דנ"פ 8050/15 יצחק קרן נ. מדינת ישראל

1.

בפסק הדין בע"פ 4209/14 קרן נ' מדינת ישראל (15.11.2015) נדחה ערעורו של המבקש על הרשעתו בהריגה. לצד זאת, הפחית בית המשפט את סכום הפיצוי שהושת על המבקש לטובת נפגעי העבירה, אשר צורפו כמשיבים 4-2 לערעור.

2.

המבקש לא השלים עם פסק הדין והגיש את הבקשה לדיון נוסף שבכותרת (דנ"פ 8050/15). במקביל, הגישה מי שהייתה המשיבה 4 לערעור (שתכונה להלן " נפגעת העבירה ") בקשה נוספת לדיון נוסף בפסק הדין (דנ"פ 8925/15).

3.

המבקש צירף את המדינה כמשיבה לבקשתו לדיון נוסף, אך נמנע מלצרף את נפגעי העבירה כצד להליך. בעקבות זאת, הגישה נפגעת העבירה בקשה "להורות למזכירות להוסיף את המבקשת (בת המנוח)/הח"מ כצד בכל הליך קשור".

4.

המדינה הסכימה לבקשתה של נפגעת העבירה. המבקש, מצדו, התנגד לה. לטענתו, ככל שבקשתה של נפגעת העבירה מתייחסת להליך שהוגש על-ידו (דנ"פ 8050/15), אין מקום להיעתר לה. לטענת המבקש, הבקשה מטעמו לדיון נוסף אינה עוסקת בשאלת הפיצוי שנפסק לנפגעי העבירה, אלא רק בשאלה אם חלה התיישנות על עבירת ההריגה שבה הורשע. לשיטתו, לנפגעת העבירה אין זכות טיעון בעניין ההתיישנות, ומשכך אין מקום לצרפה כמשיבה לדנ"פ 8050/15.

5.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין בקשתה של נפגעת העבירה להתקבל.

6.

תקנה 2 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984 קובעת "עתירה [לדיון נוסף –מ.נ] תוגש לבית המשפט העליון בחמישה עתקים ומספר עתקים נוסף כמספר המשיבים לעתירה, והם כל מי שהיה בעל דין בערעור " (ההדגשה הוספה – מ.נ.). הנה כי כן, לשון התקנה ברורה, ולפיה יש לצרף כמשיבים לבקשה לדיון נוסף את מי שהיה בעל דין בהליכים לפני בית-משפט זה. בענייננו, נפגעת העבירה הייתה כאמור משיבה לערעור. כפועל יוצא מכך, יש לצרפה גם כמשיבה לבקשה לדיון נוסף שהגיש המבקש (ראו והשוו: דנג"ץ 1911/14 בורובסקי נ' ממשלת ישראל , פסקה 2 להחלטתו של הנשיא א' גרוניס

(9.6.2014); דנ"א 4626/00 לופו נ' בנק איגוד לישראל

בע"מ , פסקה 1 להחלטתו של הנשיא א' ברק (13.11.2000)).

7.

אשר על כן, אני מורה על צירופה של נפגעת העבירה כמשיבה לדנ"פ 8050/15. היא תהא רשאית להגיש תגובה לבקשה לדיון נוסף עד ליום 18.2.2015.