ע"א 11100/02 רונן חצור נ. עו"ד ניסים דותן

1.המערערים לא התייחסו בתגובתם לראש הראשון שבבקשה לתיקון פסק הדין שהגישו המשיבים, זה הנוגע למועד ממנו יחושבו הפרשי הצמדה וריבית. לפיכך, הבקשה מתקבלת באשר לראש זה.

2.הראש השני שבבקשת התיקון נוגע להוספתו של מע"מ על הסכום הפסוק. לעניין זה נעתר בית המשפט המחוזי לבקשתם של המשיבים (הם התובעים) לתיקון פסק דינו שלו, והורה כי לסכום הפסוק יתווסף מע"מ. המערערים (הנתבעים בבית משפט קמא) לא טענו דבר במסגרת הערעור באשר לנושא המע"מ. בפסק דיננו לא נזכר נושא המע"מ הואיל וסוגיה זו לא הועלתה כלל בגדרו של הערעור ולא היינו ערים להחלטת התיקון של בית המשפט המחוזי. המערערים אינם מתנגדים לתיקון פסק דיננו כך שיובהר כי יתוסף מע"מ, אלא שמבקשים הם כי יצוין שלסכום הפסוק יתווסף מע"מ אם וככל שחל. מאחר שנושא זה לא הועלה כלל בהליכי הערעור ולא ננקט כל מהלך לתקיפת החלטת התיקון של בית המשפט המחוזי, הרי יש להיעתר לבקשת התיקון שבפנינו אף באשר לראש זה. נעיר עם זאת, כי הואיל והמערערים טוענים שחל פטור ממע"מ, ראוי שהעניין יוסדר במשותף על ידי בעלי הדין עם רשויות המס. כמובן, שאיננו מביעים כל דעה בשאלת תחולתו של מע"מ.

3.אי לכך, פסק דיננו מיום 16.2.04 יתוקן כך שההוראה האופרטיבית שבו תנוסח כדלקמן: על המערערים לשלם למשיבים סך של 1,703,040 ש"ח. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה לבית המשפט המחוזי - 16.7.97 - והכל בתוספת מע"מ. כן יישאו המערערים בשכר טרחת עורך דין בסכום של 20,000 ש"ח.