בש"פ 9777/09 מדינת ישראל נ. יניב בן דוד

1.

דיון מאוחד בבקשה חמישית ושישית להארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים ובערר שהגיש המשיב 3 על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ח' כוחן) בנוגע לתנאי שחרורו לחלופת מעצר.

2.

השתלשלות האירועים הנוגעת למעצרם של המשיבים פורטה במספר רב של החלטות בית משפט זה (האחרונה שבהן בבש"פ 7277/09 מיום 11.10.2009). לפיכך, יפורט הרקע לבקשות שלפניי בתמצית. ביום 30.3.08 הוגש נגד המשיבים ונגד נאשמים נוספים (להלן - הנאשמים ) כתב אישום המייחס להם ביצוע מספר רב של עבירות מס והלבנת הון, וכן ביצוע עבירות של איומים, שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה וניסיון לתקיפת שוטר. לפי המתואר בכתב האישום, הנאשמים קשרו קשר במטרה להונות את רשויות המס והביטוח הלאומי. לצורך כך, הקימו רשת חברות והוציאו חשבוניות מס פיקטיביות, תוך שהם יוצרים מצג שווא לפיו מדובר בעסקאות אמת. כבר כעת יצוין, כי על-פי המתואר בכתב האישום המשיב 1 הוא שעמד בראש הקשר. בדרך זו, ובמשך מספר שנים, שלשלו הנאשמים לכיסם סכומי כסף המוערכים במאות מיליוני שקלים, כאשר סכום המס הגלום בהם מוערך בעשרות מיליוני שקלים.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרם של המשיבים ונאשם נוסף, הראל בן דוד (להלן - הראל ), עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה. נוכח התמשכות ההליכים בעניינם של המשיבים ושל הראל ביקשה המדינה להאריך את מעצרם מעבר לתקופת המעצר של תשעה חודשים. בית משפט זה נעתר לבקשה הראשונה להארכת המעצר ב-90 ימים נוספים. במסגרת הדיון בבקשה השנייה להארכת מעצר, קבע בית משפט זה כי יש לשקול את שחרורו של הראל לחלופת מעצר "מהודקת". כמו כן, הורה בית המשפט על עריכת תסקיר שירות מבחן בעניינו של המשיב 3 במטרה לבחון את אפשרות שחרורו לחלופת מעצר (בש"פ 2296/09, החלטת השופט ח' מלצר מיום 31.3.2009). על רקע החלטה זו, ולאחר שניתנו מספר החלטות נוספות בעניינו של הראל, שוחרר הוא לחלופת מעצר. אשר למשיב 3, בהתאם להחלטה האמורה נערך תסקיר שירות מבחן בעניינו, בו הומלץ על שחרורו לחלופת מעצר. נוכח האמור בתסקיר, הורה בית המשפט המחוזי ביום 26.5.09 על שחרורו של המשיב 3 לחלופת מעצר בכפוף למספר תנאים, ביניהם הפקדת ערבות בנקאית בסך 700,000 ש"ח והפקדת ערבות עצמית ושתי ערבויות צד ג' בסך 3 מיליון ש"ח כל אחת. ואולם, מחקירת המפקחים המוצעים עלה, כי אין ביכולתם לעמוד בתשלום הערבות שנקבעה. לפיכך, הורה בית משפט זה, כי המשיב 3 יישאר במעצר עד שיציג ערבים אשר יוכלו לעמוד בתנאי השחרור שנקבעו (בש"פ 4550/09, החלטת השופט י' דנציגר מיום 28.5.2009).

4.

