ע"א 1356/09בנק מזרחי-טפחות בע"מ נ. צוף יער בניין והשקעות בע"מ

לפניי בקשה מטעם המשיבים להרחבת היקף סיכומיהם, ולהרחבת היקף סיכומי התשובה מטעם המערערים בהתאמה.

1.

ברקע הדברים יצוין בקצרה כי בפסק-הדין המחוזי נשוא הערעור שבכותרת נדחתה תביעת-חוב כספית שהגיש הבנק-המערער כנגד המשיבים. לצד התוצאה האמורה, ראתה כב' השופטת שטמר לדון בסוגיות נוספות שהועלו לפניה לדיון, ובהן סוגיית חבות הערבים. בעניין זה קבעה כב' השופטת שטמר כי "אני מעדיפה את גרסת הבנק וקובעת כי לא היו טעות או הטעיה שהובילו לחתימת וולף ופדלון (המשיבים 2-3 – ד.כ.ל) על הערבויות" ולפיכך הערבויות עומדות בתוקפן. הערעור שבכותרת הוגש על-ידי הבנק-המערער כנגד קביעותיו של בית-המשפט המחוזי בסוגית תביעת-החוב ובסוגיה נוספת של ערבות המדינה. הודעת הערעור לא נסובה על סוגיית חבות הערבים.

2.

לטענת המשיבים, לאחר מתן פסק-הדין המחוזי הם לא יכלו להגיש ערעור מטעמם כנגד קביעותיו של בית-המשפט המחוזי בסוגיית הערבות, שכן הם לא נפגעו מתוצאתו הסופית של פסק-הדין שהרי תביעת החוב כנגדם נדחתה. עם זאת, הם מבקשים להעלות טיעוניהם בנוגע לסוגית חבותם בערבות במסגרת סיכומיהם בכתב ולשם כך הרחבת היקף הסיכומים המבוקשת.

הבנק המערער מתנגד לבקשה בטענה כי משלא הגישו המשיבים ערעור (או ערעור שכנגד) על קביעותיו של בית-המשפט קמא בסוגית הערבות במועד הקבוע לכך בדין, הרי הם מושתקים מלטעון בעניין זה כעת. עוד נטען כי הרחבת הסיכומים מטעם המשיבים בסוגיית הערבות, תהווה תחליף פסול לערעור שלא הוגש.

3.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי למסקנה כי דין בקשתם של המשיבים להתקבל בחלקה. אמת, עיון בפסק-הדין המחוזי מעורר תהייה האם קביעותיה של כב' השופטת שטמר בסוגיית חבותם של המשיבים בערבות, אינן צריכות להיחשב חלק מהאופרציה של פסק-הדין. אם כך הוא הדבר, הרי צודק הבנק-המערער בטענתו לפיה היה על המשיבים להגיש ערעור (או ערעור שכנגד) במועד הקבוע לכך בדין, על-מנת להביא לשינוי קביעותיו של בית-המשפט המחוזי בסוגיית הערבות; ומשלא עשו כן, אין לאפשר למשיבים להעלות טיעוניהם בעניין זה במסגרת הסיכומים בכתב. יחד עם זאת, בשלב מקדמי זה של ההליך, אין בידי לשלול את טענת המשיבים לפיה נוכח העובדה שהתוצאה הסופית של פסק-הדין המחוזי היתה דחיית תביעת החוב נגדם, לא היתה בידם עילה להשיג על פסק-הדין בדרך ערעורית שכן לא ניתן סעד אופרטיבי נגדם, ולפיכך הדרך האפשרית להעלאת טיעוניהם בסוגיית חבותם בערבות היא במסגרת הסיכומים בכתב (ראו והשוו: בש"א 4691/91 מדינת ישראל נ' אוזן , פ"ד מה(5) 695, 699 (1991); רע"א 1560/06 לוי נ' שקלים (לא פורסם, 17.4.2007); וכן: ע"א 2734/09 פיוטרקובסקי נ' הרנון , פס' 15 (לא פורסם, 20.6.2010)). נוכח הספק בעניין זה, אינני רואה לחסום את דרכם של המשיבים מלהעלות טענותיהם בסוגית חבותם בערבות במסגרת סיכומיהם. יודגש כי אין בעמדתי זו כדי למנוע מהבנק-המערער להעלות טענותיו בעניין זה בפני הרכב השופטים שידון בתיק.

4.

אשר להיקף ההרחבה המבוקשת – בהתאם לצו הסיכומים המקורי היו אמורים סיכומי הצדדים להחזיק 12 עמודים, וסיכומי התשובה – 2 עמודים. אינני רואה להתיר למשיבים הרחבה בהיקף של 12 עמודים נוספים. בנסיבות העניין, אני רואה לקבוע כי המשיבים יגישו סיכומיהם בהיקף כולל של עד 18 עמודים. סיכומי התשובה מטעם הבנק-המערער יהיו בהיקף כולל של עד 8 עמודים. נוכח המועד הקבוע לדיון בתיק (2.2.2011) יגישו המשיבים סיכומיהם עד יום 1.9.2010. סיכומי התשובה מטעם הבנק-המערער יוגשו עד יום 3.10.2010. מועד ההגשה של תמצית הטענות מטעם משרד האוצר-החשב הכללי יוותר יום 1.12.2010. יתר הוראותיו של צו הסיכומים מיום 18.6.2009 וכן האמור בהחלטתו של כב' הרשם שני מיום 31.5.2010 (למעט השינוי במועדים להגשת סיכומי הצדדים) – יעמדו בעינם. אין צו להוצאות בגין הליך זה.

החלטה זו תתויק בתיקי השופטים שישבו בדין.

ההחלטה תישלח לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.