דנ"א 4911-22 דנ"א 4911-22

מכוח סמכותי שלפי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אני מורה על קיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה, ברע"א 1659/21 יונה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (5.7.2022) (להלן: פסק הדין). מספר השופטים וזהותם יקבעו על-ידי הנשיאה.

אשר לבקשה לעיכוב ביצוע, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי נכון יהיה להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין, עד להכרעה בדיון הנוסף או עד למתן החלטה אחרת. אמנם, נקודת המוצא הידועה היא, כי "הגשת עתירה לא תעכב ביצוע ההחלטה שעליה מבקשים דיון נוסף" (תקנה 14 לתקנות סדר הדין בדיון הנוסף, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות הדיון הנוסף); וראו גם: בש"א 8898/08 פלוני נ' פלונית, פסקה 14 (16.11.2008)), בפרט כאשר הבקשה מוגשת ביחס לחיוב כספי, שהוא הפיך מטבעו (דנ"א 7141/16 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' תקווה – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ, פסקה 3 (החלטה מיום 29.9.2016); דנ"א 6076/15 בנק פועלים בע"מ נ' זאבי תקשורת אחזקות בע"מ (החלטה מיום 21.9.2015)). ואולם, שוכנעתי כי בנסיבות ענייננו, בהינתן סכום הפיצוי, שהוא משמעותי עבור אדם מן הישוב, ועבור המשיבים בפרט, יש יסוד לחשש שהביעה המבקשת, שמא לא ניתן יהיה להשיב את מצב הדברים לקדמותו, אם ישולם סכום הפיצוי, ולבסוף יבוטל החיוב שנקבע בפסק הדין, בתום הדיון הנוסף. בהקשר זה, נתתי דעתי על כך שהמשיבים לא טענו כי סכום הכסף שנפסק דרוש להם באופן מיידי, ואף לא התמודדו עם טענות המבקשת (בסעיפים 17-11 לבקשה לעיכוב ביצוע), כי יקשה עליהם להשיב סכומים אלה, אם יתעורר הצורך. לכך אוסיף, כי מן העבר האחר, אין חשש שהמבקשת, חברת ביטוח מבוססת, לא תוכל לפרוע את חובה, אם לבסוף לא תשונה התוצאה, ופסק הדין יוותר על כנו (דנ"א 4693/05 בי"ח כרמל חיפה נ' מלול (החלטה מיום 16.8.2005)).

אשר על כן, מכוח סמכותי שלפי תקנה 14 ו-19 לתקנות סדר הדין בדיון הנוסף, התשמ"ד-1984, אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין, עד למתן פסק דין בדיון הנוסף או עד למתן החלטה אחרת.