הש"פ 1989/21 פורום נאמני ארץ ישראל בליכוד נ. מדינת ישראל

1.

זוהי השגה על החלטת המזכירות שלא לקבל לרישום הודעת ערעור בפלילים.

2.

ברקע הדברים יצוין, בתמצית, כי במסגרת ההליך המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ' נתניהו , הגיש המבקש ביום 6.1.2021 בקשה לאפשר לנציגו "לעיין בכל מסמכי תיק בית המשפט באמצעות מערכת 'נט המשפט', הן ביחס לעבר והן לעתיד בתקופת הדיון בתיק זה". בבקשה הובהר כי היא מוגשת בהתאם לתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: בקשת העיון ). ביום 27.1.2021 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטים ר' פרידמן-פלדמן , מ' בר-עם ו- ע' שחם ) את הבקשה, בציינו כי ביום 8.6.2020 ניתנה החלטה בבקשה זהה שהגישו המבקש ואחרים ואשר בגדרה נקבע כי "המבקשים אינם בעלי דין בתיק זה, והעובדה שהגישו בו בקשות איננה הופכת אותם לכאלה. לפיכך, אין הם זכאים לגישה גורפת לתיק בנט המשפט. זאת ועוד, כפי שנקבע בעבר בהחלטה שניתנה בבקשה דומה (החלטה מיום 9.3.2020), 'מתן גישה גורפת לנט המשפט עלול ליצור בהמשך ההליך חשש לפגיעה בתקינותו'". בנסיבות אלה ומשלא נמצא שינוי נסיבות המצדיק את שינוי ההחלטה הקודמת הורה בית המשפט המחוזי על דחיית בקשת העיון (להלן: ההחלטה בבקשת העיון ).

3.

ביום 9.3.2021 ניסה המבקש להגיש לבית משפט זה הודעת ערעור פלילית המופנית כנגד ההחלטה בבקשת העיון. ברם, ביום 10.3.2021 הודיעה מזכירות בית המשפט למבקש כי לא ניתן לקבל את ההליך לרישום שכן ההחלטה מושא ההליך אינה ניתנת לערעור פלילי. בו ביום פנה המבקש למנהל בתי המשפט להורות למזכירות לרשום את הערעור כדין. ביום 18.3.2021 השיבה סגנית המבקרת הפנימית של מערכת בתי המשפט למבקש, כי באפשרותו להגיש לרשם בית המשפט העליון השגה על החלטת המזכירות. מכאן ההשגה שלפניי שבמסגרתה טוען המבקש כי מוקנית לו זכות ערעור על ההחלטה בבקשת העיון, בדרך של הגשת ערעור פלילי.

4.

דין ההשגה להידחות. צדקה המזכירות משסירבה לקלוט את ההליך לרישום. כפי שהובהר בפסיקה מפורשות, המסגרת הדיונית לדון בערעור על החלטה הדוחה בקשה לעיון שהוגשה על ידי מי שאינו צד להליך ואין לו כל זיקה אליו היא המסגרת הדיונית האזרחית וזאת גם כאשר בקשת העיון נדונה בהליך פלילי (ראו, בש"א 10092/17 צרניק נ' מדינת ישראל , פיסקה 15 (1.2.2018) (להלן: עניין צרניק )). בהמשך לכך נפסק על-ידי בית משפט זה כי השגה על החלטה בבקשה לעיון בתיק בית משפט טעונה רשות ערעור ולא ניתן להגיש עליה ערעור בזכות (רע"א 7574/19 סמרה נ' מגדל אחזקות נדל"ן בע"מ , פיסקאות 9-8 (13.1.2020)).

אוסיף עוד, בהתייחס לטענות פרטניות שהועלו בהשגה, כי בניגוד לטענת המבקש קיימים מקרים לא מעטים שבהם ההשגה הערעורית מתבררת במסגרת הליך אזרחי אף שההחלטה מושא ההליך הערעורי התבררה בגדרו של הליך פלילי (ראו והשוו, עניין צרניק , פיסקה 14 והאסמכתאות שם ; רע"א 1437/20 גלובל גרין גרופ (אן דוד) בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה שוהם , פיסקה 9 (27.5.2020)). עוד יוער כי בניגוד לאמור בסעיף 9 להשגה, הבקשה שנדחתה על ידי בית המשפט המחוזי אכן הוגשה מכוח תקנות העיון ודי אם אציין בהקשר זה כי המבקש הוא שהפנה בעצמו לתקנות העיון בפתיח הבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי. טענת המבקש כי עסקינן ב"בקשה לפומביות הדיון על ידי צדדים שיש להם זיקה חזקה ומהותית להליך", אין לה כל נפקות לעניין סיווג ההליך הערעורי, בהתאם לכללים שנקבעו בפסיקה כמפורט לעיל. לבסוף, ובניגוד לטענת המבקש, הנחיית נשיאת בית המשפט העליון בנושא נוהגים במזכירות בית המשפט העליון, מסמיכה את המזכירות (כבר מזה למעלה מעשרים שנה) לדחות כתב בי-דין מן המרשם אשר אינו בהתאם להנחיות ובהתאם לדין. אכן, בסעיף 1 להנחיה (כפי שעודכנה ביום 1.1.2021) צוין כי בהליכים המתבררים בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, תחול תקנה 33 לתקנות אלה שעניינה סמכויות המזכיר המשפטי. ברם, בענייננו ניסה המבקש להגיש הליך שאילו היה מתקבל לרישום, היה מתברר כהליך פלילי ולא כהליך אזרחי. על כן, המזכירות פעלה בסמכות עת סירבה לקבל הליך פלילי למרשם התיקים.

לבסוף יוער כי לא ראיתי מקום לקיים דיון על-פה בהשגה. אין תחולה בענייננו להוראת סעיף 208 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אשר עוסקת בהליך של ערעור, בעוד שההליך דנן אינו הליך ערעורי אלא הליך של השגה על החלטת המזכירות שבו נדונה השאלה אם המבקש רשאי להגיש לבית משפט זה כתב ערעור פלילי, אם לאו (ראו והשוו, בש"פ 3463/17 דראגרה נ' מדינת ישראל (9.5.2017)).

5.

ההשגה נדחית אפוא.