בש"פ 9004/08 מדינת ישראל נ. שמעון לוי

בפני בקשות להארכת מעצרם של המשיבים בפעם הרביעית מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

1.

נגד המשיבים הוגשו שני כתבי אישום, אשר אוחדו במסגרת ת.פ.ח. 1066/07 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בגדר כתב האישום המתוקן, יוחסו למשיב 1, שמעון לוי (להלן: לוי ) עבירות של רצח אגב ביצוע עבירה (מבצע בצוותא) [לפי סעיף 300(א)(3) וסעיף 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין )]; ניסיון לרצח (לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין); קשירת קשר לפשע (שוד בנסיבות מחמירות) (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין); ניסיון שוד בנסיבות מחמירות (סעיף 402(ב) וסעיף 25 לחוק העונשין); החזקת נשק בלא רשות על פי דין (לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין) ונשיאת נשק בלא רשות על פי דין (לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין).

למשיב 2, שמעון והבה (להלן: והבה ) יוחסו עבירות של רצח בכוונה תחילה (לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין); קשירת קשר לפשע (שוד בנסיבות מחמירות) (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין); ניסיון שוד בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 402(ב) וסעיף 25 לחוק העונשין); החזקת נשק בלא רשות על פי דין (לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין) ונשיאת נשק בלא רשות על פי דין (לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין).

למשיב 3, אפרים כהן (להלן: כהן ) יוחסו עבירות של רצח אגב ביצוע עבירה (מבצע בצוותא) (לפי סעיף 300(א)(3) בצירוף סעיף 29(ב) וסעיף 34א(א)(1) לחוק העונשין); קשירת קשר לפשע (שוד בנסיבות מחמירות) (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין) וניסיון שוד בנסיבות מחמירות (מבצע בצוותא) (לפי סעיף 402(ב) וסעיף 25 לחוק העונשין).

2.

על פי עובדות כתב האישום, המשיבים, שהינם מכרים, קשרו קשר עם אחד, מאור כהן (להלן: מאור ), מנהל מחלקת דגים בסופרמרקט "חצי חינם" בחולון (להלן: המרכול ) לבצע במרכול מעשה שוד אלים תוך שימוש בנשק חם. במסגרת הקשר ולשם קידומו, מסר, על-פי הנטען, מאור לכהן אינפורמציה מלאה על סדרי האבטחה של המרכול, מספר המאבטחים הניצבים בכניסה למקום, שעות הפתיחה והנעילה, אפשרויות הכניסה אל המשרדים של המרכול, סכומי פדיון המתקבלים במועדים שונים ונהלים רלוונטיים אחרים. כהן העביר את מידע הפנים ללוי ולוהבה ושלושתם סיכמו על תכנית פעולה מפורטת לביצוע השוד, על סמך מידע הפנים. המשיבים חילקו ביניהם תפקידים לביצוע השוד וסיכמו עם מאור מועד להוצאה לפועל של תוכניתם, ביום חמישי הסמוך לחג הפסח. כן הסכימו כי אם התכנית תצלח, הם יתחלקו ביניהם בשלל שווה בשווה.

בתאריך 29.3.2007 הגיע, על-פי הנטען, כהן אל המרכול וביצע סיור מקדים כהכנה למעשה השוד. בכתב האישום נאמר עוד כי בתאריך 30.3.2007, סמוך לשעה 01:30 הגיעו לוי ווהבה אל המרכול, כשהם רכובים על אופנוע, לאחר שהצטיידו באקדחים, קסדות כהות ומסכות סקי שחורות. לוי ווהבה נכנסו אל המרכול במהירות, כשהם חמושים באקדחים ואת פניהם מכסות מסיכות סקי, והסתערו כשאקדחיהם שלופים על שני המאבטחים שניצבו בכניסה, הדפו אותם לאחור, הפילו אותם ארצה והכו אותם בראשיהם. והבה נטל את אקדחו של המאבטח וירה בראשו מטווח קצר יריה אחת שגרמה למותו. לוי עמד באותה עת בסמוך לוהבה וראה את מעשה הירי. מיד אחר כך רץ לוי אל הקופה הראשית במטרה ליטול את שק הכסף, אשר היה מונח במקום בעוד והבה עומד בפתח המרכול ומחפה עליו, תוך שהוא יורה לכל עבר בשני האקדחים שאותם אחז. לאחר מכן, כך נטען, בעוד לוי נכנס בריצה אל הקופה הראשית, הגיח מאחוריו עובד המרכול, מיכאל סופייב (להלן: סופייב ), ולפת את גופו בחוזקה בכדי למנוע ממנו ליטול את שק הכסף. לוי נאבק עמו ואף ירה לעבר גופו של סופייב, אך זה האחרון הצליח להסיט את גופו במהירות ולפיכך חלף הכדור מבעד לחולצתו של סופייב, מבלי לפגוע בגופו. עובדי המרכול הצליחו להשתלט על לוי, חילצו מידיו את האקדח וריתקוהו לרצפה עד בואם של כוחות המשטרה. והבה, שבאותה העת המתין בכניסה הראשית לבואו של לוי עם שק הכסף, הבחין כי לוי נלכד ומיהר להימלט בריצה מהמקום.

