ע"א 1495-24 ע"א 1495-24

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגנית הנשיא ד' סלע) בת"א 6134-05-19 מיום 28.10.23 ופסק דין משלים מיום 9.1.24, שבמסגרתם חויבו המבקשים בתשלום פיצוי למשיב בסך 3,433,717 ש"ח, בניכוי תגמולי מל"ל ותשלומים תכופים, ובתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות.

הרקע לבקשה

2.המשיב הגיש לבית המשפט המחוזי תביעה נגד המבקשים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, בעקבות תאונת דרכים שאירעה ביום 24.3.17. ביום 28.10.23 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתביעה, במסגרתו נקבע כי סכום הפיצוי למשיב יעמוד על 3,433,717 ש"ח, ממנו ינוכו תגמולי מל"ל בהתאם לחוות הדעת האקטוארית שהוגשה מטעמו. בית המשפט התיר לצדדים להגיש חוות דעת אקטוארית מעודכנת, וזו אכן הוגשה על ידי המבקשת 2. בהמשך לכך, ביום 28.10.23 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי פסק דין משלים בו נקבע כי מסכום הפיצוי ינוכו תגמולי מל"ל מהוונים בסך 563,321 ש"ח, וכן תשלומים תכופים ששולמו לתובע בסך 139,000 ש"ח.

על פסקי דין אלו הגישו המבקשים ערעור לבית משפט זה, כשלצדו הבקשה שלפניי.

טענות הצדדים

4.המבקשים טוענים כי אם ישלמו בשלב זה למשיב את הסכום שנפסק לטובתו, עלול להיווצר קושי של ממש לגבות בחזרה את הסכום אם ערעורם יתקבל, וזאת בשים לב לכך שמדובר בסכום גבוה ולחשש שהמשיב יעשה שימוש בכסף או יעבירו לאחר. לעומת זאת, לטענתם, עיקר הסכום שנפסק לטובת המשיב מורכב מפיצוי צופה פני עתיד, ולפיכך, לא ייגרם למשיב נזק אם יעוכב הסכום. בשל האמור, לדבריהם, מאזן הנוחות נוטה לטובתם. אשר לסיכויי הערעור, המבקשים טוענים כי בפיהם "טענות של ממש ביחס לפסק הדין". לנוכח האמור, המבקשים מבקשים לעכב את ביצוע מלוא החיוב שהוטל עליהם בפסק הדין, ולמצער לעכב תשלום של 1,500,000 ש"ח מתוך הסכום הנפסק.

5.המשיב מצדו טוען כי סיכויי הערעור להתקבל "קלושים אם בכלל קיימים", וזאת, בין היתר, לנוכח טענות בדבר הגשתו לאחר חלוף המועד ושיהוי. לעניין מאזן הנוחות טוען המשיב כי המבקשים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי מצבו הכלכלי לא יאפשר לו להשיב להם את הסכום במקרה שיתקבל הערעור. המשיב מוסיף כי נוכח מצבו הרפואי יש בכוונתו לרכוש נכס אשר יקל על התנהלותו, ובמובן זה עיכוב ההליכים עלול לפגוע בו, שכן ערכו של הנכס עלול לעלות עם חלוף הזמן.

דיון והכרעה

6.לאחר עיון בחומר שלפניי הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.

7.כידוע, בבקשה לעיכוב ביצוע, על המבקש להראות כי סיכויי הערעור להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כאשר הבכורה ניתנת, ככלל, לשיקולי מאזן הנוחות (ראו, מני רבים: ע"א 4279/20 יפה אילנה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פס' 17 (03.09.2020)). בתוך כך, בית המשפט לא ייטה לעכב ביצוע של פסק דין המטיל חיוב כספי, מן הטעם שככלל, הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מתשלום הסכום איננו בלתי הפיך, ולפיכך מאזן הנוחות ייטה דרך כלל לטובת המתנגד לעיכוב (ראו למשל: ע"א 2397/16 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני, פס' 14 (17.05.2016) (להלן: ע"א 2397/16)). עם זאת, כאשר עסקינן בתביעות נזיקין בגין נזקי גוף, שבהן נפסק סכום פיצוי גבוה באופן שמעורר חשש כי לא ניתן יהיה להשיב את הסכום אם יתקבל הערעור, כבר נפסק לא אחת כי שיקולי מאזן הנוחות עשויים להצדיק עיכוב תשלום של חלק מהסכום שנפסק, בנסיבות המתאימות. זאת, בעיקר ביחס לרכיב הפיצוי שנועד לפצות על נזקים עתידיים, כך שעיכוב התשלום לא צפוי לגרום נזק ממשי לניזוק (ראו, למשל: רע"א 6922/20 פלוני נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ, פס' 6 (28.10.2020)).

8.בענייננו, אני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לעבר קבלת הבקשה באופן חלקי. נראה כי אכן יש ממש בטענת המבקשים, שלפיה אם יתקבל הערעור עלול להתעורר קושי לגבות בחזרה מהמשיב את הסכום שנפסק לטובתו, וזאת בייחוד בשים לב לסכום הפיצוי הגבוה שנפסק (ראו, למשל: בש"א 7637/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, פסקה 7 (13.11.2006)). זאת ועוד, חלק ניכר מהפיצוי אכן נועד לכסות את נזקי העתיד, ולפיכך נראה שעיכוב תשלום מתוך חלק זה לא אמור להכביד באופן ממשי על המשיב בעת הזו (ראו, לדוגמא: רע"א 653/18 פלוני נ' ד"ר מינא אבו שקרה, פס' 9 (17.04.2018); ע"א 2397/16, פס' 17)).

בנסיבות דנן, איני רואה לטעת מסמרות באשר לשאלת סיכויי הערעור.

9.אשר על כן, ובשים לב למכלול השיקולים, אני מורה על עיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי, כך שיעוכב ביצוע תשלום סך של 1,500,000 ש"ח, מתוך הסכום המיועד לפיצוי נזקי העתיד.

10.טענות המשיב ביחס לחלוף המועד להגשת הערעור יידונו במסגרת הדיון בערעור.

אין צו להוצאות.