולצתו של סופייב ולא חדר את גופו. עובדי המרכול הצליחו להשתלט על לוי, חילצו מידיו את האקדח וריתקוהו לרצפה עד בואם של כוחות המשטרה. והבה, שבאותה העת המתין בכניסה הראשית לבואו של לוי עם שק הכסף, הבחין כי לוי נלכד ומיהר להימלט בריצה מהמקום.

השתלשלות העניינים בעניין מעצרם של המשיבים

3.

בד בבד עם הגשת כתבי האישום נגד המשיבים, הוגשו בקשות למעצרם עד תום ההליכים. ביום 18.6.2007 התקיים דיון בבקשות למעצר המשיבים. בא כוחו של לוי הסכים לבקשה ובית המשפט המחוזי (כבוד השופט ע' מודריק) הורה על מעצרו עד תום ההליכים. באי כוחם של והבה וכהן ביקשו לדחות את הדיון לצורך הסדרת הייצוג ולימוד חומר הראיות.

4.

ביום 15.7.2007 הסכים בא כוחו של כהן למעצר, ובית המשפט המחוזי (כבוד השופט ע' מודריק) הורה על מעצרו עד תום ההליכים. ביום 16.7.2008 הורה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ע' מודריק) על מעצרו של והבה עד תום ההליכים, לאחר שקבע כי קיימות ראיות לכאורה בעוצמה חזקה מאוד וכן מתקיימת עילת מעצר.

5.

ביום 18.9.2007 נדונה בקשתו של לוי לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו עד תום ההליכים. במהלך הדיון צמצם בא כוחו את בקשתו לקבלת תסקיר מעצר בעניינו של לוי, בקשה שבית המשפט המחוזי (כבוד השופט ג' נויטל) נעתר לה. ביום 25.10.2007 הוגש תסקיר מעצר בעניינו של לוי, אשר לא כלל המלצה על שחרור, שכן שירות המבחן התרשם שרמת הסיכון של לוי למעורבות בפלילים היא גבוהה.

6.

משלא הסתיים משפטם של המשיבים בתשעת חודשי המעצר הראשונים, האריך בית משפט זה את מעצרם של המשיבים שתי הארכות בנות 90 ימים כל אחת - הראשונה, על ידי כבוד השופטת ע' ארבל, במסגרת בש"פ 666/08 והשנייה, על ידי כבוד השופט ס' ג'ובראן, במסגרת בש"פ 3985/08. בנוסף, עובר להארכת המעצר השנייה, הסכימו ב"כ הצדדים על הארכת מעצר בת 30 ימים.

התנהלות משפטם של המשיבים

7.

ביום 16.5.2007 התקיימה הקראה של כתב האישום ללוי ולכהן וביום 21.6.2007 התקיימה הקראה של כתב האישום לוהבה. ביום 1.7.2007 אוחדו משפטיהם של המשיבים. ביום 11.9.2007, לאחר דחייה של מועד הדיון לבקשת ב"כ המשיבים, כפרו המשיבים בכתב האישום, ונקבע כי יוגש מענה מפורט בכתב. עניינם של המשיבים הועבר לשמיעה בפני מותב אחר, ובדיון שהתקיים ביום 15.11.2007 נקבעו ששה מועדים לשמיעת ראיות. ביום 2.1.2008 הגיש בא כוחו של לוי בקשה דחופה לשחרור מייצוג, אך הבקשה נדחתה. לאחר ארבע תזכורות בהן נדונה שאלת הייצוג, הוחלף ייצוגו של לוי, אולם נדחתה הבקשה לבטל את המועדים שנקבעו לשמיעת הראיות בשל החלפת הייצוג. ביום 21.2.2008, נוכח החלפת ייצוגו של לוי, נשמעו עדים הקשורים לוהבה ולכהן בלבד. במהלך חודש מרץ התקיימו ארבע ישיבות הוכחות. מועד הדיון שנקבע ליום 31.3.2008 בוטל בשל מחלת שופטת ההרכב, אולם נקבעו ששה מועדים נוספים לשמיעת הראיות. עד כה נשמעו כארבעים עדי תביעה.

טענות המבקשת

8.

המבקשת טוענת כי המעשים המיוחסים למשיבים בכתב האישום מלמדים על מסוכנות גבוהה, אשר לא ניתן לאיינה בחלופת מעצר.

