רע"א 5458/20 סעד דין ג'אבר נ. כונס נכסים הרשמי

1.

לפני בקשה לפטור את המבקש מהפקדת העירבון בסך של 5,000 ש"ח. מדובר בבקשת רשות ערעור המופנית נגד החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטת ר' ערקובי ) מהימים 11.3.2020 ו-28.7.2020.

2.

בבקשה נטען כי המערער ואשתו, זוג מבוגר ללא כושר השתכרות, מתקיימים מקצבת זקנה ותוך מחסור חמור. לזוג הוצאות בגין מחייה ותרופות, סיגריות ונסיעות וכן תשלום לכונס הנכסים בסך 300 ש"ח לחודש. המערער טוען כי אין לו רכוש או נכסים והוא מתגורר בנכס השייך לעיזבון. בא כוחו מייצג אותו פרו-בונו. עוד מצוין בבקשה כי אין למערער משפחה אמידה והוא אינו יכול לקבל סיוע כספי או ליטול הלוואה, בהיותו בהליך פשיטת רגל. לבקשה צורפו תצהיר, דפי חשבון בנק ואישורים רפואיים.

3.

המשיבים לא השיבו לבקשה.

4.

הכלל הוא שלצורך פטור מהפקדת עירבון על מבקש הפטור להוכיח שני תנאים מצטברים: היעדר יכולת כלכלית להפקיד את העירבון וכן קיומם של סיכויים טובים להליך. מן הבקשה עולה כי המערער ואשתו משתכרים מקצבת זקנה בתוספת השלמת הכנסה בסך של כ-5,000 ש"ח. נתון זה, בצירוף העובדה שהמערער מצוי בהליך פשיטת רגל, מובילים למסקנה כי ראוי להניח שמצבו הכלכלי אינו מן המשופרים (ע"א 1210/12 עקריש נ' כונס הנכסים (13.3.2012)). לא למותר להוסיף, כי הפסיקה הכירה בכך שבבקשות למתן פטור מעירבון במסגרת הליכי פשיטת רגל, יש להפעיל את סמכות הפטור בדרך גמישה על מנת למנוע תוצאה "החוסמת באופן מעשי את דרכם של המתדיינים" (ע"א 4385/01 אלון נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד נה(5) 361 (2001); רע"א 7386/16 לוי נ' אמסטר (27.11.2016)). עם זאת, המערער לא הרים את הנטל להוכיח שאין באפשרותו לגייס כספים מסביבתו הקרובה וטענתו בהקשר זה נטענה ללא פירוט או תיעוד (ע"א 1282/19 שיבר נ' כונס הנכסים הרשמי (7.3.2019)).

5.

על רקע כל האמור לעיל, לא מצאתי לנכון לפטור את המערער לחלוטין מהפקדת עירבון, אולם בנסיבות העניין וכאשר סכום העירבון מלכתחילה לא היה מן הגבוהים, החלטתי להעמיד את העירבון על סכום מופחת ביותר של 1,500 ש"ח.

6.

העירבון יופקד עד ליום 28.10.2020, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.