פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ה"ד
13431-08-24
לפני:
כבוד השופט
יצחק
עמית
המבקשים:
1.
דן גרטלר
2. די.ג'י.איי. יהלומים בע"מ
3.
DGI Mining
Limited 025660
4.
די.ג'י.איי ישראל בע"מ
5. New
Horizon Minerals Ltd
6. Sparkle
Multinational Investments Ltd
נגד
המשיבים:
1.
משה גרטנר
2. מנדי גרטנר
3.
The
Mendi Gertner Trust
4.
The
Moises Gertner Trust
5.
Norbroke
Investments Limited 95679
6.
Pitchley
Properties Limited 95870
7. Felhampton
Investments Limited 96020
8.
Indus
Trading Limited 96996
9.
Readinse
Ltd 96438
10.
Maskelyn
Ltd 96708
11.
Brckway
Properties Limited 98187
12.
Brightwell
Investments Ltd 100163
13.
Padbury
Holdings Limited
14.
Bremhill
Limited 100348
15.
Fleurette
Properties Limited 99450
16.
Mapleview
Investments Limited
17.
Sunnycrest
Investments Limited
18.
Trustees
of the Ashdale Settlment with respect only to the Ashdale Set
19.
Nessergy
Limited
בקשה להעברת מקום דיון לפי
סעיף 78א לחוק בתי המשפט
בשם המבקשים:
עו"ד אביגדור
קלגסבלד; עו"ד אמיר שרגא; עו"ד בעז בן צור; עו"ד חגי הלוי;
עו"ד דון סוסונוב
החלטה
בקשה להעברת מקום דיון לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
1.ענייננו בבוררות גרטלר-גרטנר, שנדונה בפני הבורר, הנשיא לשעבר של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, כב' השופט (בדימוס) איתן אורנשטיין. לאחר שהבורר נתן פסק דינו, הגישו המשיבים לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בקשה לאישור פסק הבורר, והמבקשים הגישו התנגדות לבקשה "על דרך של בקשה לביטולו" (ת"א 9173-07-24). לאחר שבית המשפט קבע כי לא ניתן להגיש בקשה לביטול פסק בורר בדרך זו, הגישו המבקשים את בקשת הביטול בהליך נפרד (ת"א 16502-08-24).
2.המבקשים עתרו בבקשה דנן להעברת הדיון לבית משפט אחר. לטענתם, הבקשה לביטול פסק הבורר כוללת גם טענות לניגוד עניינים של הבורר, ובהינתן שהבורר שימש כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, הוא בעל היכרות אישית עם רבים משופטיו, והיה מן הסתם מעורב ניהולית בעבודתם של שופטים רבים ובמינוי ובקידום של חלקם.
המשיבים התנגדו לבקשה בטענה שזו הוגשה כחלק מטקטיקה פסולה של דחייה וניסיון התשה של המבקשים; כי אין ממש בטענה ל"ניגוד עניינים" של הבורר וזו אף אינה הטענה העומדת במרכז בקשת הביטול; ובכל מקרה, המועד להעלאתה חלף זה מכבר. עוד נטען, כי היענות לבקשה תיצור תקדים שעלול להקים "עילת פסלות" כנגד עשרות שופטים בדימוס שמתמנים כבוררים, ואשר כיהנו כשופטים בבית המשפט עובר לפרישתם.
3.דין הבקשה להידחות.
אין בדעתי להידרש לפסק הבוררות ולטענות שהעלו הצדדים כלפי הבורר, באשר ענייננו אך ורק בשאלה אם יש מקום להעברת מקום הדיון. החלטה מנחה בנושא ניתנה בבש"א 4722/10 רשת תורה ומלאכה על שם ד.צ פנקס נ' ראש עיריית בני ברק (10.8.2010), אשר גם שם הועלו טענות אישיות כלפי הבורר, שכיהן לפני כן כשופט הן בבית משפט השלום והן בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. הבקשה נדחתה, והדברים יפים לענייננו:
"כידוע, העילה העיקרית להעברת הליך משפטי למקום אחר בהתאם להוראות סעיף 78 לחוק בתי המשפט הינה מאזן הנוחות שבין הצדדים. עם זאת, יתכנו מקרים נוספים - וחריגים - בהם מתבקשת העברת מקום הדיון על-בסיס עילות אחרות, כדוגמת עילת פסלות כללית כלפי כל השופטים בבית משפט מסוים, כבענייננו. ברם, מטבע הדברים, הענות לבקשה כזאת תעשה במקרים נדירים בלבד בהם מוכח כדבעי כי כל שופט אשר ישב בדין באותו בית משפט בו מתנהלת התובענה יהיה נגוע בחשש ממשי למשוא פנים.
