פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
דנ"א
2265/17
לפני:
כבוד הנשיאה מ' נאור
המבקש:
זוהיר חג' אחמד
נ ג ד
המשיבים:
1.
סמיר חאג' אחמד
2. אחמד עבד אלטיף מואסי
3. עאדל עבד אל לטיף מואסי
4. סמיח אסעד מואסי
5. מאהר אסעד מואסי
6. סמיר אסעד מואסי
7. פואז אחמד מואסי
8. פטין אחמד מואסי
9. נביל אחמד מואסי
10. מוניר עאדל מואסי
11. אמיר עאדל מואסי
12. מוחמד עאדל מואסי
בקשה לדיון נוסף
בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 8614/15 שניתן ביום 8.2.2017 על ידי
כבוד השופטים:
ס'
ג'ובראן
,
נ'
סולברג
ו
ע'
ברון
בשם המבקש: עו"ד
אטבו ואסל נור
החלטה
1.
לפניי בקשה לדיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה בע"א 8614/15 חאג' אחמד נ' חאג' אחמד
(8.2.2017) (להלן: פסק הדין ), בו נדחה פה אחד (השופטים ס' ג'ובראן ,
נ' סולברג ו ע' ברון ) ערעורו של המבקש.
2.
במוקד ההליך דנן ניצב סכסוך ירושה בין קרובי משפחה ביחס לזכויות בחלקת מקרקעין מסוימת (להלן: החלקה ). סכסוך זה, שניצב גם במוקד מספר הליכים אחרים ברבות השנים, מתנהל בפני הערכאות השיפוטיות מזה כשני עשורים. הבקשה שלפניי עניינה בתובענה לפסק דין הצהרתי שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי, לפיו יוצהר כי הוא זכאי לקבל את כל הזכויות בחלקה. בית המשפט המחוזי מחק את התביעה, לאחר שקבע כי קיים השתק פלוגתא שלפיו אין למערער זכויות בחלקה, וזאת על סמך קביעותיו של בית משפט זה בהליכים קודמים שנגעו בסכסוך הנזכר (בע"ם 9825/05; ע"א 4516/12).
3.המבקש ערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בטענה שקביעותיו של בית משפט זה בהליכים הקודמים יסודן ב"טיעונים לא נכונים". בית המשפט קבע פה אחד, בהתאם להוראת תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 , כי יש לאמץ את פסק דינו של בית המשפט המחוזי – אשר לא נפלה בו שגגה, לא בעובדות ולא בדין – ולדחות את הערעור. המבקש, כך הבהיר בית המשפט, "מבקש ל'ערער' על פסקי הדין של ערכאה זו, וכזאת לא ניתן".
4.המבקש לא השלים עם תוצאה זו, ומכאן הבקשה שלפניי. טענתו העיקרית של המבקש היא כי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שנימוקיו אומצו בפסק הדין, נעשה שימוש יתר לא מוצדק "בטענת השתק עילה".
5.לאחר שעיינתי בבקשה לקיום דיון נוסף ובפסק הדין מושא הבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, תנאי סף לקיום דיון נוסף, לפי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, הוא שבפסק הדין מושא הבקשה נקבעה הלכה באופן מפורש וגלוי. המבקש ניסה לשוות לבקשתו אופי עקרוני, אך בפסק הדין לא נפסקה כל הלכה . הליך הדיון הנוסף שמור למקרים נדירים שבהם "החידוש, החשיבות או הקושי בהלכה שנקבעה הם מהותיים ומשמעותיים באופן כזה המצדיק דיון נוסף באותה הלכה" (דנ"א 956/12 מוסקוביץ' נ' בית חולים ברזילי פסקה 4 להחלטתה של הנשיאה ד' ביניש (26.2.2012)) .
אין זה המקרה שלפניי.
6.הבקשה לדיון נוסף נדחית, אפוא. משלא נתבקשה תגובה לא יהיה צו להוצאות.
ניתנה היום, ד' באב
התשע"ז (27.7.2017).
ה
נ ש י א ה