החלטה8 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 2296/09 מדינת ישראל נ. יניב בן דוד

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכים בפרשה מורכבתבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים בבית המשפט העליון

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון הורה על הארכת מעצרם של המשיבים 1 ו-3 ב-90 ימים, בשל מסוכנות וחשש לשיבוש ולהימלטות שלא ניתן לאיין בחלופת מעצר. לגבי המשיבים 2 ו-4 הורה על הארכה של 45 ימים בלבד, תוך בחינת חלופות מעצר הדוקות באמצעות הערכאה הדיונית ותסקיר מבחן נוסף. ההחלטה מדגישה כי ככל שהמשפט מתארך, נקודת האיזון נעה לעבר שחרור לחלופה.

העובדות

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום בעבירות מס, ביטוח לאומי, הלבנת הון וקשירת קשר, והתיק מתנהל זה כשנה כשהמשיבים עצורים עד תום ההליכים. נשמעו 55 עדים מתוך כ-309 עדים שנכללו בכתב האישום, וחלק מהישיבות בוטלו. נבחנו תסקירי חלופת מעצר לגבי המשיבים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרם של המשיבים ב-90 ימים נוספים מכוח סעיף 62 לחוק המעצרים בפרשה מורכבת שההליך בה מתמשך?
  2. 2.האם חלוף הזמן והתמשכות ההליך מצדיקים שחרור המשיבים לחלופת מעצר?

הלכות

  1. 1

    בפרשות מסובכות ומקיפות יש להביא בחשבון בבקשה להארכת מעצר את מורכבות ההליך בערכאה הדיונית, ואולם ככל שהמשפט מתארך נעה נקודת האיזון לעבר שחרור לחלופת מעצר הדוקה

    ״ככל שהמשפט הולך ומתארך נעה נקודת האיזון אל עבר שיקולים המצדיקים את שחרורו של הנאשם העצור עד תום ההליכים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כאשר קיים חשש ממשי להימלטות ולשיבוש הליכי משפט וחלופת מעצר אינה מאיינת את המסוכנות, יש להאריך את המעצר

    ״נשקף ממנו חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט, שאיננו בגדר חשש בעלמא״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • תום ההליכים
  • חלופת מעצר
  • מסוכנות
  • שיבוש הליכי משפט
  • חשש להימלטות
  • מורכבות ההליך

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

2296/09

בפני:

כבוד השופט ח' מלצר

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיבים:

1. יניב בן דוד

2. הראל בן דוד

3. יוסף פנספורקר

4. רוני מימון

בקשה שניה להארכת מעצר מעבר לתשעה

חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו

– 1996

תאריך הישיבה:

כ"ח באדר התשס"ט (24.3.2009)

בשם המבקשת:

עו"ד יהודה ליבליין

בשם המשיבים 2-1:

עו"ד פרופ' דוד ליבאי

ועו"ד ירון גת

בשם המשיב 3:

עו"ד ילון הכט

בשם המשיב 4:

עו"ד רצון דרחי

החלטה

1.

לפני בקשת המדינה להארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים נוספים, שימנו החל מיום 27.3.2009 או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 40099/08 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

2.

על מנת לקצר ככל האפשר, לא אשוב ואפרט את פרטי כתב האישום וההליכים שהתנהלו כנגד המשיבים, ורק אציין כי כל הדברים הללו פורטו בהרחבה בהחלטתו של חברי, השופט א' רובינשטיין (בש"פ 10681/08 מדינת ישראל נ' בן-דוד (לא פורסם, 19.1.2009)) במסגרת הבקשה הקודמת שהגישה המדינה להארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים, שנדונה במאוחד עם עררים שהגישו המשיבים 3,1 ו-4 לפי סעיף 53 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן – חוק המעצרים ).

3.