9.

אשר לוהבה, המבקשת טוענת כי הימלטותו לאחר מעשה ומעצרו רק לאחר תקופה, מעידה על חשש קונקרטי להימלטותו מאימת הדין. המבקשת מוסיפה כי העונש החמור הצפוי למשיבים אם יורשעו בדין, מקים חשש מובנה להימלטות מהדין.

10.

עוד טוענת המבקשת, כי השיהוי בתחילת שמיעת משפטם של המשיבים רובץ, בין היתר, לפתחה של ההגנה, אשר ביקשה מספר דחיות מועד לצורך הסדרת הייצוג ולימוד חומר הראיות.

11.

המבקשת טוענת, כי עד כה התקיימו שבע ישיבות הוכחות, במהלכן נשמעו כארבעים עדי תביעה. בשלב זה, קבועים חמישה מועדים (במהלך חודש אוגוסט 2008) לשמיעת ראיות במסגרת התיק העיקרי. להערכת המבקשת, במידה ולא יהיו עיכובים בלתי צפויים, משפטם של המשיבים יקודם מאוד במהלך תקופת הארכת המעצר הנוכחית.

12.

בדיון שבפניי, חזר ב"כ המבקשת, עו"ד ד' רוסו, על הטענה לפיה מסוכנותם הרבה של המשיבים נלמדת מהמעשים המיוחסים להם, כפי שציין כבוד השופט ס' ג'ובראן בהחלטה בעניין הארכת המעצר הקודמת של המשיבים, מיום 21.5.2008 (בש"פ 3985/08):

"מעשיהם של המשיבים והתעוזה והאכזריות הרבה שבה בוצעו, מתקשה אני להאמין כי תמצא דרך כלשהי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהם, שלא דרך המשך מעצרם מאחורי סורג ובריח."

טענות באי כוח המשיבים

13.

בא כוחו של והבה, עו"ד מ' מרוז, פתח וציין, כי ברוב המקרים בהם עסקינן בבקשות להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים, מדובר בתיקים של פשעים חמורים, שכן משפטים מסוג זה נוטים להתארך מעבר לתקופת הזמן שקצב המחוקק. לפיכך, עצם העובדה שמדובר בפשע חמור המעיד על מסוכנות אין בה די כדי להצדיק את הארכת המעצר הנוספת, נוכח זכותם של הנאשמים לניהול משפטם בקצב מהיר ויעיל.

14.

עו"ד מרוז הוסיף, כי הטענה לפיה משפטם של המשיבים צפוי להתקדם באופן ממשי בתקופת הארכת המעצר הנוכחית אין בה ממש, שכן אף אם נתעלם מעשרות עדי התביעה שעוד צפויים להעיד, הרי צפויות להישמע גם פרשות ההגנה של הנאשמים, הכוללות אף הן עשרות עדים, לרבות עדויות מומחים מורכבות וסבוכות, בהן מומחים לעניין איכון טלפונים סלולאריים וכן מומחים לשאלת הדנ"א שנמצא בזירת הפשע. לאחר שמיעת הראיות, יארך עוד זמן עד שיוגשו סיכומי הצדדים ועד שתינתן הכרעת הדין. בנוסף, ציין עו"ד מרוז, כי במרבית התיקים שעניינם פשעים חמורים, מספר החודשים הראשונים של המשפט מוקדשים לעניינים כגון הסדרת ייצוג וקבלת חומר חקירה. לדברי עו"ד מרוז, על בתי המשפט לקחת עניין זה בחשבון, ומצוות המחוקק במקרה כזה היא לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר לאחר תום תשעה חודשים.

עו"ד מרוז ביקש להורות על שחרורו של המשיב 2 למעצר בית מלא בתנאים מגבילים, לרבות איזוק אלקטרוני, ערבויות כספיות וצו איסור יציאה מהארץ. לחלופין, ביקש עו"ד מרוז להורות על קבלת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב 2.

15.

