בש"פ 9621/08 עמאש גמאל נ. מדינת ישראל

בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ר' שפירא) דחה את בקשת העורר להורות על שחרורו לחלופה של מעצר בית מלא בישוב ג'סר א-זרקא תחת איזוק אלקטרוני ופיקוח של שתי דודותיו. על החלטה זו נסוב ערר זה.

1.

כתב אישום שהוגש נגד העורר מייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. על-פי הנטען בכתב האישום, נהג העורר את רכבו בשעת לילה מאוחרת וכאשר סימן לו שוטר לעצור בצד באמצעות פנס וקריאות "לעצור משטרה", נסע העורר לכיוונו במהירות ובפראות כשהוא מנסה לפגוע בו. השוטר ניצל לאחר שקפץ הצידה. עוד נטען כי בשל הנסיעה הפרועה איבד העורר את השליטה על הרכב, סטה שמאלה ופגע בעמוד תאורה. העורר הבחין בשוטר מתקרב אל הרכב וניסה שוב לפגוע בו על ידי חזרה אחורנית. גם הפעם ניצל השוטר מפגיעה לאחר שקפץ הצידה. העורר הבחין בשוטר מול חזית הרכב ושוב ניסה לנסוע לכיוונו ולפגוע בו. או-אז ירה השוטר באקדחו אל גלגלי הרכב מבלי לפגוע בהם. העורר ברח מהמקום רגלית והותיר את רכבו. צוותי משטרה חיפשו אחר העורר בכפר הסמוך. צוות שוטרים הגיע אל הבית בו הסתתר העורר וזה הבחין בהם וברח דרך אחד מחלונות הבית. שוטר אשר הבחין בעורר נמלט החל רץ אחריו וקרא לו "עצור משטרה", ומשעלה בידו לעצור את העורר דחף אותו זה, על פי הנטען, בשתי ידיו.

2.

עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה את מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בדיון בבקשה לא היתה מחלוקת בין הצדדים בדבר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ועל כן התמקד הדיון בשאלת היתכנותה של חלופת מעצר. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט מ' רניאל) הורה על הגשת תסקיר מעצר. בתסקיר נדרש שירות המבחן לאפשרות של חלופת מעצר בבית הורי העורר והעריך כי העורר יתקשה להתמודד עם שחרור בתנאים מגבילים עם איזוק אלקטרוני בשל מצבו של אביו, אשר אינו עובד ואשר מכור לאלכוהול, וכי קיים חשש להיווצרות מצבי עימות בין העורר לאב על רקע מצבו של האב באופן שיביא להפרת תנאי השחרור. לפיכך, ובהיעדר חלופה אחרת לא המליץ שירות המבחן על שחרורו של העורר ממעצר. לאור המלצת שירות המבחן ומשלא הוצעה חלופת מעצר אחרת, הורה בית המשפט בהחלטה קצרה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

העורר הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר ובה הציע לשחררו למעצר בית מלא בג'סר א-זרקא עם איזוק אלקטרוני ותחת פיקוח שתי דודותיו. בית המשפט הורה לשירות המבחן לבחון החלופה המוצעת בתסקיר משלים. שירות המבחן העריך כי חלופה זו מתאימה אך המליץ על הוספת פיקוח אלקטרוני. כן צוין בתסקיר כי שירות המבחן לא ראה להמליץ על פיקוח מעצר מטעמו מאחר שהעורר ילווה טיפולית על ידי עובד סוציאלי. בית המשפט החליט לדחות הבקשה בציינו כי הגם שהתרשם כי המפקחות המוצעות ראויות הן, הרי שבמכלול נתוניו של תיק זה לא ניתן להסתפק בחלופת מעצר ובפרט לא בחלופה בתחומי הכפר ג'סר א-זרקא בו בוצעו העבירות ובפיקוח משפחתו הקרובה. עוד הוסיף בית המשפט כי קיים ספק באשר לעצם האפשרות לתת אמון במבקש, משכתב האישום מייחס לו ניסיון להימלט משוטרים תוך נקיטת אלימות כלפיהם, מצב בו רק במקרים חריגים יש לשקול שחרור לחלופת מעצר. נימוק נוסף שצוין היה כי אין לסכן את השוטרים שיידרשו לפקח על קיום תנאי השחרור, לאחר שהעורר העיד על עצמו במעשיו כי הוא נכון לפגוע בשוטרים. יחד עם זאת, בהתחשב בכך ששמיעת הראיות בתיק העיקרי אמורה להתחיל במועד שאינו קרוב, הורה בית המשפט לצדדים לפנות בבקשה להקדמת הדיון. בית המשפט הוסיף כי יהיה נכון לשקול שחרורו של העורר לחלופת מעצר המרוחקת מג'סר א-זרקא ובפיקוח אנשים שאינם כה קרובים לעורר, בכפוף לקביעת בטחונות נוספים.

3.

בא כוח העורר סבור כי בית המשפט שגה בפסילת החלופה המוצעת. לטענתו, בית המשפט קמא הסתמך בהחלטתו על עובדה שגויה כאילו העבירות נשוא כתב האישום בוצעו עת היה העורר בפיקוח בני משפחתו וכי הסתתר בביתו ומשם ברח דרך החלון, בעוד שמכתב האישום עולה כי הסתתר בבית חבר שאינו קרוב משפחה. לפיכך, טוען הוא, אין להטיל דופי במפקחות המוצעות שבית המשפט ושירות המבחן שניהם התרשמו מהן לחיוב. לטענתו יש אף לתת אמון במשפחת העורר לאחר שאביו העיד כי סייע למשטרה ללכוד את בנו.