לענייננו, ובתמציתיות המירבית המתחייבת, אציין כי כנגד המשיבים הוגש כתב אישום, יחד עם אדם נוסף ועוד 11 חברות, המייחס להם עבירות לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 , חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 , חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 , פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א -1961 ו חוק איסור הלבנת הון, התש"ס -2000 . על פי הנטען בכתב האישום, המשיבים קשרו קשר במטרה לרמות ולהונות את רשויות המס והביטוח הלאומי ולצורך כך עשו שימוש במשך שנים במערך חברות ובחשבוניות פיקטיביות וכך שלשלו לכיסם מאות מיליוני שקלים, שסכום המס הגלום בהם הוא עשרות מיליוני שקלים, ו ניכוי מס התשומות שהושמט מוערך כאמור במאות אלפי שקלים. בכתב האישום נטען עוד כי חלק מהמשיבים פעלו לשיבוש הליכי משפט, ובין היתר איימו על עדים.

עם הגשת כתב האישום התבקש מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים. בית המשפט הנכבד קמא קיים דיונים פרטניים לגבי המשיבים השונים ולבסוף החליט כי הם ייעצרו עד תום ההליכים. מעצרם של המשיבים הוארך כבר כאמור פעם אחת מעבר לתשעה חודשים מכוח סעיף 62 לחוק המעצרים (ב-בש"פ 10681/08 הנ"ל) ובבקשה שבפני עותרת המדינה כי מעצרם יוארך ב-90 ימים נוספים מכוח הסעיף הנ"ל ולכן אתמקד בהמשך בעיקר בהתפתחויות שחלו מאז ההארכה הקודמת.

4.

מבחינת מצב ההליך בבית המשפט המחוזי הנכבד, הרי שנכון למועד הגשת הבקשה נשמעו 39 עדים, מתוך 309 עדים שנכללו בכתב האישום. יצוין, כי המבקשת ויתרה על העדתם של 21 עדים נוספים במטרה לקדם את ההליך. בבקשה נטען כי אף על פי שבחודש נובמבר 2008 נקבעו על ידי השופט הדן בתיק (כב' השופט צ' גורפינקל) 27 מועדי הוכחות עד לחודש יולי 2009, הרי שחלק מן הישיבות שתוכננו לא התקיימו מסיבות שונות. כך, למשל, התבטלו מספר ישיבות בשל המצב הביטחוני (נוכח המבצע הצבאי שנוהל ברצועת עזה) שלא איפשר ביקורים של הסנגורים בבית המעצר אשקלון (שם נמצאים חלק מהמשיבים). כמו כן, המשיב 3 (להלן – יוסף ) החליף את סנגורו ובא-כוחו הנוכחי (עו"ד ילון הכט) ביקש ארכה בת שלושה שבועות לשם היערכות לתיק וצילום חומר החקירה. כעולה מבקשת המדינה, עו"ד הכט טרם השלים לצלם את חומר החקירה (בישיבה האחרונה שהתקיימה בבית המשפט המחוזי הנכבד הוא הצהיר כי אין ביכולתו לעשות כן, מפאת העלות הגבוהה, אשר אין באפשרות מרשו לשאת בה, לאחר שהחומר צולם כבר פעם אחת בעבור סנגורו הקודם).

5.

המבקשת מדגישה עוד כי היא הגישה רשימה של 30 עדים טכניים במטרה לנסות ולהגיע להסכמה עם המשיבים לגבי העדתם ואולם עד כה טרם התקבלה התייחסות המשיבים לרשימה זו ולכן אין זה ברור עדיין אם העדתם תתחייב, אם לאו.

קושי נוסף שהתעורר בניהול התיק נובע מחילופי סנגורים גם לגבי המשיב 4. בין המשיב 4 (להלן – רוני ) לבא-כוחו, עו"ד תמיר סולומון, התגלעו מחלוקות והופסק שיתוף הפעולה ביניהם. אשר על כן, הורה בית המשפט המחוזי הנכבד על מינוי סנגור ציבורי מטעם הסנגוריה הציבורית לשם ייצוגו של רוני וזה טרם נכנס לתפקידו.

6.

