דנג"ץ 834-23 דנג"ץ 834-23

זוהי בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים ד' ברק-ארז, ח' כבוב וי' כשר) בבג"ץ 750/23 מיום 29.1.2023 (להלן: פסק הדין), אשר דחה את עתירת המבקש להורות על ניתוח גופתה של אמו המנוחה (להלן גם: המנוחה), וכן להורות על פתיחה בחקירת סיבות מותה של המנוחה, בהתאם לחוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק חקירת סיבות מוות).

1.ביום 8.1.2023 הופנתה המנוחה למיון בבית החולים "שיבא" (להלן: בית החולים) עקב אירוע חום ודיספנאה, וביום 9.1.2023 היא נפטרה, עת שטופלה בבית החולים. במותה הייתה המנוחה בת 91, ובשבע השנים שקדמו לפטירתה היא התגוררה במרכז לטיפול במחלת האלצהיימר ברמת גן (להלן: המרכז).

2.ביום 16.1.2023 הגיש המבקש תלונה למשטרה בטענה כי המרכז שבו שהתה המנוחה התרשל בטיפול בה, ובכלל זה כי לא סופקו לה מזון ושתייה בכמות מספקת. המבקש הוסיף כי העובדות שפורטו בדו"ח הפטירה של המנוחה שהתקבל מבית החולים, נועדו לטשטש את סיבת מותה האמיתית – הזנחתה על ידי המרכז.

3.למחרת, 17.1.2023, פנה המבקש לבית משפט השלום בתל אביב-יפו בבקשה להוצאת צו לנתיחת גופת המנוחה, בהתאם להוראות חוק חקירת סיבות מוות (חס"מ (שלום ת"א) (44502-01-23)). עוד התבקש בית המשפט להורות לבית החולים להימנע מהוצאת גופת אמו מקירור. בהמשך לכך, העבירה המשטרה את גופת המנוחה למכון לרפואה משפטית. ביום 19.1.2023 התקיים דיון בבית משפט השלום, ובמהלכו טען נציג המשטרה כי המשטרה סבורה שאין צורך לפתוח בחקירת סיבות מוות בענייננו. זאת, בשים לב לממצאי הבדיקה הראשונית שנערכה במכון לרפואה משפטית, שלא העלו חשדות לפלילים. עם זאת, צוין כי המדינה אינה מתנגדת לביצוע נתיחה בגופת המנוחה, ובלבד שהמבקש יישא בעלויותיה.

בהמשך אותו היום דחה בית משפט השלום בתל אביב-יפו את בקשת המבקש (השופט א' הרמלין). בית המשפט קבע כי המבקש לא הצליח לבסס יסוד סביר לחשש שסיבת מותה של המנוחה אינה טבעית או שמותה נגרם בעבירה. בית המשפט הוסיף כי אף אם נתיחת גופת המנוחה תוכל לסייע בבירור חלק מהשאלות שמעלה המבקש ביחס לנסיבות מותה, אין בכך משום הצדקה לפתוח בחקירת סיבות מוות. בשולי הדברים הפנה בית המשפט את תשומת לבו של המכון לרפואה משפטית, לכך שהמבקש הודיע כי ככל שתדחה הבקשה שהגיש לבית המשפט, בכוונתו לפנות למכון בבקשה שגופת אמו תנותח, וכי הוא יישא בעלויות הניתוח. בית המשפט ציין כי יש לאפשר למבקש לפנות למכון בעניין זה.

4.ביום 20.1.2023 פנה המבקש למכון לרפואה משפטית בבקשה לערוך ניתוח בגופת המנוחה, ובהמשך לכך הוא התבקש למסור למכון מסמכים רפואיים הנוגעים למנוחה ולפטירתה, וזאת לשם בחינת הצורך בנתיחת גופתה. ביום 24.1.2023 נמסרה חוות דעת מטעם המכון לרפואה משפטית, ובה צוין כי מהחומר הרפואי שהעביר המבקש לא ניתן להבין את הרקע לאשפוז המנוחה ולמותה. בנוסף, הובהר כי בשים לב לזמן שחלף ממותה, לא יהיה בניתוח הגופה כדי "לענות על השאלות אותן הציג". כמו כן, צוין כי טענות המבקש מלמדות שיש צורך בנתיחה פתולוגית, שעניינה בבירור מחלה שהובילה למוות, ולא בנתיחה רפואית-משפטית שמטרתה לבחון אם מותה נגרם בשל ביצוע עבירה. הודגש כי מדובר בסוג ניתוח שאינו בתחום המומחיות של המכון לרפואה משפטית. עם זאת, צוין כי ניתן יהיה לערוך פענוח לבדיקת CT שבוצעה במכון בעת קבלת הגופה, לצורך שלילת חלק מהגורמים שהמבקש טען שהובילו למות המנוחה.

