ע"א 10321/08 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ. יצחק סלע

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ב' בר-זיו ) מיום 22.10.2008.

בפתח הדברים ייאמר כי ביום 21.1.2009 הובא לידיעתי כי ביום 8.12.2008 נשלחה לצדדים טיוטת החלטה שהוגדרה "פסק דין" ואשר לכאורה ניתנה על ידי הרכב של שלושה שופטים. טיוטה זו מעולם לא נחתמה על ידי מאן דהוא והיא נעדרת תוקף. ממילא, החלטה שעניינה עיכוב ביצוע פסק דין היא בגדר "החלטה אחרת" במסגרת בקשת ביניים [ראו: ע"א 9396/00 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' זנגי (לא פורסם, 25.3.2001)] והיא בסמכותו של דן יחיד (ראו סעיף 26 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). למען הסר ספק, ההחלטה שנוסחה להלן היא ההחלטה המחייבת במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע מיום 7.12.2008.

1.

עסקינן בתביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת דרכים. המחלוקת בבית המשפט קמא נסבה על שאלת גובה הנזק. במסגרת פסק הדין חויבה המבקשת לשלם למשיב סך של 1,134,743 ₪ (לאחר ניכויים) בצירוף שכר טרחת עורך דין.

2.

המבקשת שילמה למשיב את הסך של 758,568 ₪ על חשבון סכום פסק הדין. הסכום ששולם משקף את אותם חלקים בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר המבקשת אינה מבקשת לערער בגינם וכן תשלום בגין שכר טרחת עורך דין ומע"מ.

3.

ביום 24.11.2008 הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין לבית המשפט קמא, בכל הנוגע לאותו חלק מפסק הדין אשר בגינו מבקשת היא לערער. באותו יום פתח המשיב הליך בלשכת ההוצאה לפועל לשם ביצוע מלא של פסק הדין. בית המשפט המחוזי נעתר באופן חלקי לבקשת המבקשת והורה, ביום 27.11.2008, על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין עד לסכום של 220,000 ₪. יתרת הסכום שלא שולם על ידי המבקשת ושלא עוכב על ידי בית המשפט קמא עומד, לטענת המבקשת, על הסך של 311,867 ₪.

4.

לטענת המבקשת, קיים סיכוי טוב שערעורה יתקבל. ערעורה נוגע לסוגיות הבאות: ניכוי תקבולי מל"ל רעיוניים שעשויים להשתלם למשיב בגין קצבת נכות כללית; העמדת נכותו התפקודית של המשיב על שיעור של 66.5%; הערכת כושר השתכרותו החודשית של המשיב לולא התאונה על סך של 8,449 ₪; פסיקת פיצויים בגין אובדן תנאים סוציאליים; פסיקת פיצויים בגין עזרת צד שלישי ופסיקת פיצויים בגין הוצאות ניידות.

5.

המבקשת מוסיפה, כי בבקשה לתשלום תכוף ובתצהירי המשיב שהוגשו בבית המשפט קמא, הבהיר המשיב כי מצבו הכלכלי בכי רע וכי אין לו כדי מחייתו. לכן, טוענת המבקשת, כי אם תזכה בערעור, יהיה זה בלתי אפשרי או קשה מאוד להיפרע מן המשיב בעוד שלמשיב לא ייגרם נזק כלשהו אם יעוכב ביצוע פסק הדין באופן חלקי.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה סבורני כי דינה להידחות אף בלא צורך בקבלת תגובה. כידוע, הכלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים, אלא במקרים חריגים. חריגים עוד יותר יהיו המקרים בהם יעוכב ביצועו של פסק דין הנוגע לחיוב כספי. נטל השכנוע כי יש לעכב את ביצוע פסק הדין מוטל על המבקש לעשות כן. שני שיקולים מדריכים את בית המשפט בבואו לבחון האם להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין: האחד, סיכוייו של הערעור להתקבל; השני, מאזן הנוחות. כאשר עסקינן בפסק דין כספי השאלה המרכזית במסגרת שיקולי מאזן הנוחות הינה האם במידה ולא יעוכב התשלום ובסופו של יום יתקבל הערעור, יוכל המערער להיפרע מן המשיב [ראו: ע"א 9721/07 איסכור שירותי גילוון בע"מ נ' גוזלן (לא פורסם, 10.1.2008); ע"א 7603/08 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' הראל (לא פורסם, 21.9.2008); ע"א 6861/08 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' מנטין גליל (לא פורסם, 24.9.2008)].

7.

בעניין סיכויי הערעור, ללא שאקבע מסמרות בעניין, על פניו לא ניתן לומר שסיכוייו גבוהים במידה המצדיקה את עיכוב ביצוע פסק הדין. מרבית טענותיה של המבקשת (גם אם לא כולן) מתייחסות לקביעות של בית המשפט קמא המתבססות על ממצאי עובדה, כגון רמת השתכרותו של המבקש, התנאים הסוציאליים להם היה זכאי עובר לתאונה, מידת העזרה לה נזקק המשיב בגין נכותו וכו'. הסיכוי כי ערכאת הערעור תתערב בקביעות אלה נראה על פניו לא גבוה.

8.

אשר למאזן הנוחות, המבקשת מסתמכת על טענותיו של המשיב עצמו לפיהן לכאורה אין מצבו הכלכלי שפיר ולכן, לטענתה, נוטה מאזן הנוחות לטובתה. לא ניתן להתעלם מטענות אלה. יחד עם זאת, יש לזכור כי הסכום שנותר "במחלוקת" (כלומר מעבר לזה שכבר שולם על ידי המבקשת וזה שעוכב על ידי בית המשפט המחוזי) עומד על סך של כ-300,000 ₪. וודאי שאין מדובר בסכום של מה בכך, אולם אין מדובר בסכום אסטרונומי אשר, בנסיבות העניין, מצדיק את החריגה מהכלל הקובע כי אין מעכבים ביצועו של פסק דין כספי.

9.

אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.