ע"א 10849/07 חסיב נעים פוארסה נ. שאוקי יוסף פוארסה

1.לפני בקשה לצו מניעה זמני לתקופת הערעור, שהוגש כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בת"א 1343/01 מתאריך 4/11/2007 (כב' השופט הווארי זיאד ). עניינו של הערעור במחלוקת שבין הצדדים לגבי הבעלות בחמישית מן המקרקעין המהווים חלק מחלקה 3 בגוש 15565 בכפר מג'אר, בשטח של כ-16,052 מ"ר (להלן: המקרקעין ).

2.בגדרי הבקשה מתבקש בית המשפט להורות ולצוות על המשיב 1 להימנע מביצוע כל עסקה, מתן התחייבות לביצוע עסקה או כל פעולה אחרת המשנה את מצב הזכויות ביחס לחמישית משטח המקרקעין (להלן: הקרקע ), אותה ירש המערער מאביו המנוח ביחד עם ארבעת אחיו, וזאת עד להכרעת בית משפט זה בערעור שהוגש. כן מתבקש צו שימנע מן המשיב לבצע כל בנייה, עבודות עפר, פיתוח או תשתית בקרקע נשוא המחלוקת, שיש בהן כדי לשנות את מצב המקרקעין כפי שהם – עד להכרעה בערעור. צו המניעה מתבקש גם ביחס להוצאת כל היתר בנייה או היתר אחר מגופי התכנון או כל רשות אחרת המוסמכת על פי דין שעניינו בנייה במקרקעין– עד להכרעה בערעור.

3.המערער טוען בערעורו כי נפלו טעויות משפטיות בפסק דינו של בית המשפט קמא, אשר קבע כי המערער מכר את מלוא זכויותיו בחלקה נשוא הערעור בהסכם משנת 1978. על כן, טוען המערער, סיכויי הערעור גבוהים ומציין, בין יתר הפגמים שהוא מוצא בפסק הדין, את הפגמים הנטענים הבאים: הכרה בהסכם משנת 1978 כהסכם מחייב, על אף שההסכם לשיטתו אינו מגדיר מיהם הצדדים להסכם ולא ברור ממנו מהו הנכס נשוא ההסכם; אי קבלת טענת המערר ביחס לביטול ההסכם משנת 1978, אם אכן הוא אינו בטל; אי הכרה בהסכם ה"סולחה" בין הצדדים משנת 1995 ובנפקותו; הכרה בעסקת מכר בין אביו של המערער למר סעיד כאמל חליפה, ביחס לשטח של 5,275 מ"ר, על אף שהאחרון לא העיד בבית המשפט ולא נמסר לבית המשפט הנכבד קמא הסכם זה, ועוד.

4.המערער מוסיף וטוען כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן אם לא יינתן צו המניעה הזמני הנדרש, הוא יעמוד בפני "שוקת שבורה" ולא יוכל לממש את פסק הדין שיינתן, ככל שזה יינתן לטובתו. המערער מדגיש כי לשיטתו הפגיעה האפשרית במשיב הינה מזערית, משום שאין מדובר במקרקעין המשמשים למשיב למגוריו, והנזקים שייגרמו למשיב, אם ייגרמו, הם נזקים כספיים בלבד.

5.מתגובת המשיב לבקשה עולה כי על אף סברתו כי סיכויי הערעור קלושים, הוא מותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. עם זאת מבקש המשיב לציין בפני בית המשפט כי צווי המניעה הזמניים שהוצאו עד כה גרמו למשיב נזק רב וכך צפוי לגרום נזק רב גם צו מניעה זמני שיוצא כעת, אם יוצא. כן מבקש המשיב להדגיש כי במידה ויוחלט ליתן צו מניעה זמני, עליו להתייחס רק לחמישית מן השטח אשר היה בבעלות אביו של המערער – ולשיטתו מדובר בשטח של כ- 2,155 מ"ר בו בזמן שהמבקש טוען ליותר מכפל השטח. המשיב מבקש עוד להתנות את הוצאת צו המניעה הזמני בערובה כספית גדולה, על מנת להבטיח את זכויותיו שלו במקרקעין. לטענתו, המבקש הינו חדל פירעון ועדיין לא שילם לו אפילו את סכום הוצאות שנפסק לטובתו בבקשה אחרת בתיק נשוא הערעור. על כן, גורס המשיב, אין די בהתחייבות עצמית של המערער.

6.ההלכה הפסוקה קובעת כי לא בנקל תעניק ערכאת הערעור סעד זמני, והדבר מחייב בחינת שיקולי מאזן הנוחות, סיכויי ההצלחה של המבקש וכן – טעמים מיוחדים (תקנה 471(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984). זאת, מן הטעם הברור כי התביעה המקורית נדחתה ועל כן השתנתה נקודת האיזון בין אינטרס התובע לאינטרס הנתבע (ראו: ע"א 2501/05 ששון נ' כרמל איגוד למשכנתאות והשקעות בע"מ (לא פורסם) (2005) ; ע"א 8800/04 שטיינר נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לא פורסם) (2004); ע"א 322/98 חיפה כימיקלים דרום נ' משרד התעשייה והמסחר (לא פורסם) (1998)).

7.בעניינו, מלבד אמירות עמומות באשר ל"נזקים רבים" שנגרמו למשיב ועוד צפויים להיגרם לו, לא הצליח המשיב להצביע על נזק קונקרטי, אשר עלול להיגרם לו כתוצאה מהענקת צו מניעה זמני לתקופת הערעור. עובדה זו עומדת לעומת הנזק הנטען של המערער: סיכול תוצאות פסק הדין האפשרי בערעור על ידי ביצוע פעולות משפטיות במקרקעין או ביצוע פעולות של בנייה או הכשרה בהם. בהקשר זה יוער עוד כי לטענת המערער, בידי המשיב היתר בנייה במקרקעין וכי הוא אף החל בעבודות בנייה במקרקעין האמורים. משכך הדבר, נראה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המערער. באשר לסיכויי הערעור, מבלי לקבוע מסמרות בעניין, לא ניתן לקבל את טענת המשיב ולפיה הערעור מכוון רק למסקנות העובדתיות של בית המשפט הנכבד קמא, שכן הוא מעלה בהחלט גם טענות משפטיות, שראוי לבחון אותן.

8.נוכח השיקולים המפורטים לעיל ונוכח הודעת המשיב כי הוא משאיר את ההחלטה ביחס לסעד הזמני המבוקש כאן - לשיקול דעת בית המשפט, מוצא בזאת צו מניעה זמני, כאמור בסעיפים א'-ג' לבקשה מטעם המערער ביחס לקרקע, וזאת בכפוף למתן התחייבות עצמית לכל נזק וכן להפקדת ערבות בנקאית על סך 100,000 ש"ח. צו זה מותנה בכך שהמבקש יפקיד במזכירות בית המשפט, בתוך 30 ימים ממועד חתימת החלטה זו, מעבר להתחייבות העצמית אותה הגיש בצירוף לבקשה, ערבות בנקאית בסך 100,000 ₪, להבטחת כל נזקי המשיב כתוצאה ממתן הצו הזמני, אם הערעור יידחה או שהצו הזמני יפקע מסיבה כלשהי. לא תופקד הערבות עד המועד הנקוב – יפקע הצו הזמני האמור.