השתלשלות העניינים בהקשר למעצרם של המשיבים

3.

בד בבד עם הגשת כתבי האישום נגד המשיבים, הוגשו בקשות למעצרם עד תום ההליכים. בתאריך 18.6.2007 התקיים דיון בבקשות למעצר המשיבים. בא כוחו של לוי הסכים לבקשה ובית המשפט המחוזי (כב' השופט ד"ר ע' מודריק ) הורה על מעצרו עד תום ההליכים. באי כוחם של והבה וכהן ביקשו לדחות את הדיון לצורך הסדרת הייצוג ולימוד חומר הראיות.

4.

בתאריך 15.7.2007 הסכים בא כוחו של כהן למעצר, ובית המשפט המחוזי (כב' השופט ד"ר ע' מודריק ) הורה על מעצרו עד תום ההליכים. בתאריך 16.7.2008 הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופט ד"ר ע'

מודריק ) על מעצרו של והבה עד תום ההליכים, לאחר שקבע כי קיימות ראיות לכאורה בעוצמה חזקה מאוד וכן מתקיימת עילת מעצר.

5.

בתאריך 18.9.2007 נדונה בקשתו של לוי לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו עד תום ההליכים. במהלך הדיון צמצם בא כוחו את בקשתו לקבלת תסקיר מעצר בעניינו של לוי, בקשה שבית המשפט המחוזי (כב' השופט ג' נויטל ) נעתר לה. בתאריך 25.10.2007 הוגש תסקיר מעצר בעניינו של לוי, אשר לא כלל המלצה על שחרור, שכן שירות המבחן התרשם שרמת הסיכון של לוי היא גבוהה.

6.

משלא הסתיים משפטם של המשיבים בתשעת חודשי המעצר הראשונים, האריך בית משפט זה את מעצרם של המשיבים שלוש הארכות בנות 90 ימים כל אחת - הראשונה, על ידי חברתי, השופטת ע' ארבל , במסגרת בש"פ 666/08 (לא פורסם, 29.1.08), השנייה, על ידי חברי, השופט ס' ג'ובראן , במסגרת בש"פ 3985/08 (לא פורסם, 21.5.08) והשלישית, על-ידי חברי, השופט י' דנציגר , במסגרת בש"פ 6590/08 (לא פורסם, 4.8.08).

התנהלות משפטם של המשיבים

7.

בתאריך 16.5.2007 התקיימה הקראה של כתב האישום ללוי ולכהן ובתאריך 21.6.2007 התקיימה הקראה של כתב האישום לוהבה. בתאריך 1.7.2007 אוחדו משפטיהם של המשיבים. בתאריך 11.9.2007, לאחר דחייה של מועד הדיון לבקשת ב"כ המשיבים, כפרו המשיבים בכתב האישום, ונקבע כי יוגש מענה מפורט בכתב. עניינם של המשיבים הועבר לשמיעה בפני מותב אחר, ובדיון שהתקיים בתאריך 15.11.2007 נקבעו ששה מועדים לשמיעת ראיות. בתאריך 2.1.2008 הגיש בא כוחו של לוי בקשה דחופה לשחרור מייצוג, אך הבקשה נדחתה. לאחר ארבע תזכורות בהן נדונה שאלת הייצוג, הוחלף ייצוגו של לוי, אולם נדחתה הבקשה לבטל את המועדים שנקבעו לשמיעת הראיות בשל החלפת הייצוג. בתאריך 21.2.2008, נוכח החלפת ייצוגו של לוי, נשמעו עדים הקשורים לוהבה ולכהן בלבד. במהלך חודש מרץ התקיימו ארבע ישיבות הוכחות. מועד הדיון שנקבע לתאריך 31.3.2008 בוטל בגין מחלה של שופטת מן ההרכב, אולם נקבעו ששה מועדים נוספים לשמיעת הראיות. בתאריך 14.5.08 נשמעו שישה עדי תביעה נוספים מטעם התביעה. בשל תקלה טכנית לא הוקלטה עדותם של שלושה עדים. ביום 2.7.08 נשמעו שני עדי תביעה בשנית. מועד הדיון שנקבע לתאריך 27.8.08 בוטל, כיוון שעד התביעה האחרון לא הגיע לארץ. בתאריך 31.8.08 נשמע עד התביעה האחרון והסתיימה פרשת התביעה. במועד זה החלה להישמע פרשת ההגנה ונשמעה עדותו הראשית של לוי. הדיון הופסק במהלך חקירתו הנגדית של המשיב 1 ונקבע מועד להמשך פרשת ההגנה לתאריך 29.10.08. מועד זה בוטל לבקשת בא כוחו של והבה ונקבע מועד תזכורת לצורך קביעת מועדים לתאריך 8.9.08. בתאריך 8.9.08 התקיימה תזכורת, במסגרתה הציע בית המשפט לצדדים חמישה מועדים לשמיעת ראיות, והורה לצדדים להגיש רשימת מועדים לחודש דצמבר. בתאריך 16.9.08 קבע בית המשפט ארבעה מועדים לשמיעת ראיות. בתאריך 23.9.08 המשיכה להישמע פרשת ההגנה.

