ע"א 1062/17 אבירם קרבסי נ. עדי וקנין

רקע

1.

עניינה של הבקשה בנכס מקרקעין ברחוב החבצלת 7 בירושלים, גוש 30052 חלקה 91 תת-חלקה 11 (להלן: הנכס ). הדירה רשומה על שם גב' עדי וקנין (להלן: הגב' וקנין ), בתם של אלי ואיה חיה וקנין, בעלי השליטה בחברות נוף בוסתנים בנייה בע"מ וטרסות נוי בע"מ (להלן: בעלי השליטה ו החברות , בהתאמה). שתי החברות נמצאות בהקפאת הליכים. הנכס שועבד לטובת נושי החברות. במסגרת הליך הקפאת ההליכים, הוסכם כי הנכס יימכר על ידי בעלי השליטה בפיקוח הנאמן (מכירה מרצון). בהתאם, נערך הליך של התמחרות לנכס לצורך מימושו, והמבקש, מר אבירם קרבסי, זכה בהליך זה. ביום 25.9.2016 אישר בית המשפט המחוזי את מכירת הנכס למבקש בהתאם להצעתו. זאת, לאחר שבא כוח בעלי השליטה הבהיר כי הגב' וקנין נתנה את הסכמתה למכר והסמיכה אותו על מנת לפעול לשם כך. להסכם המכר צורף ייפוי כוח שאמור היה להיחתם בידי הגב' וקנין, על מנת לאפשר את הוצאת המכר אל הפועל.

2.

בסופו של דבר, הגב' וקנין סירבה לחתום על ייפוי הכוח וטענה כי הסכמתה למכירת הנכס נבעה מהבנתה כי בכך תעזור להוריה להשיג הסדר נושים. משהליך זה כשל הרי שהיא חזרה בה מהסכמתה למכירת הנכס. בית המשפט דחה בקשה שהגיש המפרק לחייב את הגב' וקנין לחתום על ייפוי הכוח על מנת שניתן יהיה להשלים את המכר, תוך שהוא מציין בהחלטתו מיום 2.1.2017 כי "יש צדק רב בטענות הגב' וקנין שהסכמתה ניתנה במסגרת תיק זה רק במסגרת הקפאת ההליכים בעניין החברות, הליך שכשל זה מכבר, לפיכך, הדרך הנכונה למימוש הדירה היא באמצעות הנושה המובטח". החלטה זו היא ההחלטה נשוא הערעור שבכותרת.

3.

כפועל יוצא מהחלטה זו, בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: הבנק ) פתח בהליכי מימוש משכון על הנכס.

4.

בבקשה שלפני מבוקש להורות על עיכוב כל הליך הנוגע למכירת הנכס, עד להכרעה בערעור שהגיש המבקש.

טענות המבקש

5.

המבקש טוען כי סיכויי הערעור שהגיש מצוינים. לטענתו, ההחלטה מיום 2.1.2017 מבטלת, שלא כדין, את ההחלטה מיום 25.9.2016, וזאת מבלי שהוגשה בקשה כלשהי מטעם הגב' וקנין ומבלי שהתקיים כל דיון בנושא, לרבות מבלי שניתנה למבקש זכות טיעון. ההחלטה מיום 25.9.2016 מהווה למעשה פסק דין, ולא ניתן היה לבטלה ללא הגשת ערעור. ביטול ההחלטה, כך נטען, נעשה אגב אורחא, ותוך פגיעה חמורה במבקש, שמכר את דירתו כדי לעמוד בהתחייבויותיו לפי הסכם המכר שאושר על ידי בית המשפט. המבקש מדגיש כי בהחלטה מיום 25.9.2016 לא נזכר כל תנאי שמתנה את המכירה בהצלחת הליכי הסדר הנושים. הוספת תנאי שכזה בדיעבד אינה אפשרית משפטית ואינה הוגנת כלפי המבקש. המבקש מדגיש כי הוא מהווה צד שלישי תם לב. ההחלטה פוגעת אך ורק במערער שכן ממילא הנכס ימומש על ידי הבנק.

6.

אשר למאזן הנוחות, טוען המבקש כי על מנת שערעורו לא יהפוך לאקדמי גרידא, יש לעכב את הליכי מימוש המשכון. מנגד, טוען המבקש, כי לבנק לא ייגרם נזק כתוצאה מהעיכוב, שכן יוכל לממש את הנכס גם בעתיד. לטענת המבקש, לגב' וקנין ולבעלי השליטה לא ייגרם כל נזק כתוצאה מעיכוב ההליכים שכן ממילא הנכס תמומש.

תגובות המשיבים

7.

תגובת ש.פ. וברלין – ש.פ. 775 פיננסים בע"מ ומר ישראל ברלין, שהם נושים של בעלי השליטה, של החברות ושל הגב' וקנין בסכום של כ-9,000,000 ש"ח מותירים את הבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט, אולם מציינים כי אם תידחה הבקשה יתייתר הדיון בערעור. הם מדגישים כי אין בכך כדי להוות הסכמה לנטען בערעור, ולשיטתם דינו להידחות.

8.