5.על רקע האמור, ביום 25.1.2023 הגיש המבקש את העתירה נושא הבקשה דנן (בג"ץ 750/23), ובה שב על בקשתו להורות על ניתוח גופת המנוחה, וכן על פתיחה בחקירת סיבות מוות. בעיקרו של דבר, המבקש חזר על טענתו כי נתיחת הגופה תוכל להבהיר את נסיבות מותה של אמו.

6.ביום 29.1.2023 נדחתה עתירת המבקש (השופט י' כשר, בהסכמת השופטים ד' ברק-ארז וח' כבוב). בית המשפט ציין כי בהתאם להוראות חוק חקירת סיבות מוות, בית המשפט יורה על נתיחת גופת אדם רק בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד, כי יש יסוד סביר לחשש שסיבת מותו של המנוח אינה טבעית או שמותו נגרם בעבירה; והשני, כי הניתוח דרוש לבירור סיבת המוות. בית המשפט קבע כי אין מקום להתערב בקביעתו של בית משפט השלום, על כך שהתנאי הראשון לא מתקיים בענייננו. בית המשפט הדגיש בהקשר זה כי התערבות בקביעות מסוג זה, שמורה למקרים חריגים בלבד וכי עניינו של המבקש אינו נמנה עם מקרים חריגים אלו. בנוסף, נקבע כי בשים לב לחוות הדעת של המכון לרפואה המשפטית – בה צוין כי בשל חלוף הזמן, ניתוח הגופה לא יהיה בו כדי ליתן מענה לשאלות המבקש – גם התנאי שלפיו ביצוע הנתיחה דרוש לבירור סיבת המוות אינו מתקיים בענייננו. מטעם זה, כך הוסיף בית המשפט וקבע, גם אין מקום להתערב בהחלטת המכון לרפואה משפטית לסרב לנתח את הגופה על חשבון המבקש.

7.מכאן הבקשה שלפניי, בה טוען המבקש כי יש להורות על מניעת הוצאת הגופה מהמכון לרפואה משפטית, וכן על ניתוחה באופן מידי, על מנת למנוע נזק ראייתי, שיפגע באפשרות לברר את נסיבות מותה של אמו. כמו כן, המבקש סבור שיש להורות על קיום דיון נוסף בהרכב מורחב של שופטים בהליך דנן.

8.דין הבקשה להידחות. תנאי לקיום דיון נוסף הוא שבפסק הדין נקבעה הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שקיימת הצדקה לקיים בה דיון נוסף "מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה" (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). תנאים אלו אינם מתקיימים בענייננו. המבקש לא הצביע על הלכה כלשהי שנקבעה בפסק הדין, ואף לא טען לקיומה של הלכה כאמור. די בכך על מנת לדחות את הבקשה דנן (ראו, למשל: דנ"א 3288/22 פלוני נ' קצין התגמולים, פסקה 12 (25.7.2022)).

בפסק הדין שב בית המשפט והדגיש את התנאים הקבועים בדין לעניין מתן הוראה על נתיחת גופת אדם בהתאם לחוק חקירת סיבות מוות (פסקה 12 לפסק הדין; וראו גם: בג"ץ 1432/21 בני משפחת המנוח בן יצחק דבח ז"ל נ' כבוד השופט טל ענר, פסקה 11 (24.3.2021)). כמו כן, עמד בית המשפט על מתחם ההתערבות המצומצם בהחלטות מסוג זה הניתנות על ידי בתי משפט השלום (פסקה 13 לפסק הדין; וראו גם: בג"ץ 6306/22 נוף נ' בוגדאנוב, פסקה 5 (6.10.2022)). מובן כי אין באמור משום קביעת הלכה, וכפי שצוין לעיל, המבקש אינו טוען כי נקבעה בפסק הדין הלכה כלשהי. אף שניתן להבין ללבו של המבקש, טענותיו הן למעשה טענות ערעוריות שדיון נוסף איננו האכסניה המתאימה להעלותן (ראו, למשל: דנג"ץ 6705/22 פלוני נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, פסקה 6 (11.1.2023)).

9.אשר על כן, הבקשה נדחית. בהינתן נושא הבקשה לא ייעשה צו להוצאות.