בש"פ 9790/05 אוסאמה פרעוני נ. מדינת ישראל

1.נגד העורר ואביו תאופיק, הוגש כתב אישום המייחס להם, בין השאר, עבירת רצח ועבירה של נשיאה והובלה של נשק. בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' שפירא) הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. על כך הונח ערר זה שבפני.

השאלה הראשונה שהועלתה היא שאלת הראיות לכאורה. די לקרוא את הודעת הערר המפורטת שהגיש בא כוח העורר, עו"ד פלדמן ועל אחת כמה וכמה את חומר הראיות אותו העמיד עו"ד פלדמן באדיבותו, לרשותי מראש, כדי להגיע למסקנה שיש ראיות לכאורה. עו"ד פלדמן טען שהראיות מתכרסמות על ידי ראיות אחרות כגון עדי אליבי, או מתוך הגיונם של דברים, או מתוך תנאי השטח אשר אינם מאפשרים לעד זה או אחר לראות את שטוען הוא שראה. טענות אלה מקומן יכירן בסיכומים, לאחר שמיעת ראיות, ולא בשלב זה.

אין, לדעתי, מנוס מהמסקנה שקיימות ראיות לכאורה במובן הלכת זאדה.

2.מוסיף עו"ד פלדמן וטוען כי אף אם ישנן ראיות לכאורה, המקרה שלפנינו מתאים לחלופת מעצר ואין צריך לאמר שגם בעבירת רצח ניתן, לעיתים, לשחרר לחלופת מעצר.

הגעתי לכלל מסקנה שלמרות גילו הצעיר של העורר ועברו הנקי, צדק בית המשפט המחוזי בהחלטתו שאין מקום להורות במקרה זה על חלופת מעצר. למעשה לרצח קדם סכסוך של מה בכך בין מי שלטענת התביעה הוא העורר, לבין המנוח. אפילו אניח שלא העורר היה זה שנטל חלק בסכסוך הקודם אלא למשל – אחד מאחיו, אין בכך כדי לסייע לעורר.

תהא אשר תהא זהותו של מי שנטל חלק בסכסוך הקודם הרי העורר ואביו יצאו לפתור ריב של מה בכך כשבידיהם כלי נשק. וכך קיפח המנוח את חייו. לגבי האב, נשמעה טענה, שלא לי לבחון את נכונותה, ולפיה הוא נעדר כשרות פלילית. אם כך הוא הדבר משווה דווקא נופך של חומרה לגבי העורר. אך בין כך ובין כך, מי שיוצא לנקום נקמה על דבר של לא כלום, עם כלי נשק, מעיד על עצמו שהוא מסוכן וחזקה זו אינה מופרכת לא על ידי עבר נקי ולא על ידי גיל צעיר.

3.אין לי אלא לאשר את החלטתו של בית המשפט המחוזי ואני דוחה את הערר.