ע"א 10329/07 אילן קשתי נ. לוי פייגין

1.

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ב' ארבל ) מתאריך 17/09/07 בה"פ 261/05. בפסק הדין של בית המשפט הנכבד קמא הוחלט כי זכות החכירה של הוריו המנוחים של המבקש בחלקות שבתחום מושב תל עדשים תימחק מפנקסי המקרקעין וכן נקבע כי המבקש ישא בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד של המשיבים, הכל כמפורט בפסק הדין. התובענה בבית המשפט הנכבד קמא הוגשה על ידי מינהל מקרקעי ישראל בעקבות תביעה לסילוק יד שהגיש המבקש בבית משפט השלום בעפולה כנגד המשיב 2 בבקשה זו, אליה צורפו כנתבעים גם המשיבים 1 ו-3.

2.

על פסק דינו של בית המשפט הנכבד קמא הוגש ערעור לבית משפט זה בתאריך 04/12/2007 ואולם הטיפול בו עוכב והוא אף נרשם בשלב כלשהו לדחייה, שכן המבקש לא מילא עת ארוכה את ההוראה בדבר הערבון שנדרש הימנו (ולמיטב הבנתי גם עד מועד כתיבת החלטה זו – הוא לא סיים להפקיד את מלוא הערבון שנקבע לו (30,000 ש"ח) והסתפק ב-22,500 ש"ח).

3.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין הוגשה בתחילה לבית המשפט המחוזי הנכבד. בהחלטתו בעניין זה קבע בית המשפט הנכבד קמא כי נוכח העובדה שמחיקת הרישומים עלולה להביא ליצירת מצב בלתי הפיך, אשר יקשה להשיב את המצב לקדמותו אם יזכה המבקש בערעור, מן הראוי להותיר את המצב בעינו עד להכרעה בערעור. עם זאת בית המשפט התנה את עיכוב הביצוע בתשלום מלוא ההוצאות שהושתו על המבקש בתוך 30 יום. המבקש לא שילם את ההוצאות, גם לאחר שניתנה לו אורכה, והגיש בקשה זו שלפני. (הערה: בהודעתו מתאריך 18.6.08 מודיע המבקש כי נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל ובגדרו נקבע לו צו תשלומים והוא החל לשלם בתאריך 15.6.2008 1,000 ש"ח בחודש).

4.

המבקש טוען כנגד התניית עיכוב ביצוע פסק הדין בתשלום ההוצאות, שכן, לשיטתו, אין זה ראוי שבית המשפט יהפוך ל"גובה חובם" של המשיבים, שהרי בידיהם האפשרות לגבות את החוב בדרכים הרגילות (ואכן נפתח נגדו כאמור תיק הוצאה לפועל בעניין). לטענת המבקש, הוא נקלע למצב זמני המונע ממנו לשלם את ההוצאות באופן מיידי וזאת בגין תוצאותיה של תאונת דרכים שאירעה לו. על כן התניית עיכוב הביצוע של פסק הדין (לאחר שבית המשפט הנכבד קמא החליט כי יש חשש ליצירת מצב בלתי הפיך כתוצאה מביצוע פסק הדין) בתשלום ההוצאות – אינה נכונה ואיננה צודקת בנסיבות העניין. המבקש מדגיש עוד בבקשתו כי כבר בהליך הראשוני, בבית משפט השלום בעפולה, הפקיד סך של 15,000 להבטחת הוצאות המשיבים שם וכי גם בערעור התלוי ועומד בפני בית משפט זה הוא נדרש להפקיד ערבון (אותו טרם השלים כאמור).

באשר למאזן הנוחות, לטענת המבקש ביצוע פסק הדין יוביל לשינוי סטטוס של הזכויות במקרקעין, שכן כעת רשומים הוריו ז"ל של המבקש כחוכרי החלקות. עוד הוא טוען כי ביצוע פסק הדין אף עלול להוביל לרישום צדדים שלישיים כבעלי זכויות במקרקעין, כך שאם יתקבל הערעור בסופו של יום לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו.

מבחינת סיכויי הערעור, לטענת המבקש, סיכויי הערעור טובים, שכן לשיטתו התובענה שהוגשה נגדו בהליך נשוא הערעור התיישנה ודינה היה להידחות על הסף.

5.

