בש"פ 9474/04 מדינת ישראל נ. יהונתן אלזם

(משיב 2)

1.הונחה לפני בקשה להאריך את מעצרם של שני המשיבים בשלושה חודשים מעבר לתשעה חודשים כאמור בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

החלטה זו נוגעת למשיב 2. עניינו של המשיב 1 נדון ביום 26.10.2004 והוריתי על הארכת מעצרו. בהחלטתי זו ציינתי:

"אכן, 'נקודת האיזון' משתנה אחרי תשעה חודשי מעצר. ואולם בענייננו מדובר בחמורה שבעבירות – עבירת רצח אכזרי. הרוצחים פעלו בנחישות. יום לפני הרצח נדחה הביצוע לאחר שהרוצחים ארבו לנרצח, אך הוא הגיע למקום מלווה באחר. למחרת בוצע הרצח. אין בכך ולא כלום שלא המשיב שבפני ביצע את הרצח במו ידיו. המעשה ונסיבותיו מצביעים על מסוכנות רבה ".

2.המדינה טוענת כי מה שנקבע, בנפרד, לגבי המשיב 1 חל מקל וחומר לגבי המשיב 2. הסניגור עורך-דין שרמן טוען לעומתה כי אין להקיש מעניינו של המשיב 1 לעניינו של המשיב שלפני. כמה טעמים הביא לדבר: המשיב 1 הודה במשטרה אלא שעתה מנהל הוא משפט זוטא; עוצמת הראיות לגביו חזקה הרבה יותר מעוצמת הראיות בעניינו של המשיב 2, לגביו מבוססת האשמה על ראיות נסיבתיות; משפטו של המשיב שלפני יסתיים, בהכרח, רק לאחר סיום משפטו של המשיב 1 וזאת נוכח הלכת קינזי . לא ניתן גם לשמוע בינתיים את כל העדים האחרים כיוון שחלק מהעדים קשורים בעדותו של המשיב 1. לעניין זה הצביע הסניגור על קטעים מפרוטוקול הדיון מהם עולה הקשר האמור.

עוד טוען הסניגור כי בעניינו של המשיב 2 לא הייתה כל "סחבת" מצד ההגנה. נהפוך הוא, התביעה הייתה זו שלא ניצלה כדבעי את הזמן השיפוטי שהועמד לרשותה, באופן שחצאי ימים בוזבזו לריק כיוון שלא היו די עדים.

התביעה טוענת כי בעקבות החלטתי בעניינו של המשיב 1 נקט בית המשפט צעדים נמרצים כדי שניתן יהיה לסיים את משפטו. עם זאת מסכימה התביעה כי משפטו של המשיב שלפני אינו עתיד להסתיים בתקופת ההארכה המבוקשת.

טענותיו של הסניגור טענות כבדות משקל הן. אכן הילכת קינזי מושלת בניהול משפטים, ומקשה, מקשה עד למאד, על סיומם המהיר, וזאת, בנוסף לקשיים אובייקטיביים רבים מולם ניצבת המערכת השיפוטית. עם כל זאת, אין אני רואה מנוס מלהיעתר לבקשת המדינה. כפי שציינתי בענין המשיב 1 נקודת האיזון משתנה אחרי תשעה חודשי מעצר אך בענייננו, כאמור, מדובר בעבירת רצח שבוצעה לכאורה בנחישות רבה. כפי שצוין בענין המשיב 1 ביצוע הרצח נדחה ביום אחד, לאחר שהרוצחים ארבו לנרצח אך הוא הגיע למקום מלווה באחר. המשיב שלפני היה זה שביצע לכאורה את הרצח במו ידיו ובאכזריות רבה. שלא כסניגור, אין אני מקלה ראש גם בהרשעות הקודמות של משיב זה ובהן עבירות סמים, עבירות רכוש, איומים ועוד. המשיב הוא אדם מסוכן ואין לאפשר לו להלך חופשי.

עם זאת, על התביעה לקחת לתשומת לבה את הערותיו של בית משפט קמא בנושא הבאת עדים. לעולם על התביעה לדאוג לכך שבכל ישיבה וישיבה יהיה מספר מספיק של עדים. המערכת השיפוטית איננה יכולה להרשות לעצמה לאבד ימי שיפוט או חלקם. על בית המשפט להקצות מספר מספיק של ימים כדי שעד שיסתיים משפטו של המשיב 1 יעידו כל העדים, פרט למשיב 1 והעדים שבהכרח קשורים עמו.

לא ראיתי מנוס מקבלת הבקשה ואני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בשלושה חודשים, שתחילתם מיום 29.10.2004.