בש"פ 9250/00 מדינת ישראל נ. מונדיר בדיר

1.המשיב, יחד עם שני אחיו, שלושתם עיוורים, הובא לדין בגין ביצוע שורה ארוכה של עבירות. כתב האישום כולל 44 פרטי אישום וכל אחד מהם כולל מעשי עבירה שהתרחשו בתקופת זמן מסוימת. כנגד המשיב עומדים 35 אישומים, וכנגד שותפיו לעבירה עומדים 9 אישומים.

על פי הכתוב בכתב האישום, המשיב ואחד מאחיו הינם בעלי סגולות מיוחדות של שליטה בתחום המחשוב והתקשורת, חרף המגבלה הפיזית שהם לוקים בה. סגולות אלה מנצלים המשיב ואחיו, כך נטען בכתב האישום, מזה שנים, על מנת לבצע עבירות חמורות, ובהן: ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק, וכך גם שימוש במתקני בזק, בתחבולה וללא היתר, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הונאה בכרטיסי חיוב בנסיבות מחמירות, התחזות כאדם אחר, חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה, גניבה, סחיטה באיומים, הטרדה, האזנת סתר שלא כדין, התחזות כעובד ציבור, קשירת קשר לביצוע עוון, פגיעה במזיד בפרטיות, מסירת ידיעות כוזבות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, השמעת איומים וקשירת קשר לביצוע פשע.

פעילותם של המשיב ושל אחיו החלה, כך נאמר בכתב האישום, עוד בשנת 1995, והיא חדלה רק לאחר שעלה בידי המשטרה לרדת לסוד פעולתם של הנאשמים.

2.על פי הנטען בכתב האישום, ניסה המשיב, בשנת 1995, לסחוט מעובד של חברת "בזק" מידע על האפשרויות להתקשרות לחו"ל ללא חיוב, תוך שהוא מאיים עליו כי יגלה למעבידיו את העובדה, שנגלתה למשיב, כי אותו עובד מקיים התקשרויות כאלה בעצמו, על חשבון חברת "בזק". המשיב, כך נטען, גנב מאוחר יותר בעצמו שיחות טלפון לחו"ל. הגניבה בוצעה, כך נטען, בעבור מוקדנית שעבדה ברפובליקה הדומיניקנית.

3.המשיב חדר למערכת התא הקולי של חברת "משקי הנגב", הקליט לעצמו הודאה באחת התיבות, ובה הציג את עצמו בשם אחר, ובמקביל הוא הזמין ציוד ב"ערוץ הקניות" של הטלוויזיה, תוך שהוא מזדהה כאותו אחר, ומפנה את הפונה אל התיבה הקולית אליה חדר כאמור. המשיב מסר, באותה עת, את פרטי כרטיס האשראי של אותו אחר, שאותם השיג שלא כדין. בדרך דומה נקט גם כאשר הזמין ציוד מחברת מחשבים, וגם אז עשה שימוש בכרטיסי האשראי של אחרים שלא כדין. כך עשה גם כאשר הזמין ציוד מחברת מחשבים. הציוד נתפס בחצריה של חברה, שהמשיב מחזיק במניותיה. את פרטי כרטיס האשראי נטל המשיב, כך נטען בכתב האישום, מתוך רישומי חיובים שנעשו בחברה אחרת, והמתייחסים לבעלי כרטיסי האשראי.

4.המשיב פרץ למערכת התקשורת של חברת "דיגיטל", וביצע על חשבונה שיחות טלפון רבות בארץ ובחו"ל. לאחר תקופה מסוימת פנה למנהל התקשורת בחברה, סיפר לו את שעשה, ואיים עליו כי אם לא יעמיד לרשותו קו לחיוג חינם, יחדור למערכת התקשורת של החברה ויגרם לה נזק. הוא הדגים את האפשרות הזו על ידי ביצוע פריצה לאותה מערכת, כאשר הוא עושה שימוש לצורך זה בפריצה נוספת למרכזיה של חברת "פלאפון".

5.באותה עת יצר המשיב קשר עם בעלים של משרד לתיווך טלפוני בין גברים לנשים; הוא הציע ללמד אותם שיטות להתקשר לחו"ל בחינם, אם יגלו לו בתמורה את מספרי כרטיס האשראי של הגברים ששילמו דמי תיווך למשרד. כיוון שבעלי המשרד סירבו לקבל את ההצעה, שיבש המשיב את מערכת הטלפונים של המשרד למשך שעות ארוכות. בה בעת הוא האזין שלא כדין לשיחות פרטיות שהתנהלו במכשירי הטלפון של המשרד, והקליט מקצתן.

6.בין המעשים הנוספים המפורטים בכתב האישום, די להצביע רק על מקצתם, ובהם: פריצה לקו חיוג חינם של חברת פלאפון, ביצוע שיחות חינם לספרד ולהולנד, התחזות לעובד מחלקת הביטחון של חברת "בזק" כדי ללמוד על קוד סתרים לצורך ביצוע פעולות במתקני בזק, התחזות לקצין משטרה כדי לדלות פרטים על מנויי חברת "פלאפון", האזנת סתר בתאים קוליים של מנויי החברה, תשלום חשבונות הטלפון שלו עצמו באמצעות כרטיס אשראי של אחר, חיבור תושבים של הרשות הפלסטינית למרכזיית הטלפון של "גלי צה"ל", על מנת לאפשר להם לבצע שיחות טלפון בארץ ובחו"ל, חינם אין כסף, או ביתר דיוק - על חשבון אחרים, חיבור קווי טלפונים ציבוריים אל ביתו כדי לאפשר לו להתקשר לכל מקום על חשבון חברת "בזק", פריצה למרכזייה של בזק, פריצה לחומר מחשבים כדי לערוך בהם שינויים, ועוד.

