פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
8937/08
(ע"א
9047/08)
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשת:
מדינת ישראל מנהל מקרקעי ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. סלים חביב אללה ואח'
2. סעיד חסנין
3. אמין חויטה
4. מחמוד חטיב
5. פדל חביב
6. דיאב שאני
7. מוחמד חביב
8. עורסאן חביב
9. כאמל חביב
10. סעיד אמין מוסטפא
11. אמין יאסר סעיד
12. אמין עלי סעיד
13. אמין יחיא עלי
14. אמין מחמוד עלי
15. מוחמד זבון המנוח עלואן
16. עלי עבד אלקאדר חויטא
17. פרחאן עבד אלקאדר חויטא
18. פדל עבד אלקדאר חויטא
19. מוחמד עבד
אלקאדר חויטא
20. חסן סלימאן אבו ליל
21. אמיד מוחמד אמין
22. עזבון המנוח עלואן חוסין
23. עזבון המנוח מופלח אמין
24. עזבון המנוח נואף אבו ליל
25. מוסטפא חביב אללה
בקשה לעיכוב ביצוע
בשם
המבקשת:
עו"ד משה
גולן
בשם
המשיב 1:
עו"ד
זיאד חביב אללה
בשם
המשיבים 8-6:
עו"ד איהאב
סעדי
בשם
המשיבים 9:
עו"ד
אשרף ג'סאר
החלטה
1.
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ב' ארבל), המורה למבקשת לשלם למשיבים פיצוי בגין הפקעת קרקעותיהם.
2.
המשיבים הם 28 מתושבי הישוב עין אל מאהל שהיו בעלי קרקעות בישוב. הקרקעות הופקעו בשנת 1976 לצורך הרחבת העיר נצרת עילית. ביום 26.1.99 הגישו המשיבים תביעה לפיצויים בגין ההפקעה. ביום 20.8.08 ניתן פסק הדין בתביעה, במסגרתו חויבה המבקשת לשלם למשיבים סכומים שונים, בסך כולל של כ-4.5 מיליון ש"ח. הן המבקשת והן חלק קטן מהמשיבים הגישו ערעור על פסק הדין. המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין עד להכרעה בערעור. ביום 2.12.08 דחה בית המשפט את בקשתה. בבקשה שלפניי עותרת המבקשת לעכב באופן חלקי את ביצוע תשלום הפיצויים אך למשיבים 1, 6, 7, 8 ו-9. לשיטת המבקשת, יש לעכב את תשלום הפיצוי שנפסק למשיבים אלו מעבר לסכום הפיצויים שאינו שנוי במחלוקת. זאת, בשל החשש כי המבקשת לא תוכל לקבל חזרה סכומים אלו אם יתקבל ערעורה.
3.
דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע מורכבת מאיזון בין שיקולי מאזן הנוחות לבין סיכויי הערעור. לטעמי יש ליתן משקל רב יותר לשקולים הבאים בגדר מאזן הנוחות. הערכה של סיכויי הערעור קשה היא בדרך כלל בשלב בו אנו נמצאים. אם כי, לעיתים ניתן לומר על יסוד בחינה ראשונית האם נוטים הם באופן ברור לצד אחד או לצד האחר. נראה, שרק במצב דברים כזה יש לתת לשיקולים בדבר הסיכויים משקל רב יחסית. במקרה דנא מבוקש עיכובו של פסק דין כספי. הכלל הוא כי אין לעכב ביצועו של חיוב כספי אלא במקרים חריגים בהם הצליח המבקש להראות כי אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין עלול להיגרם לו נזק בלתי-הפיך היה והערעור יתקבל. בהקשר זה, על המבקש להראות כי קיים חשש ממשי שלא יוכל להיפרע מהמשיב אם יזכה בערעורו (למשל, בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון , פ"ד מה(5) 499 (1991); בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה , פ"ד נ(5) 403 (1997)). בענייננו, צירפה המבקשת לבקשתה שלושה תצהירים שהוגשו מטעם המשיבים 8-6 במסגרת בקשה לפטור מהפקדת עירבון בערעור שהגישו (ע"א 9047/08). מתצהירים אלה עולה כי הינם חסרי הכנסות, התלויים לקיומם בקצבאות הביטוח הלאומי. למשיבים אלו נפסקו פיצויים בסך מאות אלפי שקלים. משכך, סבור אני כי המבקשת הצליחה להראות כי קיים חשש ממשי כי לא תצליח להיפרע ממשיבים אלו אם תזכה בערעור. אשר לסיכויי הערעור: על פני הדברים אינני יכול לומר כי ערעורה של המבקשת משולל סיכוי באופן המצדיק לדחות מטעם זה את הבקשה לעיכוב ביצוע.
4.
לעומת זאת, לא מצאתי כי המבקשת הציגה טעם המצדיק את עיכוב ביצוע התשלום לשני האחרים לגביהם מתייחסת הבקשה. הסכום השנוי במחלוקת ביחס למשיב 1 עומד על 640,00 ש"ח ואילו הסכום השנוי במחלוקת ביחס למשיב 9 עומד על 360,000 ש"ח. סכומים אלו אינם סכומים של מה בכך, אך אינם גבוהים במידה כזו המעלה חשש מובנה מכך שיהיה קושי להשיבם (השוו, בש"א 7637/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (טרם פורסם, 23.11.2006); ע"א 10321/08 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' סלע (טרם פורסם, 22.1.2009)). מאחר שהמבקשת לא הציגה כל נתון בקשר למצבם הכלכלי של משיבים אלו, אין אני רואה מקום לעכב את הביצוע.
5.
הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת באופן חלקי כך שמתוך הפיצויים שנפסקו למשיב 6 יעוכב סך של 118,000 ש"ח; מתוך הפיצויים שנפסקו למשיב 7 יעוכב סך של 120,000 ש"ח; ומתוך הפיצויים שנפסקו למשיב 8 יעוכב סך של 226,000 ש"ח. הבקשה לעיכוב ביצוע ביחס למשיבים 1 ו-9 נדחית. המבקשת תשלם למשיב 1 ולמשיב 9 שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח לכל אחד.
ניתנה
היום, ה' באדר התשס"ט (1.3.2009).
ש ו פ ט