המשיב 3 לא הצליח לעמוד בתנאי זה ולפיכך נתבקשה הארכה נוספת של מעצרו ושל מעצר המשיבים 1 ו-2. בית משפט זה קיבל את הבקשה ביחס למשיב 1. בעניינם של המשיבים 2 ו-3 נקבע, כי הם יוכלו להשתחרר לחלופת מעצר בתנאים שנקבעו בבית המשפט המחוזי ביחס למשיב 3. משהמשיב 3 לא הצליח לעמוד בתנאים שנקבעו, הגיש הוא בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה וקבע, כי סכום ההפקדה העצמית יופחת ל-500,000 ש"ח ואילו ערבויות צד ג' יופחתו לסך של 2 מיליון ש"ח. אף לאחר הפחתה זו לא הצליח המשיב 3 לעמוד בתנאי השחרור. משכך, ובחלוף תקופת ההארכה, נתבקשה הארכת מעצר נוספת של המשיבים. בית משפט זה קבע, כי בהתחשב בקביעה לפיה יוכלו המשיבים 2 ו-3 להשתחרר ממעצר, ונוכח חלוף הזמן והתמשכות ההליכים, יש להקל במידה מסוימת בתנאי השחרור. לפיכך נקבע, כי סכום ההפקדה העצמית יעמוד על 350,00 ש"ח ואילו ערבות צד ג' תועמד על סך 1.5 מיליון ש"ח. עוד הורה בית המשפט על הארכת מעצרו של המשיב 1 ב-90 ימים נוספים (בש"פ 7277/09, החלטת השופט ח' מלצר מיום 11.10.2009).

5.

כעת, משקרובים אנו לסופה של ההארכה האחרונה, עותרת המדינה להאריך פעם נוספת את מעצרם של המשיבים ב-90 ימים. לחלופין, מבקשת המדינה כי המשיבים 2 ו-3 יוכלו להשתחרר לחלופת מעצר בתנאים שנקבעו בהחלטתו של השופט מלצר בבש"פ 7277/09 הנ"ל. בנוסף, בפניי ערר של המשיב 3 על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 2.12.09, בגדרה נדחתה בקשתו לעיון חוזר בתנאי השחרור. טרם אדרש לעניינם של כל אחד מהמשיבים, תצוין בקצרה השתלשלות האירועים מאז הארכת המעצר האחרונה. לפי הנתונים שנמסרו, במשפטם של המשיבים מתקיימים מדי שבוע יומיים וחצי של דיוני הוכחות. עד כה נשמעו 140 מתוך 315 עדי תביעה, כאשר נותרו עוד כ-75 עדי תביעה (חלקם עדים טכניים). זאת, לאחר שהתביעה ויתרה על העדתם של כ-100 עדים נוספים. לצד זאת יוער, כי לאחרונה הודיע בא-כוחו של משיב 2, עו"ד ילון הכט, על פרישתו מלשכת עורכי הדין. על מנת לאפשר למשיב 2 להסדיר את ייצוגו, הורה בית המשפט המחוזי על ביטולם של מספר דיוני הוכחות קרובים. בהקשר זה יצוין, כי חלק מהדיונים שנקבעו נותרו על כנם, כך שבהם יישמעו עדים הנוגעים לכתב אישום נוסף בעניינו של המשיב 1 בלבד.

6.

תחילה אתייחס לבקשה להארכת מעצרו של המשיב 1 ב-90 ימים נוספים. לטעמי, בחינת המעשים המיוחסים למשיב 1 מלמדת, גם בעת הזו, על מסוכנות ממשית אשר לא ניתן להפיגה בדרך של חלופת מעצר. ער אני לכך, שמשפטו של המשיב 1 נמשך זמן רב וכי יש מקום להניח שלא יסתיים במהלך תקופת ההארכה המבוקשת. בא-כוחו של המשיב 1 אף טען בפניי כי הואיל ויש צורך להסדיר עתה את ייצוגו של המשיב 2, ייגרמו עיכובים משמעותיים בהתנהלות המשפט. ואולם, אינני סבור כי בשלב זה ניתן לעמוד על השלכות עניין זה על ההליך. זאת, גם בהתחשב בכך שעד כה עשה בית המשפט המחוזי מאמץ לצמצם ככל הניתן את הפגיעה במשיב 1, תוך ניצול מועדי הוכחות קבועים לצורך שמיעת עדים בכתב האישום הנוסף שהוגש נגדו. עוד יצוין, כי יש לתת משקל לכך שמשפטם של המשיבים מתנהל בקצב משביע רצון, תוך שכל הצדדים להליך תורמים לקידומו. אכן, ככל שחולף הזמן נוטה הכף לטובת זכותו של נאשם לחירות. עם זאת, בנסיבות המקרה ישנם מספר טעמים המובילים למסקנה כי אין להורות על שחרורו של המשיב 1 גם בעת הזו. כך, לפי הנטען בכתב האישום, עמד המשיב 1 בראש ההתארגנות לביצוע העבירות המיוחסות למשיבים. המדובר בעבירות כלכליות בהיקפים אדירים, אשר ביצוען באופן שיטתי ולאורך זמן מלמד על מסוכנות הנשקפת מן המשיב 1 המצדיקה את מעצרו (ראו, בש"פ 8244/09 מדינת ישראל נ' גיא וייסמן (טרם פורסם, 23.7.2009)).

