ע"א 1210/12 יוסף עקריש נ. כונס הנכסים

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה בגדרי ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שבה בוטל צו הכינוס בעניינו של המערער.

ראשית יש לציין כי המערער טוען לקיומה של חזקה בדבר חוסר יכולת כלכלית על-יסוד הכרזתו חייב מוגבל באמצעים; אלא שהכרזה זו היא משנת 1997, ועל-פי תקנה 14(ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007, הכרזה מעין זו תשמש ראיה לכאורה רק אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה. כמו-כן המערער לא הוכרז פושט רגל ועל כן גם סעיף 14(ד)(3) לתקנות אינו חל

בעניינו. עם זאת, המבקש מצביע על כך שהוא מקבל קצבת זקנה הכוללת מרכיב של השלמת הכנסה. נתון זה, בצירוף מהותו של ההליך הנסב על הליך פשיטת הרגל של המערער, והיקף חובותיו של המערער, מובילים למסקנה כי ראוי להניח שמצבו הכלכלי האישי אינו מן המשופרים – זאת על אף שהמערער לא הציג את מלוא הנתונים בעניין זה, כגון פרטים ומסמכים על-אודות הוצאותיו החודשיות.

אלא שברור לגמרי כי המערער לא עמד בדרישה לשכנע כי אינו יכול לגייס את סכום העירבון בעזרת סביבתו הקרובה (זאת על אף שניתנה למערער הזדמנות נוספת להציג תשתית מלאה בעניין זה – ראו החלטתי מיום 12.2.2012). אדגיש, כי בבקשה לפטור מעירבון מוטלת על יוזם ההליך החובה להוכיח – להנחת דעתו של בית המשפט – כי אין באפשרותו לגייס את הסכום הדרוש מקרובים ומידידים. עמד על כך כבוד השופט ג'ובראן, בציינו כי מבקש הפטור:

[נדרש] להוכיח כי לא רק הוא עצמו, לרבות בת זוגו והוריו אם הוא סמוך על שולחנם (ראו תקנה 14 (א) לתקנות האגרות), נעדר יכולת כלכלית, אלא שאף לא עלה בידו להסתייע בסביבתו הקרובה על מנת לגייס את הסכום להפקדה. תכלית המבחן היא להרחיב את הנטל המוטל על יוזם ההליך להבטחת האינטרס של הצד שכנגד, אשר שלא מיוזמתו, נאלץ לשאת בהוצאות של הליך משפטי נוסף. אין מדובר במבחן נוקשה, אלא בכלי נוסף העומד לרשות הרשם בבואו לאזן בין השיקולים המתחרים במסגרת בקשה למתן פטור מהפקדת עירבון: זכותו של מבקש הפטור שלא תיחסם דרכו רק משום שהוא דל באמצעים אל מול ההפסד שעלול להיגרם לצד השני, אם לא יהיה לו ממה לגבות את הוצאותיו (בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב (טרם פורסם, 3.10.2011)).

המערער אמנם טוען כי אין ביכולתו לגייס מילדיו הבגירים – שמונה במספר – את סכום העירבון, שכן כולם נשואים ומתמודדים עם קשיי היום-יום. אולם בטענה כללית זו לא סגי. הטענה לא נתמכה בפירוט הולם לגבי המצב הכלכלי של המעגל המשפחתי הקרוב, ואין בצדה תיעוד כלשהו:

הלכה פסוקה היא כי הפנייה לקופת בית המשפט תיעשה כמוצא אחרון ורק לאחר ששוכנע בית המשפט כי מוצו ניסיונותיו הכנים של מבקש הפטור לגייס את סכום העירבון מהמעגל הקרוב אליו... לא די בהעלאת הטענה כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו יכול לעזור למבקש פטור מעירבון. יש לגבות זאת בנתונים ובמסמכים המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו (בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ

(טרם פורסם, 17.12.2009)).

אציין כי המערער מיוצג על-ידי עורכת-הדין כלנית עקריש-סלטון, שהיא למיטב הבנתי ביתו.

לאחר ששקלתי בדבר, עיינתי בתיק עצמו ונתתי דעתי למהות ההליך ולמעמדו של המשיב, החלטתי לפטור את המערער מתשלום אגרה, אך לחייבו בהפקדת עירבון בסך של 4,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.