מ"ח 8185-23 מ"ח 8185-23

1.בקשה עשירית במספר של המבקש לקיים משפט חוזר בעניינו (ראו, בין היתר: מ"ח 4894/22 (27.7.2022); מ"ח 3658/12 (8.1.2013); מ"ח 3126/11 (17.10.2011); מ"ח 1246/10 (10.5.2010); מ"ח 6616/08 (17.12.2008)). כפי שמפורט בהחלטות קודמות, המבקש ושניים אחרים חטפו בשנת 1999 שלוש נערות ליווי בכוונה למכור אותן לאחרים למטרות זנות. אחת הנערות נמכרה תמורת כסף (ועקבותיה אבדו), ובשתי הנערות האחרות ביצעו המבקש ואדם אחר עבירות מין חמורות. בעקבות זאת נגזרו על המבקש 12 שנות מאסר בפועל (ת"פ (מחוזי י-ם) 181/99 מדינת ישראל נ' עוואד (23.12.1999)). המבקש ערער על הכרעת הדין ולחלופין על גזר הדין. הוא חזר בו מערעורו על הכרעת הדין, וערעורו על גזר הדין נדחה (ע"פ 774/00 עוואד נ' מדינת ישראל (26.11.2001)).

2.המבקש, המייצג את עצמו, הגיש את הבקשה לפי סעיף 31(א)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע כי בית משפט זה רשאי להורות על קיומו של משפט חוזר אם מצא כי "ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון". ככל שניתן להבין מהבקשה, טענת המבקש היא כי התיק בעניינו נתפר, וכי למעשה הוא לא היה שותף לחטיפת נערות הליווי אלא לקח חלק בניסיון לחלצן. עוד נראה שהמבקש סבור שדינו נגזר בגין עבירת מין שביצע בקטינה, חרף העובדה שלטענתו המתלוננות לא היו קטינות.

3.דין הבקשה להידחות. הבקשה שלפניי נושאת שני עמודים ומצורפים לה מספר מסמכים שהקשר בינם לבין טענותיו של המבקש אינו ברור, וממילא אין בהם כדי לבסס את טענותיו של המבקש. עוד נראה שמדובר בטענות שכבר הועלו על ידי המערער בבקשותיו הקודמות לקיום משפט חוזר, ושנדחו על ידי בית משפט זה.

4.אשר על כן, הבקשה נדחית.