בתאריך 28/4/2008 הוצאתי צו ארעי האוסר על מחיקת זכות החכירה הרשומה של שם יהודה ורחל קשתי ז"ל בחלקות 13, 20, 30 בגוש 16829, חלקה 6 בגוש 16840, חלקה 2 בגוש 16827 וחלקה 1 בגוש 16837 מפנקסי המקרקעין. במקביל, הוריתי כי המשיבים יגישו תגובתם לבקשה.

6.

המשיבה 1 הודיעה, בתגובה לבקשה, כי היא מותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט, מבלי שיהיה בכך כדי להשליך על עמדתה לעניין סיכויי הערעור שבגדרו הוגשה הבקשה.

המשיב 2 (להלן גם – המשיב ) מתנגד לבקשה. לטענתו סיכויי הערעור קלושים, שכן מדובר, לגישתו, בערעור על קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות שנקבעו בבית המשפט הנכבד קמא. עוד הוא טוען כי מבחינת שיקולי מאזן הנוחות, אלה נוטים לזכותו של המשיב, שכן המבקש מתגורר בחו"ל מזה כ-20 שנה, לא ידוע על נכסים שבבעלותו בארץ, מה גם שאין הוא מעבד את המקרקעין נשוא התובענה בהתאם לחוזה החכירה מזה כ-40 שנה. עוד טוען המשיב כי פסק הדין לא ייצור למעשה מצב חדש, אלא ישקף את המצב העובדתי והמשפטי בפועל, שכן לשיטתו חכירות החלקות האמורות הסתיימו עוד בשנת 1988. המשיב 2 מדגיש כי עיכוב ביצוע פסק הדין יוביל למעשה לעיכוב רישום זכותו הוא במקרקעין, נשוא הערעור. על אף האמור לעיל מבקש המשיב 2 כי אם בכל זאת יינתן עיכוב הביצוע, הוא יותנה בהפקדת ערובה בסך 100,000 ש"ח להבטחת נזקיו והוצאות הצדדים.

המשיב 3 מתנגד אף הוא לבקשה. המשיב 3 מציין כי ההליך שבו נקט המבקש אינו ההליך הראוי, וזאת מפני שבית המשפט הנכבד קמא קיבל למעשה את בקשתו של המבקש לעיכוב ביצוע, והתנה אותו. על החלטה זו של בית המשפט הנכבד קמא היה על המבקש, לשיטת המשיב 3, להגיש בקשת רשות ערעור והוא לא

יכול היה להגיש בקשה לעיכוב ביצוע. לגופו של עניין טוען המשיב 3 כי סיכויי הערעור נמוכים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת דחיית הבקשה, וזאת מן הטעם שביצוע פסק הדין לא יוביל לנזק בלתי הפיך, שכן המבקש יוכל, במקרה שערעורו יתקבל, לקבל פיצוי כספי כנגד מחיקת הרישום, או לרשום מחדש את הרישום הקודם. המשיב 3 מבקש כי אם יעוכב ביצוע פסק הדין, יותנה הדבר בתשלום ההוצאות המשפטיות והוא מודיע כי הוא נכון לפריסת תשלום ההוצאות לשלושה תשלומים וכן יש להשית תשלום ערבון לכיסוי הנזקים שעלולים להיגרם.

7.

טרם שאכנס לגופו של עניין אבהיר כי קיימים חילוקי דעות בפסיקה בשאלה האם החלטה מסוג זה הנתקפת כאן שיש בה "היעתרות חלקית" לעתירת המבקש (נוכח התנאי שהוסף לה) היא בבחינת סירוב (במשמעות תקנה 468 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – התקסד"א )) של בית המשפט קמא לבקשה לעיכוב ביצוע, הפותחת את הפתח להגשת בקשת עיכוב ביצוע לערכאת הערעור, או שמא מדובר למעשה בהיענות לבקשת עיכוב הביצוע, באופן שאינו מאפשרת הגשת בקשה נוספת לעיכוב ביצוע לערכאת הערעור, ומחייב הגשת בקשה לרשות ערעור. אין אני מוצא צורך להכריע בסוגיה זו במקרה שלפנינו, משאין בכך כדי להשפיע על החלטתי בנוגע לבקשה לעיצומה, שתובא ותוסבר להלן.

