דנג"ץ 7564/18 נפתלי גור אריה עו"ד נ. שרת המשפטים

1.

לפני בקשה להורות על קיום דיון נוסף בפסק הדין של בית משפט זה ב-בג"ץ 7227/18 (כב' השופטים: ע' פוגלמן , ג' קרא ו- ע' גרוסקופף ) מתאריך 16.10.2018, בגדרו נדחתה על הסף עתירתו של המבקש לחייב את המשיבה 2, נשיאת בית המשפט העליון, להקים ערכאת ערעור על בית הדין המשמעתי לשופטים.

2.

המבקש טוען כי ב חוק-יסוד: השפיטה קיימת לקונה, שכן הוא איננו קובע כי פסק דינו של בית הדין המשמעתי לשופטים ניתן לערעור, ובכך נפגע, לעמדת המבקש, עקרון החוקיות לצד עקרונות של וודאות משפטית. המבקש כלל בבקשתו הצעות לתיקון חוק היסוד באופן שיפתור, לדעתו, קשיים אלו.

3.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות , באשר היא איננה עומדת באמות המידה שנקבעו לצורך קיום דיון נוסף בפסק דין של בית משפט זה.

4.

סעיף 30(ב) ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) קובע כי ניתן להיענות לבקשה לדיון דיון נוסף אם פסק הדין, נשוא הבקשה, עומד בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שיש בו חשיבות, קשיות או חידוש (עיינו והשוו מבין רבים: דנ"א 4253/18 פרג'י נ' שזור מושב עובדים להתיישבות חקלאית , פיסקה 5 (07.10.2018); דנ"א 4140/18 אבו חסן נ' מדינת ישראל – פקיד הסדר המקרקעין חיפה (04.07.2018)).

5.

פסק הדין נשוא הבקשה דחה, כאמור, את עתירת המבקש על הסף, שכן המבקש לא מיצה הליכים טרם שפנה לבית המשפט, וכן מאחר שעיון בסעיפי החוק שאליהם הפנה המבקש בעתירתו (סעיפים 13 ו-17 ל חוק-יסוד: השפיטה וסעיף 17 ל חוק בתי המשפט ) מעלה כי למשיבה 2 אין סמכות להקים ערכאת ערעור על בית הדין המשמעתי לשופטים. קביעות אלו אינן מחדשות כל הלכה, והן אף לא עומדות בסתירה להלכה קיימת של בית משפט זה. משכך אין מקום לקיום דיון נוסף בענייננו, והמקום לפתרון הבעיה עליה מצביע העותר הוא במקום אחר, אם בכלל.

6.

הבקשה נדחית איפוא. משלא הוגשו תשובות לבקשה – אין צו להוצאות.