טענות המבקשת

8.

המבקשת טוענת כי המעשים המיוחסים למשיבים בכתב האישום מלמדים על מסוכנות גבוהה, אשר לא ניתן לאיינה בחלופת מעצר.

9.

אשר לוהבה, המבקשת מוסיפה כי בריחתו לאחר מעשה ומעצרו רק לאחר תקופה, מעידה על חשש קונקרטי להימלטותו מאימת הדין. המבקשת מוסיפה כי העונש החמור הצפוי למשיבים אם יורשעו בדין, מקים חשש מובנה להימלטות מהדין.

10.

המבקשת טוענת עוד, כי הסתיימה פרשת התביעה והחלה להישמע פרשת ההגנה. כמו-כן קבועים שלושה מועדים לשמיעת ראיות. להערכת המבקשת, במידה ולא יהיו עיכובים בלתי צפויים, משפטם של המשיבים יקודם מאוד במהלך תקופת הארכת המעצר המבוקשת הנוכחית. עוד טוענת המבקשת, כי השיהוי בתחילת שמיעת משפטם של המשיבים רובץ, בין היתר, לפתחה של ההגנה, אשר ביקשה מספר דחיות מועד לצורך הסדרת הייצוג ולימוד חומר הראיות.

טענות באי כוח המשיבים

11.

הדיון בבקשות שלפני התחלק לשניים: הדיון הראשון נערך בתאריך 2.11.08 ובו נדון עניינם של המשיבים והבה וכהן. לאחר-מכן, בתאריך 16.11.08 (בעקבות שירות מילואים של בא כוח המשיב 1) - נדון עניינו של לוי. באי הכוח של המשיבים כולם כיוונו את טענתם העיקרית כלפי העובדה שמדובר בתיק שנמשך זמן רב מהמקובל, ללא כל צפי לסיום קרוב. לטענתם, במסגרת פרשת ההגנה, אמורים להעיד עוד מספר עדים רב מטעמם וכן מספר מומחים מחו"ל לפיכך המשפט אינו עתיד להסתיים בתקופת המעצר הקרובה. בא כוחו של המשיב כהן מוסיף וגורס, כי מדובר באדם צעיר, ללא עבר פלילי, אשר בתו נולדה בשעה ששהה במעצר. לטענתו על-אף שתסקיר שנערך בעניינו לפני כשנה – לא המליץ לשחררו לחלופת מעצר, יש מקום להורות על עריכת תסקיר נוסף בעניינו, בשל הזמן הרב שחלף. בא כוחו של כהן המשיך וטען, כי בעניין כהן יש כרסום בראיות, וכי אין מחלוקת שהוא לא נכח בזירת האירוע בעת ביצוע העבירות. בא-כוחו של לוי טען, כי לאור העובדה שפרשת ההגנה צפויה להתפרס על-פני זמן רב, אשר יכלול לדעתו לפחות 4-3 תקופות מעצר נוספות, יש מקום להורות כבר עתה על ביצוע תסקיר מעצר בעניינו של מרשו. לטענתו, על-אף שמדובר באישומים חמורים, אין לשלול מלוי מלכתחילה את האפשרות כי תיבדק חלופת מעצר בעניינו.

דיון והכרעה

12.