נציג המדינה הודיע היום כי הכנסותיו של המשיב מפעילותו העניפה הגיעו לסכומים של בין 10,000 ל22,000- דולר בכל יום.

7.עם הגשת כתב האישום הורה בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ביום 8.8.99, על מעצרו של המשיב ועל מעצר אחד מאחיו, עד תום משפטם. הערר בעניינו של השותף נתקבל בבית המשפט העליון, בשל השוני בהיקף הפעילות ובמהות הפעילות בין השניים.

ביום 27.3.2000 האריך בית המשפט העליון, לבקשת המדינה, את מעצרו של המשיב בתשעים יום, מעבר לתקופת תשעת החודשים, בהם היה עצור מתחילת המשפט. בקשה שניה להארכת המעצר נידונה ביום 26.6.2000, ובית המשפט נעתר לה, מששוכנע בקיומו של סיכון רב לציבור, אם ישוחרר המשיב ממעצרו.

עניינו של המשיב הובא לעיון חוזר בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב בשל בקשתו לדון בשינוי הנסיבות, ובהן חלוף הזמן וכרסום בראיות התביעה. בית המשפט המחוזי בדק טענות אלה, ומצא כי דבר לא נשתנה בעניינו של המשיב מאז הוחלט לראשונה לעצרו, וכי מסוכנותו נותרה בעינה.

ביום 10.10.2000 האריך בית המשפט העליון בשלישית את מעצרו של המשיב וקבע, כי קיים יסוד ממשי לחשש, שאם ישוחרר המשיב ממעצרו, ישתמש לרעה בכישוריו הנדירים לשיבוש פעולתן של מערכות ממוחשבות עליהן מושתתים שירותים החיוניים לציבור. על רקע חשש זה, שיש לו אחיזה בדבר איום מפורש שהשמיע המשיב עצמו, מצא בית המשפט העליון כי המשיב משמש מוקד של סכנה לציבור וליחידי הציבור.

8.היום שבה המדינה ועותרת בבקשה להארכת מעצרו של המשיב, בתשעים ימים נוספים. נציג המדינה סומך על החלטות שניתנו כבר בעניינו של המשיב בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון, ועל מסקנתו של בית המשפט, כי אין מקום לחלופת מעצר. נציג המדינה כותב בבקשתו, כי המשפט מתנהל במהירות הראויה, וכי בית המשפט המחוזי עושה מאמצים מיוחדים כדי להביא לסיומו מוקדם ככל האפשר.

המשיב מתנגד לבקשה. בפיו טענות המופנות הן כלפי התביעה והן כלפי בית המשפט. הוא סבור כי בית המשפט המחוזי נוהג בו בדרך שאינה ראויה, וכי שופטי בית משפט זה חוזרים האחד על דברי קודמיו, בכל הנוגע לקביעת מסוכנותו של המשיב. עוד טענות בפניו כלפי התביעה, והוא מפרש את העובדה שנציג פרקליטות מחוז המרכז מייצג את התביעה היום כאות וראיה לכך שפרקליטות המדינה מסתייגת מן הבקשה להארכת המעצר.

לסגנון הדברים בחרתי שלא להתייחס. נציג הפרקליטות, השיב לעניין הבחירה להטיל עליו את משימת ההופעה בדיון היום, כי הופעתו היא על דעת פרקליטות המדינה, והוא נבחר להופיע בדיון בשל בקיאותו בחומר הראיות המונומנטלי. נציג המדינה ציין כי כבר לפני למעלה מחצי שנה נסתיימו ראיות התביעה, וכי עוד קודם לכן, ובעוד מועד, הודע לסניגוריה, על המועד המשוער בו יגיע תור פרשת ההגנה. להשקפת נציג המדינה, מאותו שלב ואילך, כל שיהוי בסיום המשפט אינו אלא פועל יוצא מבחירתה של הסניגוריה.

9.בנסיבות העניין אין מנוס מהמשך מעצרו של המשיב. הסכנה הכרוכה בשחרורו מוסיפה להתקיים גם היום. פעולתו העבריינית השיטתית של המשיב נמשכה, לכאורה, גם לאחר שהוזהר על ידי המשטרה בשלב מוקדם יותר של פעילותו. התעוזה והתחכום שבמעשיו מעידים אף הם על מסוכנותו. דרך פעולתו מלמדת כי אין להפיג את החשש הכרוך בשחרורו גם בקביעת חלופת מעצר, המגבילה את תנועותיו. גם חשש של התחמקות מן הדין מתקיים בעניינו של המשיב. בין היתר, מייחס כתב האישום למשיב נטילת חלק בהגשת מסמך מזויף לבית המשפט כדי להביא לשחרורו של אדם שנחשד בביצוע מעשים דומים. העובדה שחלק מן הדחיות של הדיון במשפט היו פועל יוצא של נימוקים התלויים בסניגוריה צריכה אף היא להיות מובאת בחשבון ההחלטה. נציג המדינה הודיעני היום כי פרשת ההגנה אף היא עומדת בפני סיום בתוך ימים. בהביאי כל אלה בחשבון, אני מורה בזה על הארכת מעצרו של המשיב בשישים ימים נוספים החל מיום 26.12.2000, או עד למתן פסק דין במשפטו (ת.פ. 40250/99 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו) לפי המוקדם מבין השניים.