בש"פ 9469/05 באסם אבו עמרה נ. מדינת ישראל

1.ערר על החלטת מעצר עד תום ההליכים.

2.לא היתה מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה בעבירות שיוחסו לעורר; עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שוד בנסיבות מחמירות, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, נהיגה ללא רשיון וללא ביטוח, ונהיגה בזמן פסילה.

3.בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר בלא שנעתר לבקשה לקבל תסקיר מעצר. הערר מופנה בעיקר כנגד ההחלטה על פיה לא הורה בית המשפט על תסקיר מעצר.

4.בא-כוח העורר טען בפני בית המשפט המחוזי וכן בפני כי העורר החל בהליך גמילה לפני מעצרו וראוי לאפשר לו להמשיך בכך. במהלך הדיון הגיע לידי בא כוח העורר מסמך מהורי המבקש המופנה ל"כל המעוניינים" ונושא תאריך של אתמול. המסמך הוצא על ידי מוסד גמילה פרטי "צעד קדימה". במסמך נרשם כי העורר היה בטיפול במוסד ו"לא סיים טיפול". העורר ציין בדיון כי החל בטיפול 3 ימים לפני מעצרו ולא יכול היה לשאת את הגלולות שנתנו לו, וכי הוא מבקש "טיפול ממשלתי". קשה לומר בנסיבות אלה, בכל ההנחות הנוחות לעורר, שמדובר בקטיעת טיפול עקב מעצר.

5.בית המשפט עמד בהחלטתו על הרשעותיו של העורר, ועל קיומן של ראיות לכאורה לעבירות החמורות המיוחסות לעורר. בית המשפט ציין כי גם לו היתה חלופה של גמילה לא היה נעתר לה משום שהסיכון הפוטנציאלי לציבור הצפוי כתוצאה משחרורו של העורר רב.

6.איני רואה מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. קבלת תסקיר מעצר נדרשת רק במקום שיש אפשרות שבית המשפט יורה על חלופת מעצר. אין צורך לבקש תסקיר בבחינת מצוות אנשים מלומדה במקום שבית המשפט סבור שאין לשחרר את העורר לכל חלופת מעצר (ראו: בש"פ 9434/05 חדד נ' מ"י (טרם פורסם); בש"פ 7399/01 בהר נ' מ"י (טרם פורסם)).

7.בנסיבות שתוארו אכן מהווה העורר סכנה לציבור ויש להשאירו במעצר. אם יזוכה העורר יוכל חזור ולפנות למסגרת גמילה; אם יורשע וישלח לכלא – יוכל לקבל טיפול מגמילה כאסיר.

8. הערר נדחה.