תגובת המנהל המיוחד – המנהל המיוחד של החברות ושל נכסי בעלי השליטה הגיש אף הוא תגובה לבקשה. עמדתו של המנהל המיוחד היא כי סיכוייו של הערעור להתקבל הם טובים. עם זאת, בשים לב לעובדה שהנכס אינו דירת המגורים של המבקש, אזי אם יזכה בערעורו, יוכל לפעול לקבלת פיצוי כספי מהגב' וקנין, שחזרה בה מהסכמתה למכירת הנכס. המנהל המיוחד מוסיף כי הבקשה הוגשה בשיהוי, כארבעה חודשים לאחר הגשת הערעור, דבר שמעיד על היעדר נחיצות של ממש בסעד. מנגד, אם יינתן סעד של עיכוב ביצוע, ימנע הדבר מהבנק, שהנכס משועבד לטובתו, לפעול למימושו, תוך שהחוב כלפיו ילך ויתפח, דבר שיפגע הן בבנק הן בנושים האחרים. לפיכך, מבקש המנהל המיוחד לדחות את הבקשה.

9.

תגובת בעלי השליטה – בעלי השליטה הודיעו כי אינם מתנגדים לבקשה. בא כוחם ביקש לציין כי אינו מייצג את הגב' וקנין.

10.

תגובת הבנק – בתגובתו מפרט הבנק את ההשתלשלות העובדתית שהובילה עד הלום ומציין כי הבנק יצא כשידיו על ראשו. לפי הנטען, הבנק אדיש למי יימכר הנכס, כל עוד שיימכר במחיר ראוי והתמורה תועבר לבנק לאלתר. כל עיכוב במכירת הנכס גורם לבנק נזקים עצומים, שכן החוב העצום כלפיו (למעלה מ-10,000,000 ש"ח) תופח וכל יום שעובר מגדיל את החשיפה. הבנק מציין, כי לאחר ההחלטה נשוא הערעור פעל לפתיחת תיק הוצאה-לפועל למימוש משכון, ביצוע המצאות, הגשת בקשה למינוי כונס נכסים וכיו"ב. הבנק משאיר לשיקול דעת בית המשפט את עניין עיכוב ההליכים המבוקש, אך מבקש כי החוב לטובת הבנק ייפרע בדרך המהירה ביותר.

11.

המשיבה 1, הגב' וקנין, לא הגישה תגובה לבקשה.

דיון והכרעה

12.

להווי ידוע, כי עיכוב ביצוע הוא החריג לכלל ועל המבקש לשכנע את בית המשפט כי סיכויי הערעור להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות בין הצדדים נוטה לטובתו, באופן שאם לא יעוכב פסק הדין והמבקש יזכה בערעורו, ייגרם לו נזק בלתי הפיך [ע"א 4768/15 בן דב נ' עו"ד קרן רייכבך-סגל, ככונסת הנכסים של נכסי טאו תשואות בע"מ (בפירוק) (8.10.2015)]. בין שני התנאים האמורים - סיכויי הערעור מצד אחד ומאזן הנוחות מצד שני - מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", היינו: ככל שסיכויי הערעור נראים גבוהים יותר, כך ניתן להקל בדרישה שמאזן הנוחות יטה לכיוון המבקש, ולהפך [ע"א 4195/16 דיין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (26.9.2016)].

13.

המותב הדן בבקשה לעיכוב ביצוע יכול כמובן לדון בסיכויי הערעור באופן לכאורי בלבד. במקרה דנן, על פניו, ואף לנוכח תגובותיהם של מרבית המשיבים, דומה שישנה סבירות כי הערעור יתקבל, הכל כמובן מבלי לקבוע מסמרות בדבר. כמו כן, נראה שאין חולק כי אי מתן צו זמני עד להכרעה בערעור יהפוך את הערעור, במידה רבה, לתיאורטי, שכן אם ימשיך הבנק בהליכי מימוש המשכון, ברי כי המבקש לא יוכל לממש את זכייתו בהליך ההתמחרות.

14.

הנה, ניצבים זה מול זה שני ניזוקים פוטנציאליים – המבקש והבנק. למבקש ייגרם נזק אם לא יינתן צו זמני שימנע דיספוזיציה בנכס שכן בכך תסוכל האפשרות שיוכל לממש את זכייתו בהתמחרות, אם יזכה בערעור. נזק זה ניתן, לפחות לכאורה, לפיצוי כספי, שכן יוכל לתבוע את ההפסד שנגרם לו מהגב' וקנין (אם כי דומה שעל פניו הסיכוי להיפרע מהגב' וקנין אינו גבוה). מנגד, הנזק שייגרם לבנק אם יעוכבו הליכי המימוש של הנכס והערעור יידחה, יתבטא באי פירעון החוב ותפיחתו בגין ריביות וקנסות. יצוין, כי שווי הנכס - אשר כך או כך ישולם לבנק בהיותו הנושה המובטח - אינו מכסה את מלוא גובה החוב כלפיו.

15.

לאחר שהבאתי בחשבון את השיקולים דלעיל, ובהתחשב בכך שאף הבנק עצמו הותיר לשיקול דעתו של בית המשפט את הצו הזמני המבוקש, ראיתי לנכון להיעתר לבקשה ולהותיר על כנה את החלטתי מיום 5.6.2017 לפיה ניתן צו האוסר על ביצוע כל דיספוזציה במקרקעין הידועים כתת-חלקה 11, חלקה 91 בגוש 30052, ברחוב החבצלת 7 בירושלים, לרבות על דרך הליכי כינוס נכסים, וזאת עד להכרעה בערעור או החלטה אחרת, לפי המוקדם. לא ראיתי לנכון ליתן הוראה בדבר הקדמת בירורו של הערעור.

16.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. סוגיית ההוצאות תישקל על ידי המותב שידון בערעור.