עו"ד י' שגב, שטען בשמו של לוי, עמד אף הוא על כך שאנו מצויים כעת במסגרת בקשה שלישית להארכת מעצר, כאשר ללא ספק צפויות מספר הארכות נוספות של מעצרם של המשיבים, שכן החלק הארי של העדויות במשפט טרם נשמעו. לשיטתו, בנסיבות אלה, יש להקדים ולבחון את אפשרות שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר בתנאים מגבילים. עו"ד שגב עמד על כך שכאשר עסקינן בבקשות להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים, משתנה נקודת האיזון, כך שכף המאזניים נוטה יותר לטובת חירות הנאשם מאשר לטובת האינטרס הציבורי בהחזקתו במעצר. לאור דברים אלה, ביקש עו"ד שגב להורות על קבלת תסקיר מעצר בעניינו של לוי, על מנת לבחון את אפשרות שחרורו לחלופת מעצר בתנאים מגבילים.

16.

עו"ד ב' נהרי, המייצג את כהן, עמד על כך שעניינו של כהן שונה מזה של שני המשיבים האחרים. לדברי עו"ד נהרי, בדיון ההוכחות האחרון שהתקיים, הצהיר ב"כ המאשימה, עו"ד ג' גורן, כי הוא "מושך" את עדותו של איש משטרה בשם צחי שרעבי, שהוא, לטענת עו"ד נהרי, העד המרכזי בעניינו של כהן, אשר לכאורה זיהה את המשיב מספר שעות עובר לאירוע נשוא כתב האישום. עוד הצביע עו"ד נהרי על כך שקיימים הבדלים משמעותיים בין כהן לבין מאור, אשר שניהם מואשמים בעבירות על אותן הוראות חיקוק: מאור הינו בעל עבר פלילי, ואילו לכהן אין כל עבר פלילי, והוא נשוי ואב לילדה; יתרה מכך מבחינת הראיות נגד כהן, מצבו טוב יותר מזה של מאור (כך, לטענת עו"ד נהרי). חרף הבדלים אלה, מאור שוחרר למעצר בית ואילו כהן נותר במעצר. עו"ד נהרי הוסיף, כי אמנם התסקיר שהתקבל בעניינו של כהן לפני מספר חודשים היה שלילי, אולם זאת בייחוד נוכח אופי העבירות המיוחסות לו. כעת, לשיטת עו"ד נהרי, הגיעה השעה לקבל תסקיר נוסף בעניינו של כהן. יתרה מכך, עו"ד נהרי ציין כי בפני בית המשפט המחוזי מונחת כעת בקשה לעיון חוזר שהגיש בעניינו של כהן, וזאת בעקבות הכרסום בראיות לכאורה נגד כהן, שמתבטא, בין היתר, במשיכת עדותו של צחי שרעבי הנ"ל. הדיון בבקשה לעיון חוזר קבוע ליום 24.8.2008.

דברי התשובה של ב"כ המבקשת

17.

עו"ד רוסו השיב לדבריהם של באי כוח המשיבים, וביקש להפנות להשתלשלות העניינים במשפטם של המשיבים, ובמיוחד לכך שבתחילת ההליך נדחה הדיון במשך כשלושה חודשים, דחיות שרובצות לפתחם של המשיבים. בנוסף, ביקש עו"ד רוסו להדגיש כי באי כוח הצדדים הסכימו לוותר על שמיעתם של עדי תביעה רבים, כך שצפויים להישמע רק כעשרים עדי תביעה נוספים. בנוסף, טען עו"ד רוסו, כי הסמכות שניתנה לבית המשפט העליון על פי סעיף 62 לחוק המעצרים הינה הכרה של המחוקק בצורך הקיים לעתים להאריך את מעצרם של נאשמים שמשפטם מתארך מעבר לתשעה חודשים. עו"ד רוסו הוסיף, כי אם זהו אינו המקרה המתאים להארכת מעצר, לא נדע מהו המקרה המתאים לכך.

עוד הוסיף עו"ד רוסו, כי על פי גישת הפסיקה, בית משפט זה אינו מורה על קבלת תסקיר מעצר כאשר ברור שגם אם יתקבל תסקיר חיובי לא יהיה מקום להורות על חלופת מעצר, נוכח חומרת העבירות והמסוכנות. אשר לטענות בדבר כרסום בראיות לכאורה, מקומן של אלה, לטענת עו"ד רוסו, במסגרת בקשה לעיון חוזר.

דיון והכרעה

18.