[...] בנסיבות העניין שלפנינו, לא שוכנעתי כי עלה בידי המבקשת להרים את הנטל המוטל עליה, במיוחד בשים לב לכך שטענת הפסלות שהועלתה על-ידה מופנית כלפי כל שופטי בתי משפט השלום והמחוזי בתל-אביב-יפו, שהינם בתי המשפט הגדולים בארץ. בנסיבות העניין, ובשים לב לכך שהשופט שמעוני פרש מכס השיפוט עוד בשנת 2001, קשה להעלות על הדעת כי לא ימצאו בכל אחד מבתי משפט אלה שופטים שיוכלו לדון בתובענות באובייקטיביות ובלא משוא פנים".
עוד ראו, בדומה לענייננו, בש"א 7748/13 "רמות" מושב עובדים בע"מ נ' א.ג. אופיר בע"מ (2.12.2013) (להלן: עניין רמות), גם שם היה מדובר בפסק בוררות של נשיא בדימוס של בית משפט מחוזי, ונקבע כי אין מקום להעברת הדיון למחוז אחר.
4.המבקשים הפנו להחלטה בבש"פ 11637/04 מדינת ישראל נ' זוזיאשוילי, פ"ד נט(4) 229 (2005). אך החלטה זו אינה תומכת בבקשתם. באותו מקרה, שעסק בפרשיית רציחתו של כבוד השופט עדי אזר ז"ל, נקראו להעיד חלק משופטי בית המשפט שבו כיהן השופט ושאליו הוגש כתב האישום, ועל פי פרטי כתב האישום אף נבחנה האפשרות לרצוח את אחד משופטיו האחרים של אותו בית משפט. בנסיבות אלה נקבע כי מראית פני הצדק מצדיקה את העברת הדיון.
5.אף איני סבור כי ניתן להשליך לענייננו מהחלטות אחרות שאליהן הפנו המבקשים, ואשר המשותף לכולן הוא זיקה הדוקה לבית המשפט עצמו. כך, בש"פ 7498/18 מודן נ' מדינת ישראל (2.12.2018) עסק במקרה שבו העבירות שיוחסו למבקש נעברו בבית המשפט; חומר החקירה כלל הודעה של השופטת שבפניה התנהל הדיון; ומאבטחים שעבדו בבית המשפט נכללו ברשימת עדי התביעה. בדומה, בבש"פ 5487/07 בן גיגי נ' מדינת ישראל (23.7.2007), יוחסה למבקש עבירת איומים כלפי מאבטחי בית המשפט שממנו התבקשה העברת מקום הדיון; ובבש"א 1863/14 מדינת ישראל נ' ערנפלד (30.3.2014) טענות התובע הופנו אל התנהלות בית המשפט, שלו ייחס התובע רשלנות.
6.סוף דבר, בהינתן שהטענות אינן מופנות כלפי בית המשפט עצמו אלא כלפי הנשיא בדימוס אורנשטיין, שאינו מכהן כשופט בבית המשפט המחוזי מזה כארבע שנים, ובהינתן המספר הרב של שופטים בבית משפט זה, שחלקם מונו גם לאחר פרישתו (ויודגש ש"אין ללמוד מהערה זו כי רק שופט כאמור ראוי שידון בהליך" - עניין רמות, פסקה 4) – לא מצאתי כי יש להורות על העברת מקום הדיון.
7.אשר על כן, הבקשה נדחית. החלטתי זו תועבר לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ד אב
תשפ"ד (28 אוגוסט 2024).
יצחק עמית
שופט