טענה נוספת בפי הסנגור היא כי אין כל הצדקה בהתניית שחרור העורר לחלופת מעצר מחוץ לג'סר א-זרקא, שכן בנסיבות אין לכך כל השלכה על ניטרול מסוכנותו. עוד הוא טוען כי בית המשפט לא נתן משקל להערכת שירות המבחן כי הסיכוי להסתבכות נוספת של העורר נמוך לעובדה שמדובר בצעיר נורמטיבי כבן 21, נעדר עבר פלילי, שהתנהגותו לא גרמה נזק של ממש לשוטרים או לכל אדם אחר, ולקושי שהוא חווה במעצר. הוא מדגיש כי העורר נעצר ביום 6.8.08 ושמיעת הראיות אמורה להתחיל אך ביום 27.4.09.

4.

מנגד, באת כוח המדינה מדגישה כי הראיות לכאורה, אשר על קיומן אין מחלוקת, מצביעות על נסיון מכוון מצד העורר לפגוע בשוטר, כמו גם על הימלטותו מפני המשטרה, הסתתרותו והסתרת רכבו. לטענת באת כוח המדינה, מעשים אלו מלמדים כי אין המדובר בטעות רגעית בשיקול הדעת, כי אם במעשים חמורים אשר אינם מאפשרים לתת בעורר כל אמון. אשר לחלופת המעצר אשר הוצעה, באת כוח המדינה סבורה כי אין לנתק את מסוכנותו של העורר מאזור מגוריו, לנוכח נסיבות החיים בכפר, המאופיינים בסכסוכי חמולות, בהעדר תעסוקה ובתופעת אלכוהוליזם נפוצה. כן מזכירה באת כוח המדינה כי מסוכנותו של העורר הוגדרה על-ידי שירות המבחן כבינונית, וכי אחד מחבריו של העורר, המשמש כעד מרכזי בפרשה, הביע את חששו ממנו. עוד מציינת באת כוח המדינה כי אחת המפקחות המוצעות הוגדרה על-ידי שירות המבחן כביישנית ומופנמת, ומביעה ספק כיצד תוכל זו להרתיע את העורר – אשר אינו נרתע מפני שוטרים.

5.

לאחר שעיינתי בכתב הערר, בהחלטות בית משפט קמא ובתסקירי שירות המבחן ושמעתי את טיעוני הצדדים, מצאתי כי דין הערר להידחות. התנאי העומד בבסיס שחרורו של נאשם לחלופת מעצר, תנאי אשר בִּלתו אַין, הוא האפשרות לתת אמון בנאשם כי ימלא אחר תנאי המעצר אשר יוצבו לו. דע עקא, המעשים המיוחסים לעורר, אשר על קיומן של ראיות לכאורה לביצועם אין כאמור כל מחלוקת, מערימים קושי רב על הנסיון לתת בו אמון. נסיונותיו הלכאוריים של העורר לפגוע בשוטר, בצירוף הסתתרותו מפני המשטרה ונסיונו להימלט מפניה, לא זו בלבד שמלמדים, לטעמי, על מסוכנות הנשקפת מן העורר, אלא אף יש בהם כדי להעיד כי לא בטעות רגעית שבשיקול דעת עסקינן, כי אם באדם אשר אינו יגור מפני גורמי אכיפת החוק ואשר מורא שלטון החוק זר לו. אמנם, התסקיר הראשון אשר נערך בעניינו של העורר מצביע על כך שהמקורות לכשליו ההתנהגותיים טמונים בנסיבות החיים בכפר מגוריו –

המאופיינים "בכאוס ובריבוי מתחים בין התושבים על רקע ריב חמולות ועל רקע מצוקות חברתיות, העדר תעסוקה ותופעת אלכוהוליזם". ואולם, להשקפתי, דוקא קביעה זו היא הנותנת שחלופת המעצר אשר הוצעה על-ידי העורר – מעצר בית בכפרו שלו תחת פיקוח של שתי דודותיו –

אין בה כדי לתת מענה לחשש הטמון בשחרורו לחלופה של העורר, אשר ימשיך להיות חשוף לאותם גורמים שליליים העלולים להביאו להפר את תנאי מעצרו.

6.

על רקע האמור, דעתי היא כי החלטתו של בית משפט קמא לדחות את חלופת המעצר שהוצעה, אף שזו אומצה בסופו של דבר על-ידי שירות המבחן – בדין ניתנה, שהרי על בית המשפט לא מוטלת כל חובה לקבל את "השורה התחתונה" בהמלצת שירות המבחן המבוססת על התרשמותו החיובית מהמפקחות (בש"פ 8637/08 בן דוד נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 22.10.2008)).

כן יצויין כי בית משפט קמא העמיד בפני העורר פתרון חלופי אפשרי, בקבעו כי ככל שתוצע חלופת מעצר במקום המרוחק מג'סר א-זרקא, תישקל זו לגופה. להשקפתי, לנוכח הקושי הטמון בשחרורו של העורר לחלופת מעצר בכפרו, יש בפתרון המוצע, ככל שיימצא, משום איזון ראוי ומידתי בין מסוכנותו של העורר לנוכח נסיבות החיים בכפרו לבין גילו הצעיר והעדר הרשעתו בדין בעבר. כל זאת בכפוף, כמובן, להעמדת ערבים מתאימים ובטחונות הולמים ככל שיימצא לנכון.

הערר, אפוא, נדחה.