ע"א 1491/08 אברהם צימרינג נ. wells fargo bank

לפני בקשה לפטור מערבון שנקבע לסך של 30,000 ₪ ולחילופין המרתו בחלופה.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים שנעתר לבקשת המשיבה להכריז על פסק חוץ שניתן נגד המערער במדינת וירג'יניה שבארצות-הברית כאכיף בישראל. בפסק החוץ שאכיפתו התבקשה חויב המערער לשלם למשיבה סך של 6.6 מיליון דולר. בית המשפט פסק כי לא עלה בידי המערער לבסס אף אחת מן ההגנות הקבועות בדין להתנגדות לבקשה להכרזת פסק חוץ. נוכח העובדה כי ההליך בבית המשפט המחוזי היה ארוך ומ מוש ך, בעיקר בעטיו של המערער, חויב המערער לשלם למשיבה שכר טרחה בסך 500,000 ₪.

2.

בבקשה לפניי טוען המערער כי לאור העובדה כי המשיב עיקל את חשבונות הבנק ואת הנכסים של המערער, הוא אינו יכול להפקיד ערבון בסכום הנדרש. לחילופין נטען כי מכיוון שהמשיב עיקל למערער ולרעייתו נכסי דלא ניידי שונים, ניתן להסתפק באחד מאותם נכסים כחלופת ערבון. המשיב מתנגד לבקשה.

3.

על המבקש פטור מהפקדת ערבון להבטחת הוצאות בעל הדין שכנגד עקב מצבו הכלכלי, מוטל הנטל להציג תשתית עובדתית המצדיקה את חשיפת המשיב בפני הסיכון כי לא יוכל לגבות את הוצאותיו, אם אלה תפסקנה לטובתו. נטל זה גובר שעה שמבקש הפטור לא שילם לבעל הדין שכנגד את ההוצאות בהן חויב בהליך שהתנהל בערכאה הקודמת, כפי שלטענת המשיב אירע במקרה דנן. יתרה מכך, לצורך מתן פטור כאמור, אין די בכך שיוזם ההליך יוכיח כי אין באפשרותו להפקיד את הערבון. מוטל עליו גם הנטל להוכיח כי אין באפשרותו לגייס את הממון הנדרש ממעגל קרוביו. בנסיבות המקרה דנן, צודק המשיב בטענתו כי המערער לא עמד בנטל זה. אמנם המערער הצהיר כי חשבונות הבנק ונכסיו עוקלו על ידי המשיב. אולם הצהרה בעלמא, אין בה כדי להוציא את המערער מידי חובתו לעמוד בנטל להראות כי עשה מאמצים סבירים לגייס מקרוביו את הממון הנדרש לצורך הפקדת הערבון. לצורך כך, היה על המערער להציג תמונה מלאה לגבי מצבו הכלכלי ולגבי מצבם הכלכלי של קרוביו, לרבות רעייתו. כך לא נעשה בענייננו. המערער לא פירט בבקשה את רכושו והכנסותיו ולא ציין דבר לגבי מצבם הכלכלי של קרוביו. הבקשה אינה מתייחסת כלל לנכסים פיננסיים, כגון פיקדונות וחסכונות. לא הוצג תיעוד של חשבונות הבנק. כמו כן, בבקשה לא הובהר מניין משגת ידו של המערער לממן את ייצוגו המשפטי בהליך שבכותרת ובהליכים בבית המשפט קמא. במצב דברים זה, לא עמד המערער בנטל להוכיח כי אין באפשרותו להפקיד ערבון ומשכך אין להיעתר לבקשה, אף מבלי להידרש לסיכויי ההליך.

4.

גם הבקשה החלופית כי אחד הנכסים המעוקלים ישמש כחלופת ערבון אינה יכולה להתקבל. אמנם, אין חולק כי המשיב עיקל שורה של נכסי מקרקעין של המערער. אולם העיקול אינו מעניק למשיב בטוחה לגביית הוצאות. ראשית, מי מוש הנכסים הינו תהליך ארוך ומורכב, ועל כן אין מדובר בבטוחה שוות ערך להפקדת סכום במזומן או ערבות בנקאית. שנית, הנכסים המעוקלים נועדו למי מוש פסק הדין בו זכה המשיב. משלא נטען, וממילא לא הוכח, כי שוויים של הנכסים המעוקלים עולה על החוב הפסוק לטובת המשיב, ברי כי אין בנכסים המעוקלים כדי להבטיח את הוצאותיו של המשיב בהליך שבכותרת, אם ייפסקו כאלה. במצב דברים זה, לא ניתן להמיר את הערבון בערובה אחרת, כגון עיקול על נכס של המערער.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית. המערער יפקיד את הערבון שנקבע תוך 15 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.