המבקשת מדגישה כי היא עושה ככל שביכולתה כדי לקדם את ההליך המשפטי, כולל ויתור על עדים הכלולים ברשימת העדים, ומאשרת שגם הסנגורים תורמים תרומתם בעניין זה, בכפוף, כמובן, לזכויות מרשיהם. אף בית המשפט הנכבד עושה כל מאמץ כדי לקדם את שמיעת את התיק ולצורך זה גם נקבעו באחרונה, כאמור, שמונה מועדים נוספים לצורך קיום דיוני ההוכחות.

בדיון שנערך בפני עידכן ב"כ המבקשת כי לאחר הגשת הבקשה העידו עדים נוספים, כך שעד הנה נשמעו כבר 55 עדים במהלך 10 ישיבות הוכחות. עם זאת ציין ב"כ המדינה כי אין להניח שהמשפט יסתיים בתשעים הימים הבאים.

7.

ב"כ המשיבים 2-1, עו"ד ליבאי, הדגיש בטיעונו כי אף שנשמעו כבר עדים רבים, כאמור, עדיין יש כ-200 עדים נוספים שצפויים להעיד וכן שב וציין כי המשיבים 2-1 עצורים מזה כשנה. עוד הדגיש ב"כ המשיבים 2-1 כי הוא, והסנגורים האחרים, עושים כל מאמץ כדי לנהל את ההליך באופן ראוי ויעיל והסביר כי מדובר ב"עומס לא סביר" וכי הנאשמים עצורים במקומות שונים וגם דבר זה מקשה על ניהול זריז של ההליך. פרופ' ליבאי טען עוד כי יש להבחין בין המשיב 2 (להלן גם – הראל ) לנאשמים האחרים, שכן אין לו עבר פלילי וכי העבירות המיוחסות לו אינן כוללות אלימות פיזית ויש בכך כדי להפחית מן המסוכנות הנשקפת ממנו, בשים לב לשלב שבו נמצא המשפט ולכך שהוא עצור מזה כשנה. לגבי הראל נערך כבר תסקיר חלופת מעצר עוד בחודש מאי 2008 ובו הוצעה חלופת מעצר בבית הוריה של חברתו של הראל ושירות המבחן המליץ בחיוב על חלופה זו, מן הטעם שהראל תופס את העבירות המיוחסות לו כחמורות, רואה במעצרו גורם מרתיע ומצמצם סיכון וכן נוכח ההתרשמות החיובית מן המפקחים המוצעים ומטיב החלופה. לגבי המשיב 1 (להלן גם – יניב ) טען סנגורו כי לא נשקפת ממנו בשלב זה מסוכנות וכי המשך המעצר משמש כעת לגביו כמעין מקדמה על חשבון העונש, דבר שהוא אסור, מה גם שאם ישהה יניב ב"מעצר בית", לא ברור כיצד זה יוכל לפגוע עוד בקופה הציבורית ולהעלים הכנסות כטענת המדינה, שהרי פעילות חברותיו נפסקה – והכנסות מהן אין. עוד טען פרופ' ליבאי כי גם לא נשקף מיניב חשש להימלטות מן הדין, שכן עוד לפני מעצרו כבר נחקר במשטרה ולא ניצל אז את ההזדמנות להימלט ומכאן שאין חשש שיעשה כן כעת.

8.

ב"כ של יוסף, עו"ד ילון הכט, ציין גם הוא כי נעשים מאמץ לזרז את שמיעת התיק והדגיש כי בתיאום עם הסנגורים, הוספו עוד שבע ישיבות להוכחות (וזאת אפילו בתקופת הפגרה). עו"ד הכט טען כי נוכח התמשכות מעצרו של יוסף, השתנתה נקודת האיזון והיא מחייבת כעת את שחרורו. בשים לב לכך שליוסף יש עבר פלילי, הוא גרס כי מדובר בעבר פלילי "עתיק". עוד הדגיש ב"כ המשיב 3 כי אף שהבקשה כעת איננה עוסקת בראיות לכאורה, לא ניתן להתעלם מכך שההליך העיקרי מתנהל והתנהלותו משפיעה על הראיות לכאורה ומכרסמת בהן, לגישתו.

