פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
9271/10
בש"פ
9324/10
בפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקשת (המשיבה בערר):
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב (העורר):
דוד מוראידי
בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים
לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996
וערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 15.12.2010 שניתנה על ידי
כבוד השופט ציון קאפח
תאריך הישיבה:
ט"ו
בטבת התשע"א (22.12.10)
בשם המבקשת:
עו"ד יאיר חמודות
בשם
המשיב :
עו"ד חיה מלול
החלטה
1.
מונחות לפני שתי בקשות שאוחדו. בש"פ 9271/10 עניינה בקשת המדינה (להלן: " המבקשת ") לפי סעיף 62 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 להארכת מעצרו החמישית של המשיב ב-90 יום נוספים החל מיום 23.12.2010, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1016/09 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי המוקדם. בש"פ 9324/10 עניינה הודעת ערר מטעם הנאשם (להלן: " המשיב ") על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפיה נמנע האחרון מלהורות על קבלת תסקיר אשר ייבחן חלופת מעצר למשיב (ב"ש 9632/09, מיום 15.12.2010, שניתנה על ידי השופט צ' קאפח ). טרם יוצגו עיקרי הדברים יצויין כי הסנגורית לא התנגדה להמשך מעצרו של המשיב, בכפוף לקיצור התקופה, הזמנת תסקיר וקביעת דיון בהקדם. מנגד עמד בא-כח המדינה על בקשתו, וציין כי גם אם יש במקרה זה נימוק משפטי המצדיק הזמנת תסקיר, כפי שיובהר, יתנגד הוא לכל המלצה להורות על שחרור המשיב. עמדות אלו מצמצמות במידת מה את יריעת המחלוקת.
2.
ביום 29.3.2009 הוגש כתב אישום נגד המשיב ו-23 נאשמים נוספים. לצורך בקשה זו די לציין כי על פי הנטען ואשר הוכח לכאורה, עבר המשיב שורה ארוכה של עבירות על פי סימן י' (זנות ותועבה) של פרק ח' ל חוק העונשין, התשל"ז-1977 ועבירות נלוות. כתב האישום המתוקן נגד כל הנאשמים כולל 23 אישומים המתארים פעילות אשר נמשכה על פני תקופה של תשע שנים (בין השנים 1999-2008) בגדרה הובאו על ידי המשיב והנאשמים הנוספים מאות נשים לישראל לשם העסקתן בזנות. במהלך השנים 2000-2006, נטען, כי הנאשמים סחרו בנשים ממדינות אחרות וכן ניהלו בתי בושת בישראל. על פי כתב האישום, עבר המשיב בין השנים 2001-2008 את העבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות; גרימה לאדם לעזוב את מדינתו לשם עיסוק בזנות; סחר בבני אדם לעיסוק בזנות; הבאת אדם לידי עיסוק בזנות; סרסרות וכליאת שווא (ראו בש"פ 4804/10 מיום 24.6.2010). בית המשפט המחוזי קבע שקיימות ראיות לכאורה והתגבשה עילת מעצר, והורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.
3.
בא-כח המדינה התייחס למסוכנותו הרבה של המשיב וטען גם לחשש בדבר שיבוש הליכים. צויין שנקבעו תאריכים רבים להמשך שמיעת ראיות תוך תקופת ההארכה המבוקשת. הסנגורית ציינה שעד כה נשמעו מספר מועט של עדים והתבטל דיון אשר נקבע ליום 16.12.2010 עקב שביתת הפרקליטות. כמו כן, הביעה דעתה שכפי הנראה, אף הדיון שנקבע ליום 26.12.2010 לא יתקיים. עוד הדגישה, שלא מיוחסת למשיב עבירה של שיבוש הליכי משפט. באשר להזמנת תסקיר מעצר, הפנתה הסנגורית להחלטה שניתנה לאחרונה על ידי בית המשפט העליון בעניינו של נאשם 1 בכתב האישום, בגדרה הוארך מעצרו ל-90 ימים נוספים על פי סעיף 62 לחוק המעצרים, יחד עם התוספת הבאה:
"לא ניתן להתעלם מן העובדה שהמשיב אכן עצור מזה חודשים ארוכים וסוף למשפטו – לא נראה באופק. בנסיבות אלה, ומבלי להמעיט במסוכנות הרבה הנשקפת מן המשיב, הנני סבור שבשלה העת לבחינה מדוקדקת יותר של חלופות המעצר המוצעות על ידו. אשר על כן, הנני מורה כי שירות המבחן יערוך תסקיר מעצר לגבי חלופות המעצר שיעלה המשיב בתוך 30 ימים מעת שחלופות כאלה תוצגנה בפני שירות המבחן. לאחר קבלת תסקיר זה, היה ויהיה חיובי, המשיב יהיה רשאי לפנות בבקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי הנכבד..."
(בש"פ 7515/10 מדינת ישראל נ' רחמים סבן
(25.10.2010), השופט ח' מלצר ).
4.
על רקע הנתונים האמורים ניתן להכריע בבקשה. לנוכח עילת המעצר ועוצמתה, כפי שעולה מכתב האישום, וקביעתם של חמישה-עשר דיוני הוכחות בתוך תקופת ההארכה – הכף עודנה נוטה לקבלת בקשת המדינה לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. עם זאת, צודקת הסנגורית שלאור החלטת השופט מלצר בעניינו של נאשם 1 בכתב האישום, ראוי שהחלטה דומה תינתן אף בעניינו של המשיב. אין בכך הבעת עמדה היה ותוגש בקשה לעיון חוזר.
על כן, הנני נעתר לבקשת המבקשת להאריך את מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים מיום 23.12.2010, או עד למתן פסק הדין בעניינו בתפ"ח 1016/09 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם מביניהם. כמו כן, יש לקבל את בקשת המשיב ולהורות על עריכת תסקיר מעצר בעניינו על פי המתווה שנקבע בהחלטה בבש"פ 7515/10, מיום 25.10.2010, כמפורט בסעיף 3 להחלטה זו.
ניתנה היום, ט"ו בטבת התשע"א (22.12.2010).
ש ו פ ט