בלבה של הבקשה שבפניי ניצבת השאלה האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור המשיבים בערובה . ב"כ המבקשת טוען כי במקרה דנן, אין חלופת מעצר שתמתן את מסוכנותם של המשיבים. מאידך, טוענים ב"כ המשיבים, כי הגיעה השעה להמיר את המעצר במעצר בית בתנאים מגבילים. בית משפט זה עמד, לא אחת, על ההתלבטות הקשה העומדת לפתחו של השופט כאשר עסקינן בבקשה להארכת מעצר על פי סעיף 62 לחוק המעצרים.

בבסיסה של ההתלבטות, מחד גיסא, קיומן של ראיות לכאורה לביצוען של עבירות, לעתים מן החמורות ביותר, וקיומה של עילת מעצר ומסוכנות, כפי שאלה מתקיימות במשיבים; מאידך גיסא, אין חולק כי המחוקק כיוון לכך שמשפטם של נאשמים יסתיים תוך פרק זמן קצוב (תשעה חודשים), והארכת מעצרם של נאשמים מעבר לתקופה זו הינה החריג, לאור הפגיעה בחירותם. והנה, לא מעטים הם המקרים המגיעים לפתחו של בית משפט זה, בהם מתארכים משפטיהם של נאשמים מעבר לתקופה הקבועה בחוק המעצרים, וזאת מטעמים שונים. ב"כ המשיבים הפנו אותי להחלטות שונות של בית משפט זה, במסגרתן הורה בית המשפט - גם במקרים של עבירות חמורות ביותר - על שקילת חלופות מעצר, וזאת בעיקר נוכח שלילת חירותו של אדם, שטרם הוכרע דינו במשך תקופה כה ארוכה [למשל, בש"פ 22/07 מדינת ישראל נ' ז'אנו (לא פורסם, 24.1.2007); בש"פ 5827/06 מדינת ישראל נ' ליברטי (לא פורסם, 25.7.2006); בש"פ 9197/05 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 17.10.2005)].

19.

בענייננו, מסוכנותם של המשיבים נלמדת, כאמור, בעיקר מחומרת המעשים המיוחסים להם בכתב האישום. מדובר במסוכנות חמורה הנלמדת ממעשיהם האכזריים של המשיבים ואשר מלמדת, בין היתר, על היעדר מורא מפני החוק. אכן, מדובר בהארכת מעצר שלישית, וככל הנראה צפויות בקשות נוספות להארכת מעצרם של המשיבים. כאן המקום להזכיר את הכלל עליו עמד בית משפט זה לא פעם בעבר, שככל שתקופת המעצר הולכת ומתארכת משתנה האיזון שבין השיקולים השונים אותם על בית המשפט לשקול לצורך הארכת המעצר [ראו: בש"פ 828/04 מדינת ישראל נ' בוטביקה (טרם פורסם, 30.1.2004); בש"פ 2970/03 מדינת ישראל נ' נסראלדין (טרם פורסם, 2.4.2003)]. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, מסכים אני עם דבריו של כבוד השופט ג'ובראן בעניין הארכת מעצרם הקודמת של המשיבים (בש"פ 3985/08), לפיהם, לאור המעשים המיוחסים למשיבים, מתקשה אני להאמין כי תימצא דרך כלשהי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהם, שלא על דרך המשך מעצרם מאחורי סורג ובריח.

ער אני להבחנה הקיימת בעניין המשיבים לוי ווהבה מחד לבין כהן מאידך, אשר על פי כתב האישום לא נכח בפועל במרכול בעת ביצוע השוד ומעשה הרצח. יחד עם זאת, בהיותו מבצע בצוותא, לכאורה, קיימת גם נגדו עילת מעצר בדמות מסוכנות. אשר לקיומן של ראיות לכאורה בעניינו והכרסום לו טען בא כוחו, עו"ד נהרי, כפי שטען בצדק ב"כ המבקשת, מקומן של טענות אלה בפני בית המשפט המחוזי, אשר בפניו תלויה ועומדת כעת בקשה לעיון חוזר.

20.

בנסיבות אלה הנני נעתר לבקשת המדינה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים 1 ו-3 בתשעים ימים החל מיום 5.8.2008, או עד מתן פסק דין בעניינם בת.פ.ח. 1066/07 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו וכן הנני מורה על הארכת מעצרו של המשיב 2 בתשעים ימים החל מיום 27.8.2008, או עד מתן פסק דין בעניינו בת.פ.ח 1066/07 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.