פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
150/16 - א'
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המערער:
יונה פלג
נ ג ד
המשיבים:
1.
ערן קאופמן
2. כונס הנכסים הרשמי
בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש: בעצמו
בשם המשיב 1: בעצמו
בשם המשיב 2: עו"ד
מיכל דלומי
החלטה
1.
בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' ס. הנשיאה א' אורנשטיין ) שניתנה ביום 24.12.2015 בפש"ר 2261-08, במסגרתה אושרה בקשת המשיב 1 (הנאמן לנכסי המערער) למכירת זכויות המערער בגג בניין ברחוב עמנואל הרומי בתל אביב (להלן:
הגג ) .
2.
ביום 9.12.2013 הכריז בית המשפט המחוזי על המערער כפושט רגל, ומינה את המשיב 1 כנאמן בפשיטת הרגל. כמו כן, החליט בית המשפט על הסדר של הפטר מותנה במסגרתו הוסמך הנאמן, בין היתר, להגיש תביעה בשם המערער (החייב), באשר לזכויותיו הנטענות בגג, ולהציג הסדר לפיו הזכויות יוקנו לצד ג'.
ביום 24.12.2015, ובהמשך לצו ההפטר המותנה מיום 9.12.2013, החליט בית המשפט לאשר את הצעת המכר שהציג הנאמן לפיה הזכויות בגג ימכרו לצד ג'.
להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 27.12.2015 דחה בית המשפט את בקשת המערער לרכישת הזכויות בגג הואיל והבקשה הוגשה בשיהוי ולאחר שכבר ניתנה החלטה סדורה המאשרת את מכירת הזכויות בגג לצד ג'. כמו כן, ציין בית המשפט כי הבקשה לא גובתה בתצהיר או בערובה בנקאית כלשהי להבטחת התמורה.
3.
בבקשה שלפני חזר המערער על הטענות שהעלה בפני בית משפט קמא. כן טען המערער כי לא ייגרם כל נזק למשיבים אם יעוכב ביצוע החלטת בית משפט קמא הואיל והמערער מציע לשלם את הסכום אותו הציע צד ג' עבור הזכויות בגג. לעומת זאת, כך נטען, ייגרם למערער נזק בלתי הפיך היות שהמשיב 1 מעוניין לבצע הריסה בנכס.
מנגד, טען המשיב 1 כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע הואיל וסיכויי הערעור קלושים ומאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת קיום ההחלטה. בתגובתו טען המשיב 1 כי הערעור הנוכחי הינו למעשה ערעור על החלטת בית משפט קמא מיום 9.12.2013, אשר אישרה את מימוש זכויות המערער בגג, ואף ניתנה בהסכמתו. כן נטען, כי המשיב 1 עמל משך שנתיים על מכירת הזכויות בגג, וכי הקונה המיועד כבר שילם את מלוא התמורה בגינו. לבסוף, נטען כי אם יבוטל הסכם המכר, ייפגעו נושי החייב.
המשיב 2 ביקש להצטרף לעמדת המשיב 1 ולנימוקיו בתגובתו.
4.
לאחר העיון בבקשה על נספחיה ובתשובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. המערער לא הראה כי סיכוייו לזכות בערעור גבוהים, בייחוד נוכח העובדה שההחלטה המהותית על מימוש הזכויות בגג ניתנה כבר לפני כשנתיים, ובשים לב לכך שהמערער כלל לא הציג ערובה להבטחת התמורה בבקשתו המאוחרת לפדיון הגג. כמו כן, המערער לא הוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. אומנם המדובר בנכס מקרקעין, ולא ניתן יהיה להשיב למערער את זכויותיו בגג לאחר ביצוע המכר, אם יתקבל ערעורו. ואולם, פרק הזמן שלקח למשיב 1 למצוא רוכש לגג מעיד על כך שאם תתקבל הבקשה, יש חשש ממשי לכך שהצעת המכר תבוטל ונושיו של המערער יפגעו.
5.
הבקשה נדחית אפוא. לפנים משורת הדין לא יישא המערער בהוצאות.
ניתנה היום, ט"ז
בשבט התשע"ו (26.1.2016).
ש
ו פ ט