9.

ב"כ המשיב 4, עו"ד רצון דרחי (שהצהיר כי הוא מייצג אותו רק לצורך הדיון בבקשה שלפני) הדגיש בטיעונו כי לא נשקפת מסוכנות מרוני, וכי ממילא החלק המיוחס לו בכתב האישום קטן משל האחרים. לטענתו, לא נשקף מרוני חשש לשיבוש הליכי משפט ואף המדינה אינה מייחסת לו עבירות של ניסיון להשפיע על עדים. ב"כ המשיב 4 טען עוד כי מאז שסנגורו הקודם של רוני חדל לייצגו, מתנהל המשפט, כאשר רוני איננו מיוצג באופן מהותי, שכן סנגורו החדש עדיין לא הספיק ללמוד את התיק, ובית המשפט הנכבד קמא לא איפשר לעו"ד דרחי את הדחייה שהתבקשה על ידו – 6-5 חודשים – לשם לימוד התיק (ולכן הוא לא קיבל על עצמו את מטלת הייצוג בתיק). עוד הוא הדגיש כי הגם שלרוני יש עבר פלילי, ההרשעה האחרונה שלו היתה לפני כעשרים שנה ומאז הוא השתקם, ואף ששירות המבחן לא נתן בעניינו המלצה חיובית מלאה, הרי שהוא המליץ על אשתו של רוני כמפקחת ראויה.

10.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, שמעתי את טיעוני הצדדים וקראתי את החומר הרב ביותר שנמסר לי במכלול– הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל במלואה לגבי המשיבים 1 ו-3, אולם לגבי המשיבים 2 ו-4 היא מתקבלת רק באופן חלקי, הכל כפי שיפורט וינומק להלן.

11.

סעיף 61 לחוק המעצרים תוחם ככלל את תקופת המעצר עד תום ההליכים לתשעה חודשים וההנחה המגולמת בסעיף זה היא כי משפט המתנהל בקצב סביר אמור להסתיים בתוך תקופה זו. אולם, לא ניתן להתעלם מכך שמשפטים העוסקים בפרשות אדירות ומקיפות כגון זו שלפני – משכם ארוך יותר (השוו: בש"פ 3346/08 מדינת ישראל נ' אבוטבול (לא פורסם, 23.6.2008)). התמשכות המשפטים בפרשות מסובכות שכאלו נובעת, בין השאר, ממורכבות הפרשה, מהיקף החומר שמובא בפני בית המשפט והצדדים וכן ממספרם הרב של העדים ומהעומס המוטל על מערכת בתי המשפט. כל הגורמים הללו רלבנטיים גם בפרשה שלפנינו, שהינה מורכבת הרבה יותר ממשפט "רגיל". דומה עלי כי בפרשות כגון אלה, על בית המשפט הדן בבקשה לפי סעיף 62 לחוק המעצרים להביא בחשבון גם הנתונים ביחס למורכבות ההליך בערכאה הדיונית (השוו: בש"פ 644/07 מדינת ישראל נ' נאצר , פסקאות 18-13 (לא פורסם, 20.2.07); בש"פ 7432/07 מדינת ישראל נ' שורפי , פיסקה 4 (לא פורסם, 6.9.07); בש"פ 3346/08 הנ"ל). במילים אחרות, קצב ניהול המשפט ומצב ההליכים בתיק העיקרי במקרים כגון אלו – גם הם בגדר השיקולים אותם יש לשקול במסגרת בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים (השוו: בש"פ 9004/08 מדינת ישראל נ' לוי (לא פורסם, 17.11.2008). יחד עם זאת, ככל שהמשפט הולך ומתארך נעה נקודת האיזון אל עבר שיקולים המצדיקים את שחרורו של הנאשם העצור עד תום ההליכים, למצער לחלופת מעצר הדוקה (ראו: בש"פ 828/04 מדינת ישראל נ' בוטביקה (טרם פורסם, 30.1.2004); בש"פ 2970/03

מדינת ישראל נ' נסראלדין (טרם פורסם, 2.4.2003)).

