דנ"א 105-23 דנ"א 105-23

כידוע, קבלת פטור מהפקדת ערובה מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים: האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית; והשני, סיכויים ממשיים להצלחת ההליך (ראו, למשל: בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.2014); דנג"ץ 7453/20 בן ארי נ' סולברג (3.11.2021)). כמו כן, יוזם ההליך נדרש לשכנע כי אין באפשרותו לגייס את הערובה באמצעות הסתייעות בסביבתו הקרובה.

הבקשה דנא אינה מניחה תשתית עובדתית וראייתית מספקת להוכחת מצבו הכלכלי של המבקש, והיא אינה נתמכת במסמכים הנדרשים לצורך כך. בתוך כך, לבקשה לא צורפו, בין היתר, תדפיסי חשבון "עובר ושב" בבנק ותדפיסי כרטיסי אשראי שברשות המבקש. בנוסף, המבקש לא הבהיר כיצד ידו משגת לממן את ייצוגו המשפטי בהליך ולא הבהיר האם ניסה להסתייע בסביבתו הקרובה על מנת להפקיד את הערובה כנדרש. לכל האמור יש להוסיף כי המבקש הפקיד את הערובה בהליך מושא הבקשה לקיום דיון נוסף מבלי שהוגשה כל בקשה להפחתת סכומה, וכי הוא חויב בהוצאות במסגרת הליך זה (ראו והשוו: דנ"א 1996/19 קוגן נ' ב.ת.ב - בנייני תעשיה באר-שבע בע"מ, פסקה 4 (11.4.2019)).

בנסיבות המתוארות, לא מצאתי לפטור את המבקש מהפקדת ערובה בהליך באופן מלא, וזאת בשים לב לתכליתה של הערובה, אשר נועדה להבטחת הוצאות המשיב, ככל שייפסקו, ללא צורך בהליך משפטי עוקב (ראו למשל: דנ"א 6669/19 פלוני נ' פלונית (25.112019)). עוד יצוין, כי בשים לב לכך שהתנאים שנזכרו לעיל הם תנאים מצטברים, הרי שבהעדר הוכחה לחוסר יכולת כספית להפקיד את הערובה אין בטענות בדבר חשיבותו של ההליך או בדבר סיכוייו כדי להצדיק הפחתה של סכום הערובה (ראו למשל: דנ"א 1380/17 ורדניקוב נ' אלוביץ' (6.3.2017)).

חרף האמור, לנוכח אינדיקציות לכך שמצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים – סכום הערובה יופחת לסך של 30,000 ש"ח.

הערובה תופקד עד ליום 30.1.2023, שאם לא כן – עשוי ההליך להימחק ללא צורך בהחלטה נוספת.