8.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות המשיבים לה מסקנתי היא כי יש לעכב את ביצוע פסק הדין נשוא הערעור (למעט פסיקת ההוצאות ושכר הטירחה שם) ואולם אין להתנות את העיכוב בתשלום ההוצאות ושכר הטירחה שהושת על המבקש, אלא בהפקדת סכום כספי, או ערבות בנקאית בסך של 30,000 ש"ח להבטחת נזקי המשיבים כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין אם הערעור יידחה. אבהיר ואנמק הדברים.

9.

הכלל הרגיל הקבוע בתקנה 466 לתקסד"א הוא שאין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים (ראו: ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר נ' שובל שיווק מוצרים והפצתם , פ"ד נו(4) 178, 182 (2002); ע"א 9137/07 אוסיפובה נ' קלישטיין (לא פורסם, 26.12.2007)). על המבקש עיכוב ביצוע להוכיח שני תנאים עיקריים: התנאי הראשון הוא כי סיכויי קבלת הערעור שהגיש הינם טובים; התנאי השני עניינו מאזן הנוחות (ראו: בש"א 86/89 הרפז נ' אחיטוב , פ"ד מג(1) 334 (1989); ע"א 8947/07 מיש-קן במושבה בע"מ נ' לינדאור

(לא פורסם, 18.1.2008)).

בענייננו, על אף שיש ממש בטענות המשיבים כי הערעור מכוון, לפחות בחלקו, כנגד קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות של בית המשפט הנכבד קמא, שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף לטובת היענות לבקשה. זאת, כיוון שביצוע פסק הדין משמעו שינוי רישום הזכויות לגבי החלקות נשוא ההליכים והדבר יכול להוביל לסיכול הליך הערעור (ראו למשל: ע"א 1919/06 עזבון המנוח פריד מוחמד חמדאן חג'

אחמד נ' עזבון המנוח עבד אללרחים חג' אחמד ז"ל (לא פורסם, 2.4.2006)).

באשר להתניית עיכוב הביצוע – תקנה 469 לתקסד"א מאפשרת לבית המשפט להתנות את העיכוב בתנאים שייראו לו . תנאים אלו ככלל צריך שיהיה להם קשר ענייני כלשהו לערעור (למשל, התנית הגשתו של הערעור בתוך זמן קצוב), למכלול הנדון (למשל עיכוב ביצוע חלקי של פיצויים שנפסקו כנגד תשלום יתרת הפיצויים בתוך זמן נקוב), או עם הנזק שעיכוב הביצוע עלול לגרום לצד שכנגד (עיינו: רע"א 6448/01 חיר נ' לידאי פ"ד נז(2) 562 (2003); רע"א 8129/02 ארגיל שירות הובלה (1993) בע"מ נ' הנאמן על חברת רן רולידר בע"מ (בהקפאת הליכים), פ"ד נז(5) 481 (2003)).

מכאן שהתניית עיכוב הביצוע של מחיקת רישומי המקרקעין בתשלום ההוצאות ושכר טרחת עורכי הדין שנפסק כנגד המבקש במסגרת פסק הדין – איננה עונה לדרישה של הענייניות

המתחייבת . היא גם לוקה בכך שהיא מוסיפה, כביכול, אמצעי אכיפה מעבר לאלה הקבועים בדין לעניין זה. הנה כי כן, היא צועדת צעד אחד יותר מן הנדרש בהקשר לסירוב (המוצדק) לעכב את חיוב תשלום ההוצאות ושכר הטירחה שנפסקו לחובת המבקש, סירוב שגלום בהחלטתו של בית המשפט הנכבד קמא (חיוב שלגביו אין ישימים כללי אי-ההדירות, שאכן חלים ביחס לביטול הרישומים בפנקס המקרקעין).

10.

אשר על כן ומכל הטעמים המפורטים לעיל אני מורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט הנכבד קמא (למעט חיוב ההוצאות ושכר הטירחה שנפסק במסגרתו), וזאת בכפוף לכך שהמבקש יפקיד בבית המשפט סך של 30,000 ש"ח, או ימציא ערבות בנקאית בסכום האמור עד לתאריך 20/4/2009 להבטחת נזקי המשיבים ביחד או לחוד כתוצאה מעיכוב הביצוע החלקי של פסק הדין עליו הוריתי – למקרה שהערעור יידחה.

בנסיבות העניין – אין צו להוצאות בבקשה זו.