במקרה שלפנינו, התרשמתי כי בית המשפט הנכבד קמא אכן עושה כל שביכולתו כדי לקדם את שמיעת התיק ולאפשר את סיומו במהירות האפשרית, ביחס להיקף החומר האדיר שבמכלול וב"כ הצדדים אף הם מסייעים בידיו ככל האפשר, בהתחשב בזכויות ובטענות שולחיהם. עם זאת ברור כי גם אם כל הצדדים יעשו כל שביכולתם כדי לזרז את שמיעת התיק, לא תספיק הארכת המעצר המבוקשת לשם סיום המשפט וככל הנראה תידרשנה עוד מספר הארכות ונוכח מציאות מורכבת זו אני נדרש להתייחס לבקשה שבפני. ממצאי בהקשר זה מובאים להלן.

12.

בכל הנוגע לעניינם של המשיבים 1 ו-3, אינני סבור כי חלוף הזמן מוביל למסקנה כי נקודת האיזון נעה לכיוון שחרורם ממעצר. במכלול נסיבות העניין, חלופת מעצר בעניינם של משיבים אלה (1 ו-3) לא תאיין, למצער בשלב זה, את המסוכנות הנשקפת עדיין מן המשיבים הללו והחשש לשיבוש הליכי משפט. אבהיר:

(א)

באשר למשיב 1, הרי שעל פי כתב האישום הוא היה "הרוח החיה ומתווה הפעילות העבריינית" (סעיף 2 לחלק הכללי לכתב האישום). כמו כן, העבירות המיוחסות למשיב זה, ולחבורה כולה, הינן עבירות חמורות וכבר נקבע לא אחת כי גם ביצוע עבירות רכוש ועבירות מס מסב נזק כבד לציבור (ראו למשל: בש"פ 2797/04 מדינת ישראל נ' קעדאן (לא פורסם, 28.3.2004); בש"פ 5431/98 פרנקל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 18.9.1998))). כמו כן, נשקף ממנו חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט, שאיננו בגדר חשש בעלמא, והדבר נלמד, בין היתר, מאמירותיהם של עדים ומעורבים בפרשה שהביעו חששם להעיד ונימקו פחד זה באמרם כי המשיב 1 עלול לפגוע בהם, או ברכושם (ראו למשל נספחים י"ד-ט"ו לבקשה). בכל הנוגע לחשש מהימלטות מן הדין, גם לגבי עילה זו אינני רואה כי חל שינוי משמעותי המחייב את שחרורו את המשיב 1 לחלופת מעצר, שכן המשיב 1 כבר הביע רצונו, בשיחות שהוקלטו על ידי המבקשת, לעזוב את הארץ וזאת גם לאחר ששוחרר ממעצר בפרשה אחרת. אף שהדבר היה עובר למעצרו הנוכחי, הרי שבשים לב לעובדה שהמשיב 1 מואשם בעבירות בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח שניטלו מקופת המדינה והחשש הוא שמא כספים אלה, או חלקם, מצויים בחשבונות בחו"ל, מכאן שאפשרות ההימלטות – אין לבטלה.

