ע"א 11961/05 יעקב תמרי ואח' - גמלאי דן נ. קרן הגמלאות של חברי דן בע"מ

1.זוהי בקשה להורות על צירוף שבעת המבקשים כמערערים בהליך שבכותרת. עניינו של ההליך בהשגה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו מיום 15.11.2005, לפיו נדחתה תביעת המערערים – גמלאי האגודה שיתופית לתחבורה ציבורית "דן" ( להלן: "דן" ) – להשוות את תנאי פרישתם לתנאי הפרישה להם זכתה קבוצת גמלאים אחרת המכונה "קבוצת ולדמן". בית המשפט קבע כי שתי קבוצות הגמלאים שונות זו מזו מבחינת מעמדן המשפטי, ולפיכך השוני בתנאי הפרישה ביניהן אינו עולה כדי אפליית המערערים. מכאן הערעור דנן. בהודעת הערעור מיום 29.12.05 ציינו המערערים כי מפאת גילם ומחמת הצורך להגיש את הערעור במועדו כדין, נחתם ייפוי הכוח שהוגש במסגרת ההליך שבכותרת רק על-ידי עשרים וארבעה מתוך שישים הגמלאים שהיו שותפים להליך קמא, ואילו היתר יצורפו בהמשך בהודעה שתוגש לבית משפט זה. המבקשים להצטרף להליך הינם גמלאי "דן" אשר היו שותפים להליך קמא, ולטענתם הוחתמו על יפויי כוח רק לאחרונה. הם טוענים כי יש להם אינטרס ישיר בבירור הסכסוך ביחס לזכויותיהם לעניין תנאי פרישתם, וכי כל הטענות העובדתיות והמשפטיות המופיעות בהודעת הערעור נכונות גם לגביהם. לפיכך מבקשים הם להצטרף כמערערים להליך שבכותרת.

2.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, מדובר למעשה בבקשה להארכת מועד שכן, הבקשה דנן הוגשה כשבעה חודשים לאחר המועד להגשת ערעור כדין. המבקשים היו צד להליך קמא, ולפיכך אין לראות בטענה לפיה אך לאחרונה הוחתמו על יפויי הכוח טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד המבוקשת. המשיבה טוענת כי מאחר והמבקשים לא הגישו את ערעורם תוך המועד הקבוע לכך בדין, יש לראותם כאילו ויתרו על זכות הערעור שלהם. המשיבה טוענת לחלופין, כי במידה ויצורפו המבקשים כמערערים להליך שבכותרת יש לחייבם בהפקדת עירבון נוסף על העירבון שהפקידו המערערים, שלא יפחת מסך של 17,500 ₪.

3.לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות הצדדים, באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי "כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור". לאור זאת, ומאחר ואין חולק כי שבעת המבקשים היו בעלי-דין בהליך קמא וכי לא הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא, הרי ששבעת המבקשים הינם משיבים בהליך שבכותרת, המבקשים לשנות את סיווגם למערערים. במהותה, המדובר בבקשה להארכת מועד לצורך הגשת ערעור הטעונה הוכחתו של טעם מיוחד (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). לפיכך יש לבחון את כלל הנסיבות הצריכות לעניין, ובגדרן מידת שקידתם של המבקשים, הפגיעה האפשרית בבעלי דין אחרים, התוספת הגלומה בערעור הנוסף ביחס ליריעת המחלוקת המצויה ממילא בבית המשפט ושאר גורמים העשויים להשפיע על מאזן האינטרסים בין בעלי הדין (ע"א 8343/01 פרופ' ירדנה וד"ר ליאון נ' סיבל נהריה בע"מ , תק-על 2002(2), 2651). על-פי החומר המצוי בפני יוצא כי המבקשים לא פעלו בשקידה הראויה המצופה ממי שמבקש ארכה לשם הגשת ערעור. הבקשה דנן הוגשה למעלה משבעה חודשים לאחר שהוגש ההליך שבכותרת. הנימוק היחיד אותו מעלים המבקשים לעניין אי-הצטרפותם לערעור מלכתחילה הינו גילם והקושי להחתימם על יפויי הכוח, הסבר שאין בו כדי להניח את הדעת לאור הזמן שחלף מאז הגשת הערעור ועד הגשת הבקשה דנן. למרות זאת, מצאתי להיעתר לבקשה שלפני. כך, שכן לאור האמור בהודעת הערעור לא יכולה המשיבה לטעון כי רכשה ציפייה מוגנת כי לא תוטרד עוד בערעור על פסק הדין בייחוד שצוין כבר בתחילתו כי הערעור מוגש רק על ידי חלק מבעלי הדין והאחרים יצורפו בשלב מאוחר יותר עם החתימה של ייפוי הכוח. אין בבקשה כדי להאריך את ההתדיינות או להרחיב את יריעת המחלוקת המונחת בפני בית משפט זה, בייחוד בשים לב לכך שהמשיבים – המבקשים יכלו ממילא להודיע כי הם מצטרפים לעמדת המערערים. אם לא די בכך הרי שפסק הדין בערעור ממילא יהיה מעשה בית דין כלפי כל בעלי הדין בהליך. לאור כל זאת, אף אין בידי לקבל את טענת המשיבה לעניין חיובם של המבקשים בהפקדת עירבון נוסף במסגרת ההליך שבכותרת, באשר אין בצירופם כדי להשפיע שיעור על הוצאות המשיבה בגין ההליך שבכותרת.

4.אשר על כן אני מורה על צירופם של המבקשים כמערערים בהליך שבכותרת. עם זאת, לאור האיחור בהגשת הבקשה דנן אשר לא הוסבר בצורה מספקת, ישאו המבקשים בשכר טרחת המשיבה בגין בקשה זו בסך 1,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן החלטתי זו ועד לתשלום בפועל. הערבון שהופקד במסגרת ההליך שבכותרת יותר על כנו.