7.

מעבר לכך, בענייננו מייחס כתב האישום למשיב 1 אף ביצוע עבירות של איומים, שיבוש הליכי חקירה וניסיון לתקיפת שוטר. עבירות אלה מפורטות בפרק השמיני לכתב האישום שהוגש נגד המשיבים. בין היתר נאשם המשיב 1 כי פעל לשם שיבוש הליכי החקירה בדרך של השמדת מסמכים וכן איים על נחקרים. כמו כן, ביום 12.12.08 הוגש נגד המשיב 1 כתב אישום נוסף, אשר צורף להליך, המייחס לו עבירה של איומים על שוטר אשר ערך חיפוש בביתו. עבירות אלה מלמדות אף הן על מסוכנות ממשית הנשקפת מפני המשיב 1, כמו גם על חשש מפני שיבוש מהלכי המשפט. בנוסף, ציין בא-כוח המדינה, כי בעניינו של המשיב 1 קיים גם חשש ממשי מפני הימלטות מן הדין. בא-כוחו של המשיב 1 טען מנגד, כי לא מדובר בחשש ממשי, שכן המשיב 1 נשוי ואב לילד קטן ובהתחשב בכך שרכושו חולט. עם זאת, כעולה מההחלטות הקודמות שניתנו בעניינם של המשיבים, חלק ניכר מהכספים שלפי הנטען גרפו המשיבים לכיסם טרם אותר. בכך יש לעורר חשש מפני הימלטות. בהקשר זה, יש לציין כי המשיב 1 נעצר בעבר במסגרת חקירה הקשורה לאירועים נשוא כתב האישום וכן בפרשה אחרת. בשני המקרים שוחרר המשיב 1 לחלופת מעצר בתנאים, אך המשיך לכאורה לבצע את העבירות נשוא כתב האישום בפרשה שלפנינו. בכך יש ללמד כי אין לבטוח במשיב 1 שיעמוד בתנאי שחרור כלשהם. אף בהיעדרו של עבר פלילי לחובת המשיב 1, כמו גם בתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו, אין להטות את הכף לטובת שחרורו. התסקיר, שנערך ביום 19.5.08, עמד בפני המותבים השונים שדנו בנושא מעצרו של משיב 1 ואינני רואה לנכון לייחס לו משקל רב בהשוואה לחומרת המעשים המיוחסים לו. מכלול השיקולים הללו מוביל למסקנה כי גם בעת הזו נוטה הכף לטובת הארכת מעצרו של משיב 1.

8.

פני הדברים שונים באשר למשיבים 2 ו-3. אף ביחס למשיבים אלה מבוקשת הארכת המעצר. זאת, אלא אם יעמדו בתנאים שנקבעו לשחרורם. ראשית אתייחס לעניינו של המשיב 3. כאמור, בית משפט זה קבע, כי המשיב 3 יוכל להשתחרר לחלופת מעצר בתנאי שיפקיד סך של 350,000 ש"ח וכן ערבות צד ג' בסך 1.5 ש"ח (לצד תנאים נוספים). ביום 28.10.09 הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו של המשיב 3 לחלופת מעצר בהתאם לתנאים אלו. לאחר שהופקדו ערבויות צד ג' כנדרש, הגיש המשיב 3 בקשה לעיון חוזר בהחלטה. המשיב 3 ביקש, כי הסכום שנקבע כי יופקד יפוצל כך ש-100,000 ש"ח יופקדו במזומן ולגבי היתרה, בסך 250,000 ש"ח, יינתן שעבוד על נכס הנמצא בבעלותה של ידידת המשפחה. שוויו של הנכס עומד על כ-1.65 מיליון ש"ח. ביום 2.12.09 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. זאת, מהטעם ששעבוד נכס שאינו שייך למשיב 3 או לבן משפחתו אינו מהווה תמריץ מספיק שלא להתחמק מאימת הדין. על החלטה זו הוגש הערר, אשר נדון לפניי יחד עם הבקשה להארכת מעצר.

