ע"א 1495/15ניר טורק (באמצעות רו"ח איתן גוליק) נ. פקיד שומה ת"א 3

המערער בהליך זה אינו מיוצג והוא חתום על כתבי בי-הדין מטעמו. בבקשה שבפניי מציין המערער כי הוא עובד בשגרירות ישראל בטוקיו וכי "כנראה לא יוכל להגיע לדיון" (הקבוע ליום 4.5.2016), ומכאן בקשתו כי מכר שלו, רואה-חשבון במקצועו, ייצגו בדיון. את הבקשה מבסס המערער על הוראת סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961.

לא מצאתי מקור בדין המאפשר להיעתר למבוקשו זה של המערער. אפנה בעניין זה להחלטת כב' השופטת א' חיות ברע"א 8120/08 ביטון נ' פורטל

(6.4.2009), בה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשה של בעל דין להיות מיוצג על ידי "ידיד קרוב", תוך שהובהר כי:

"בעל-דין רשאי להיות מיוצג בבית המשפט, בהיעדר הוראה מפורשת אחרת, על-ידי עורך דין מוסמך בלבד (ראו: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי

216-215 (מהדורה שביעית, 1995)), כהוראת תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי כל פעולה בבית משפט יכול אדם לעשותה בעצמו או באמצעות עורך דין: "והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בכל דין". ... מאידך גיסא, סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין איננו בבחינת "הוראה מפורשת אחרת" כאמור (ראו: בר"ע 206/75 נרסון נ' משה"ב חברה לשכון בנין ופתוח בע"מ (פ"ד ל(1) 269 (1975)). הנה כי כן, במקרה דנן לא הצביע המבקש על "הוראה מפורשת אחרת" שמכוחה יכול הוא להיות מיוצג שלא על ידי עורך-דין ומשכך, הבחירה בידו לייצג את עצמו בהליך או לשכור שירותי עורך-דין לצורך ייצוגו".

דברים אלו יפים גם בענייננו, ולפיכך הבקשה נדחית.

בשולי הדברים אוסיף כי המערער ציין כאמור בבקשתו כי "כנראה לא יוכל להגיע לדיון שכזה ממקום שירותו בטוקיו". אמירה לקונית זו לא פורטה ולא הוכחה, ואין בה, כפי שהועלתה, כדי להקים עילה לדחיית מועד הדיון, הקבוע ליום 4.5.2016.

המזכירות תמציא החלטה זו ללא דיחוי.