דנג"ץ 3320/06 רחל נמרוד נ. רשם האגודות השיתופיות

לפני בקשה להארכת מועד להפקדת עירבון ולחילופין לפטור מהפקדתו.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית משפט זה, בבג"ץ 11361/05, אשר במסגרתו נדחתה על הסף עתירתם של המבקשים לבטל את חיובם בהוצאות על ידי רשם האגודות השיתופיות בהליך של ערעור אשר התנהל לפניו לפי סעיף 48(5) לפקודת האגודות השיתופיות. בית המשפט פסק כי "ככול טריבונל שהוקם בדין מוסמך הרשם, אף בהעדר הוראה מפורשת כדין, לפסוק הוצאות כנגד מתדיין לזכותו של המתדיין האחר". לטענת המבקשים, בית המשפט לא דן בחלק בטענותיהם ולפיכך מבוקש על ידם כי הצורך בהפקדת עירבון יקבע בשלב בו יבחן בית המשפט את העתירה לדיון נוסף ויראה כי בבקשה יש ממש. במסגרת "הבהרה" נוספת שהוגשה על ידם, מציינים המבקשים כי בקשתם אינה מתבססת על העדר יכולת כלכלית להפקיד את סכום העירבון, אלא, לטענתם "כאשר הדיון בדנג"ץ עוסק בעצם הסמכות לפסוק הוצאות לזכות המשיבים, שאינם זכאים על פי חוק לקבלן, הרי שגם ההחלטה בדבר העירבון לפסיקת הוצאות אלה כרוכה בשיקול הדעת הקובע שיש ממש בעתירה" ולפיכך, כך הטענה, ראוי כי נשיא בית המשפט ידון אף בקביעת העירבון. המשיבים מתנגדים לבקשות.

2.דין הבקשות להידחות. לפי תקנה 6 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, "משהוגשה עתירה, יפקיד העותר ערבון בקופת בית המשפט בסכום שיקבע הרשם או יתן ערובה להנחת דעתו של הרשם, לשיפוי המשיב על הוצאות הדיון בעתירה שהוא יהיה זכאי להן". מכאן, שהסמכות לקבוע עירבון בהליך של עתירה לדיון נוסף מוקנית לרשם בית המשפט. כמו כן, לפי לשון התקנות, הגיונן ותכלית החיוב בערבון, יש להפקיד עירבון מיד בסמוך להגשת העתירה לדיון נוסף, לאחר שסכום הערבון נקבע על ידי הרשם (השוו: בר"ם 1454/06 רטושניק נ' רשם האגודות השיתופיות (טרם פורסם)). אוסיף, כי כאשר מוגשת בקשה לפטור מהפקדת עירבון, יתכן והרשם יידרש לאמוד את סיכויי ההליך לצורך הבקשה שלפניו. אין בעובדה כי נשיא בית המשפט, או מי שהנשיא הסמיכו לכך, ידון בטענות המבקשים במסגרת בקשתם לדיון נוסף, בדבר היותה של ההלכה שנפסקה עומדת בסתירה להלכה קודמת או בדבר חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה, כדי לאיין את סמכות הרשם לדון בסיכויי ההליך במסגרת בקשה שעניינה פטור הפקדת עירבון. כמו כן, עצם הדבר שבעתירה לדיון נוסף עולה שאלת סמכות רשם האגודות השיתופיות לחייב את המתדיינים לפניו בהוצאות ההליך אינו מעלה ואינו מוריד לעניין סמכות הרשם לקבוע עירבון. זאת, שכן גם במקרה זה, נותר בעינו הצורך להבטיח את יכולת בעל הדין שכנגד לגבות את הוצאותיו בהליך. מכאן, שאין בנושא העתירה כדי להצדיק היעתרות לבקשת המבקשים להארכת מועד להפקדת עירבון ולהותירה לשקול דעת נשיא בית המשפט.

3.אשר לבקשה החלופית לפטור מהפקדת עירבון. תנאי סף לקבלת בקשה כאמור הינו דלותו הכלכלית של מבקש הפטור. על מנת לבסס טענה בדבר דלות כלכלית, על מבקש הפטור לפרוש לפני בית המשפט תשתית ראייתית מלאה ומעודכנת בדבר מצבו הכלכלי. כאמור לעיל, המבקשים טוענים כי בקשתם אינה מתבססת על היעדר יכולת כלכלית, ובהתאמה, לא נפרשה בעניין זה תשתית ראייתית כלשהי. בהעדר טענה לדלות כלכלית, מלכתחילה אין עילה לדון בבקשה לפטור מעירבון. במצב דברים זה, דין הבקשה להידחות ללא צורך באומדן סיכויי ההליך.

התוצאה היא, שהבקשות לפטור מעירבון או להארכת מועד להפקדתו נדחות. המבקשים יפקידו עירבון בסך 15,000 ₪ תוך 14 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת. בנסיבות העניין, נוכח היות המבקשים בלתי מיוצגים, אין צו להוצאות.