(ב)

גם מן המשיב 3 נשקפת מסוכנות שחלופת מעצר, למצער בשלב זה, לא תוכל לאיינה. למשיב 3 עבר פלילי והוא הורשע בעבר בעבירות רכוש, אלימות, עבירות על פקודת הסמים המסוכנים, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו ותקיפה סתם. אמנם, הרשעות אלה אינן מן השנים האחרונות, אך בשילוב עם העבירות החמורות המיוחסות לו בפרשה שלפנינו ומנסיבות ביצוע עבירות אלה בחבורה כנטען ולאורך זמן – למד אני כי המסוכנות הנשקפת ממנו היא רבה (השוו: בש"פ 4275/03 מדינת ישראל נ' קקון (לא פורסם, 22.5.2003). דומה עלי כי בכל הנוגע לחשש מהימלטות ולחשש משיבוש הליכי משפט, הדברים שנאמרו לגבי המשיב 1 רלבנטיים גם לגביו. עוד יצוין כי אף שירות המבחן, שערך לגביו תסקיר בחודש מאי 2008, נמנע מלבוא בהמלצה חיובית לגבי שחרורו לחלופת מעצר וציין כי השירות אינו יכול להעריך מהי החלופה המתאימה במצבו, בשים לב לכך שיוסף מתקשה להתייחס להתנהלותו טרם מעצרו והסתבכותו הנוכחית.

13.

הדברים שונים במידה מסוימת לגבי המשיבים 2 ו-4.

אפתח בעניינו של המשיב 2. הוא מתואר אמנם בכתב האישום כ"יד ימינו" של המשיב 1, אחיו הבכור, בפעילות העבריינית. העבירות המיוחסות לו אכן חמורות אף הן וגם לגביו מתקיים חשש מסוים להימלטות ולשיבוש, שנלמד בין היתר מאופי העבירות המיוחסות לו (המצביעות, בין השאר, על כך שלכאורה לא היסס להשמיד קבצים ולהעלים מסמכים שהיו אמורים לחשוף את הפעילות העבריינית המיוחסות לו ולאחיו). יחד עם זאת, להראל אין עבר פלילי ונראה לי שבעניינו יש ליתן לחלוף הזמן משקל משמעותי יותר. זאת בפרט נוכח ההמלצה החיובית של שירות המבחן בעניינו וחלקו הפחות בעבירות אפילו על פי הנטען בכתב האישום. כאמור לעיל, הראל הציע חלופת מעצר בבית אביה של חברתו ותחת פיקוחו, ושירות המבחן התרשם כי זוהי חלופת מעצר ראויה. שחרורו לחלופת מעצר זו יקל גם על ההתכוננות הנדרשת למשפט באינטראקציה המתבקשת בין הנאשם לסנגורו. מובן שאין די בהמלצה זו כדי לשחררו ממעצר ויש צורך בבדיקה נוספת של בית המשפט המחוזי הנכבד, שתכלול תשאול המפקחים המוצעים, איזוק אלקטרוני, איסור יציאה מן הארץ והפקדת דרכון וקביעת

ערבויות משמעותיות ביותר , שיהלמו את נסיבות העניין, וזאת על מנת שחלופה זו תוכל לאיין את החשש להימלטות ואת המסוכנות הנשקפת ממשיב זה. על מנת לאפשר קיומו של תהליך זה ובשים לב לפגרת הפסח המתקרבת, הנני מורה כי חלופת המעצר המהודקת המוצעת תיבדק לפרטיה על ידי הערכאה הדיונית עד לתאריך 6.4.2009 ועד בכלל והיא תחליט בה כטוב בעיניה. לפיכך אני מאריך את מעצרו של המשיב 2 עד להחלטה בחלופת המעצר המוצעת, או עד לתום 45 ימים, שימנו מתאריך 27.3.2009.