9.

מצאתי, כי יש לקבל את הערר באופן חלקי. כפי שעולה מהשתלשלות האירועים שתוארה, מצא בית משפט זה כי ניתן לשחרר את המשיב 3 לחלופת מעצר בתנאים מסוימים עוד בחודש מאי 2009. מאז ועד היום לא הצליח המשיב 3 לעמוד בחלק מתנאים אלה. הדבר הוביל להקלה בתנאים המקוריים. לטעמי, לאחר שחלפו כשבעה חודשים מההחלטה הראשונה על שחרורו לחלופת מעצר, יש לאפשר למשיב 3 להבטיח חלק מהסכום שנקבע להפקדה בדרך של שעבוד נכס. עם זאת, אין להתעלם מכך שהפקדה על דרך שעבוד נכס מעוררת קשיים הן מבחינת התמריץ של משיב 3 לעמוד בתנאי השחרור והן מבחינת יכולתה של המדינה לממש את הנכס במקרה הצורך. לפיכך, מצאתי כי יש לקבל את הערר בתנאים הבאים:

א.

סכום ההפקדה שעל משיב 3 להפקיד יעמוד על סך של 100,000 ש"ח.

ב.

בנוסף לכל התנאים הכספיים (כולל ערבות צד ג') ימציא משיב 3 ערבות נוספת של גברת אסתר לוי בסך 400,000 ש"ח. ערבות זו תובטח בשעבוד על דירת מגורים הנמצאת בבעלותה של גברת לוי ברחוב האגמים 8, גני תקווה.

ג.

כחלק מהערבות והשעבוד על גברת לוי לחתום על ויתור על ההגנות שעשויות להיות נתונות לה לפי סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ולפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972.

ד.

גברת לוי והמשיב 3 ייתנו הסכמתם לכל התנאים שפורטו לעיל.

ה.

יתר התנאים שנקבעו לשחרור בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 28.10.09 יעמדו בעינם.

מעצרו של המשיב 3 יוארך ב-90 ימים נוספים, אלא שהוא ישוחרר עם מילוי התנאים הנזכרים.

10.

לבסוף, כפי שתואר, בא-כוחו של משיב 2 התפטר מייצוגו ופרש מלשכת עורכי הדין. בית המשפט המחוזי נתן למשיב 2 ארכה של שבועיים להסדיר את ייצוגו. עם זאת, ועל מנת לדון בהקדם בשאלת הארכת מעצרו של המשיב 2, אני מורה כי ימונה לו סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית לצורך הדיון בעניין הארכת המעצר בלבד. מעצרו של המשיב 2 יוארך ב-30 ימים ודיון בעניינו נקבע ליום 30.12.09, שעה 14:30. כמובן, שאם עד אז יסדיר המשיב 2 ייצוגו על-ידי סניגור פרטי, יתייצב הוא לדיון שנקבע.

11.

סיכומם של דברים, מעצרו של המשיב 1 מוארך בזאת ב-90 ימים החל מיום 18.12.09 או עד למתן פסק דין בת"פ 40099/08 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם. מעצרו של המשיב 2 מוארך בזאת ב-30 ימים החל מיום 18.12.09, בכפוף לאמור בסעיף 10 לעיל. מעצרו של המשיב 3 מוארך בזאת ב-90 ימים החל מיום 18.12.09, בכפוף לאמור בסעיף 9 לעיל. הערר שהגיש המשיב 3 מתקבל בחלקו כאמור לעיל.