פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
מ"ח
38185-09-24
לפני:
כבוד השופט
נעם
סולברג
המבקש:
פלוני
נגד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לקיום משפט חוזר לפי
סעיף 31 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
בשם המבקש:
עו"ד יערה רשף
החלטה
1.זוהי בקשה שלישית לעריכת משפט חוזר לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ''ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), בעקבות הרשעתו של המבקש, שפדיה סימנדוייב, בעבירות של קבלת דבר במרמה, חטיפה לשם חבלה או עבירת מין, ניסיון למעשה סדום, אינוס בנסיבות מחמירות והדחה בחקירה.
רקע עובדתי
2.על פי עובדות כתב האישום, בחודש אוגוסט 2006 פגש המבקש במתלוננת, תושבת ארעית, והציע לה את עזרתו בקבלת אזרחות ישראלית תמורת תשלום. ביום 26.11.2006 הפציר המבקש במתלוננת להגיע לביתו בהבטחה כי ימסור לה שם את המסמכים הדרושים. כאשר הגיעה המתלוננת לדירתו נעל המבקש את הדלת, ניסה לבצע במתלוננת מעשה סדום באיומי סכין ומסור חשמלי, ולבסוף כפה עליה לקיים עימו יחסי מין תוך שימוש בכוח. הכרעת הדין בבית המשפט המחוזי נסמכה על מגוון ראיות: עדותה של המתלוננת, שנמצאה מהימנה; DNA של המבקש שנמצא על תחתוניה של המתלוננת; סימני חבלה על גופה של המתלוננת שנמצאו במהלך בדיקה רפואית; שקרים גלויים ומרובים בעדותו של המבקש ועוד.
בגין המעשים הללו, הורשע המבקש ביום 4.7.2007 בבית המשפט המחוזי בחיפה (תפ"ח 3075-06) בעבירה של קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); חטיפה לשם חבלה או עבירת מין, לפי סעיף 374 לחוק העונשין; ניסיון למעשה סדום, לפי סעיפים 347(ב), 345(ב)(2) ו-25 לחוק העונשין; אינוס בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 345(ב)(2) ו-345(ב)(3) לחוק העונשין; והדחה בחקירה, לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין. ביום 4.9.2007 נגזרו על המערער 11 שנות מאסר בפועל ועונשים נלווים (תפ"ח 3075-06 מדינת ישראל נ' סימנדויב (4.7.2007; 4.9.2007)). המבקש ערער לבית משפט זה, אך ערעורו – נדחה (ע"פ 8802/07 סימנדויב נ' מדינת ישראל (12.11.2009)). בקשה לקיום דיון נוסף – נדחתה אף היא (דנ"פ 9498/09 סימנדויב נ' מדינת ישראל (10.1.2010)).
3.המבקש לא אמר נואש והגיש בקשה לעריכת משפט חוזר. הבקשה – נדחתה (מ"ח 8125/10 פלוני נ' מדינת ישראל (17.10.2011)). בקשה נוספת לעריכת משפט חוזר שהגיש המבקש – נדחתה גם היא (מ"ח 8749/21 (15.5.2022)).
מכאן הבקשה שלפנַי.
הבקשה הנוכחית
4.המבקש טוען כי עניינו נופל לגדרי סעיף 31(א)(4) לחוק בתי המשפט, הוא 'סעיף הסל' המאפשר להורות על קיומו של משפט חוזר מקום שישנו חשש ממשי לעיוות דין. המבקש עודנו עומד ומכחיש את המעשים בהם הורשע, טוען כי המתלוננת ובנה ביקשו להפליל אותו בשל סכסוך כספי, וקובל על 'התעלמותן' של ערכאות קודמות מטענותיו אלו. עוד מלין המבקש על כך שטענת אליבי שעומדת לו, לשיטתו, לא נבדקה על ידי ערכאות קודמות, וכמוה גם טענות מטענות שונות שמעלה המבקש על אודות התנהלות המשטרה בחקירתו.
דיון והכרעה
5.לאחר שעיינתי בבקשה, ובפסקי הדין וההחלטות הקודמות שניתנו בעניינו של המבקש, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות, ללא צורך בתשובה. שלל הטענות הנטענות, הועלו, נבדקו ונדחו בעבר במסגרת הליכים קודמים. טענות 'ערעוריות' במהותן, הנוגעות בעיקר למהימנות העדויות וטיב הראיות שעמדו בבסיס הכרעת הדין. כידוע, משפט חוזר אינו ערכאת ערעור נוספת, כי אם כלי דיוני חריג שבחריגים, שיופעל רק מקום שבו הבקשה מניחה בסיס מוצק להנחה כי ההרשעה עשויה להיות הרשעת שווא (מ"ח 7929/96 כוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 529, 559 (1999); מ"ח 8083/96 יום טוב נ' מדינת ישראל (2.12.1996)). כך בעיקר, שימוש ב'סעיף הסל' תוך טענה לעיוות דין, יתאפשר רק מקום בו נפלו פגמים חמורים ומהותיים, היורדים לשורש ההליך; פגמים בעלי פוטנציאל להרשעת שווא (מ''ח 7661/04 ברהום נ' היועץ המשפטי לממשלה (17.10.2004)). בהינתן הרף הגבוה הנדרש, ברי כי ניסיונו של המבקש לבוא בגדרי 'סעיף הסל' – לא צלח. טענותיו ה'ממוחזרות' של המבקש – נדונו ונדחו בעבר; עניינו של המבקש לא בא בגדרי אותם מקרים חריגים שבחריגים שבהם יוחלט על קיום משפט חוזר; הרחק הרחק מכך.
6.אשר על כן, הבקשה לעריכת משפט נדחית בזאת.
ניתנה היום, כ"ח
אלול תשפ"ד (01 אוקטובר 2024).
נעם סולברג
שופט