באשר למשיב 4, עברו הפלילי, שאיננו מבוטל, הוא כמעט בן שנות "דור", היינו – הרשעותיו האחרונות הן מלפני 20 שנים. בחלוף הזמן מאז הרשעותיו יש כדי לשכך במעט את ההשפעה השלילית של עבר פלילי זה על עניינו היום. העבירות המיוחסות לרוני הן עבירות חמורות, אך בשלב זה נראה כי חלקו הנטען בפרשה קטן במעט לעומת המשיבים האחרים. גם לגביו אמנם מתעורר חשש לשיבוש הליכי משפט, אך במידה פחותה (כפי שציין גם חברי, השופט א' רובינשטיין , בבש"פ 10681/08 הנ"ל, בפיסקה כ"ב להחלטתו). גם בעניינו של משיב זה, חלוף הזמן מטה, לשיטתי, את נקודת האיזון אל עבר הנאשם-העצור בשלב זה עד תום ההליכים. נראה לי כי הגיעה העת לבדוק שוב, באמצעות תסקיר, האם ניתן לשחרר כעת את רוני לחלופת מעצר מהודקת וראויה, שתבוסס על חלופת המעצר שהוצעה על ידו – בביתו, תחת פיקוחה של רעייתו וקרוב משפחה נוסף, או על חלופת מעצר אחרת כלשהי. לפני כמעט שנה, עת נערך לרוני תסקיר המעצר הקודם (מאי 2008)

התקשה שירות המבחן לבוא בהמלצה חיובית לגבי שחרורו לחלופת מעצר וזאת בשל כך שהשירות לא יכול היה לשלול סיכון במצבו. עם זאת צוין כי חלופת המעצר שהוצעה על ידו הינו חלופה טובה ורצינית. אשר על כן, הנני מורה על המשך מעצרו של משיב זה ב-45 ימים בלבד, כאשר במהלך 30 הימים הקרובים אבקש כי ייערך תסקיר מבחן נוסף שיבדוק את אפשרות שחרורו של רוני לחלופת המעצר, כאשר תסקיר זה, לכשיוגש, ישמש עילה להגשת בקשה לעיון חוזר במעצרו עד תום ההליכים בבית המשפט המחוזי הנכבד.

14.

נוכח כל האמור לעיל – הבקשה מתקבלת באופן חלקי בלבד, כמפורט להלן:

לבקשת המדינה ומן הטעמים המפורטים בבקשה אני מורה על המשך מעצרם של המשיבים 1 ו-3 ב-90 ימים נוספים, שימנו החל מתאריך 27.3.2009, או עד לפסק דין ב-ת"פ 40099/08 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי המוקדם.

כן אני מורה על מעצרם של המשיבים 2 ו-4 ב-45 ימים נוספים, שימנו החל מתאריך 27.3.2009, או עד לפסק דין ב- ת"פ 40099/08 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי המוקדם, וזאת באשר למשיב 2 בכפיפות לאמור בסעיף 13 שלעיל ובאשר למשיב 4 בשים לב לאמור בסעיף 13 שלעיל.

ניתנה

היום, ו' בניסן התשס"ט (31.3.2009).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (11 מסמכים)

  • בש"פ 1002/13מדינת ישראל נ. אריה ריקו שירזיהחלטה
  • בש"פ 1031/13מדינת ישראל נ. עואודה ולידהחלטה
  • בש"פ 6311/11מדינת ישראל נ. רוסלן אלקינייבהחלטה
  • בש"פ 2471/10מדינת ישראל נ. ראבח זבידההחלטה
  • בש"פ 1862/10מדינת ישראל נ. יניב בן דודהחלטה
  • בש"פ 9777/09מדינת ישראל נ. יניב בן דודהחלטה
  • בש"פ 7277/09מדינת ישראל נ. יניב בן דודהחלטה
  • בש"פ 6316/09רוני מימון נ. מדינת ישראלהחלטה
  • בש"פ 5026/09מדינת ישראל נ. יניב בן דודהחלטה
  • בש"פ 4550/09מדינת ישראל נ. רוני מימוןהחלטה
  • בש"פ 3378/09מדינת ישראל נ. הראל בן דודהחלטה

הלכות

  1. 1בפרשות מסובכות ומקיפות יש להביא בחשבון בבקשה להארכת מעצר את מורכבות ההליך בערכאה הדיונית, ואולם ככל שהמשפט מתארך נעה נקודת האיזון לעבר שחרור לחלופת מעצר הדוקה
  2. 2כאשר קיים חשש ממשי להימלטות ולשיבוש הליכי משפט וחלופת מעצר אינה מאיינת את המסוכנות, יש להאריך את המעצר