אין חולק על העובדה, אשר באה לידי ביטוי בטענות באי-כוח המשיבים, לעניין התמשכות הדיונים במכלול - בבית המשפט הנכבד קמא. דומה גם שהאחריות להתנהלות הארוכה, אינה נעוצה במשיבים בלבד, אלא רובצת בחלקה אף על המבקשת. אכן, קצב ניהול המשפט הינו אחד השיקולים המרכזיים אותם יש לשקול במסגרת בקשה להארכת מעצר על פי סעיף 62 לחוק המעצרים, וככל שהמשפט הולך ומתארך נעה נקודת האיזון אל עבר השיקולים המצדיקים את שחרורו של הנאשם (ראו: בש"פ 828/04 מדינת ישראל נ' בוטביקה (טרם פורסם, 30.1.2004); בש"פ 2970/03 מדינת ישראל נ' נסראלדין (טרם פורסם, 2.4.2003)) . יחד עם זאת, חלוף הזמן אינו מהווה שיקול בלעדי ועל כן בכל בקשה להארכת מעצר - על בית המשפט לשוב ולשקול את כלל השיקולים הצריכים לעניין.

במכלול שלפנינו שיקול המסוכנות הינו השיקול המרכזי עליו יש לתת את הדעת. המשיבים מואשמים בעבירות חמורות, אשר מעידות על מסוכנות ברמה גבוהה מאוד. על-פי הנטען בכתב האישום, המשיבים חברו יחדיו ונטלו חלק בצוותא בתכנון של שוד מזוין, הוצאתו לפועל תוך שימוש בנשק חם, ורצח בדם קר. בנסיבות הנ"ל, לא נותר לי אלא להצטרף לדברי חברי, השופט י' דנציגר , אשר ציין בהארכת המעצר הקודמת לעניין מסוכנות המשיבים (בש"פ 6590/08 מדינת ישראל נ' שמעון לוי (לא פורסם, 4.8.08)) כדלקמן:

"מדובר במסוכנות חמורה הנלמדת ממעשיהם האכזריים של המשיבים ואשר מלמדת, בין היתר, על היעדר מורא מפני החוק..."

אשר על כן, במצב דברים האמור, בו ישנה מסוכנות גבוהה, אשר נשקפת בצורה ממשית מהעבירות המיוחסות למשיבים, וכאשר אליה מתווסף החשש הממשי לבריחה של המשיבים מאימת הדין וכן חשש לשיבוש הליכי משפט – נסוג השיקול של התמשכות ההליכים המשפטיים, וגובר השיקול בדבר האינטרס הציבורי הקיים בהמשך מעצרם של המשיבים.

13.

לעניין טענתו של בא-כוחו של המשיב כהן, אשר גרס כי יש להבחין בין חלקו של כהן בפרשה שלפנינו לבין חלקם של לוי ווהבה, ולפיכך יש לשחררו לחלופת מעצר, או לפחות להורות על עריכת תסקיר חדש בעניינו. אדגיש, כי אכן ישנה הבחנה מסוימת בעניין המשיבים לוי ווהבה מחד גיסא, לבין המשיב כהן מאידך גיסא - מבחינת חומרת ההתנהגות בפועל. עם זאת אין לשכוח כי משפטית, על פי הנטען -

מדובר בשלושה מבצעים בצוותא לעניין העבירות המיוחסות ולפיכך עילת המסוכנות הנטענת של כהן, אינה נופלת בחומרתה מזו של לוי, או והבה.

14.

לבסוף ובראייה קדימה אוסיף, כי לעניין הטענה המרכזית בדבר ההתמשכות הארוכה של ההליכים המשפטיים בתיק שלפנינו, הרי שפרשת התביעה הסתיימה וכרגע אנו מצויים בעיצומה של פרשת ההגנה. טבעי הוא שבאי כוחם של המשיבים יעשו כל שלאל ידם, על-מנת להגן על מרשיהם, וינסו להטיל ספק באשר לראיות שיש בידי התביעה – זהו תפקידם וזוהי חובתם. עם זאת, ככל שבאי הכוח יזמנו מספר רב של עדים ומומחים, לרבות כאלה שיגיעו מחו"ל, על-מנת לנסות ולכרסם בראיות התביעה - חייבים מרשיהם לקבל בהבנה את ההתמשכות הארוכה של ההליך המשפטי.

15.

סוף דבר, נוכח נסיבות אלו, הנני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים 1 ו-3 בתשעים ימים שיימנו מתאריך 3.11.2008, או עד מתן פסק דין בעניינם בת.פ.ח. 1066/07 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. כמו-כן הנני מורה על הארכת מעצרו של המשיב 2 בתשעים ימים שיימנו מתאריך 25.11.2008, או עד מתן פסק דין בעניינו בת.פ.ח 1066/07 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.