הש"א 2419/21 יוסף איובי נ. המוסד לביטוח לאומי

בהתאם לסעיף 39א לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק בית הדין לעבודה ), הסמכות לדון בערעורי פסלות ביחס לגורמים שיפוטיים במערכת בתי הדין לעבודה נתונה לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למותב אחר של שופטי בית הדין הארצי לעבודה, בהתאם לקביעתו של הנשיא (ראו למשל, ע"א 6199/14 מכלוף נ' המוסד לביטוח לאומי (7.10.2014); בש"א 7713/14 מנאלו פלקה נ' ר.א.פ. בע"מ (17.11.2014); בש"א 7188/16 טארקין נ' ברק גדעון בע"מ (18.9.2016)). משכך, בצדק לא התקבל לרישום ערעור הפסלות שהגיש המבקש, המופנה כנגד החלטת נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, כבוד השופטת ו' וירט ליבנה .

אשר לטענת המבקש שלפיה המזכירות לא רשאית הייתה לדחות את ערעורו מהמרשם, נוכח תקנה 33(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, הרי שדחיית הערעור מהמרשם לא נבעה מכך שהמסמך אינו ממלא אחר דרישה כלשהי בתקנות אלה, אלא נוכח האמור בסעיף 39א לחוק בית הדין לעבודה, הנזכר לעיל. יובהר, כי הנחיית נשיאת בית המשפט העליון בנושא נוהגים במזכירות בית המשפט העליון מסמיכה את המזכירות לדחות מן המרשם כתב בי-דין אשר אינו בהתאם להנחיות ובהתאם לדין (השוו: הש"פ 1989/21 פורום נאמני ארץ ישראל בליכוד נ' מדינת ישראל (8.4.2021)).

ההשגה נדחית, אפוא.