ע"א 1533/21 פלוני נ. פלוני

1.

הערעור שבכותרת מופנה כנגד החלטת בית המשפט לענייני משפחה בצפת (כבוד סגנית הנשיא א' נחמיאס ) מיום 21.2.2021 שלא לפסול עצמו מלדון בת"ע 11588-06-17 (להלן:

ערעור הפסלות ).

ערעור הפסלות הוגש ביום 3.3.2021 בהיקף של 63 עמודים ובשים לב לאורכו ניתנה ביום 7.3.2021 ההחלטה הבאה:

"ערעור הפסלות דנן חורג ממגבלת העמודים המעוגנת בתקנות (כתב הערעור מחזיק 63 עמודים). אני מאפשר למערערת לתקן את הפגם האמור עד ליום 14.3.2021, שאם לא כן עשוי ההליך להימחק ללא צורך במתן החלטה נוספת".

ביום 21.3.2021 ובהמשך להחלטה זו הגישה המערערת ערעור פסלות מתוקן, אשר החזיק 15 עמודים. בד בבד עם הערעור הגישה המערערת בקשה להרחבת היקף גוף הערעור בשלושה עמודים (מ-12 עמודים ל-15 עמודים). בהחלטה מיום 4.5.2021 נקבע כי לא

עלה בידה של המערערת להצביע על "מורכבות יוצאת דופן בפן העובדתי והמשפטי" המצדיקה את הגדלת ההיקף המבוקשת. לפיכך הבקשה נדחתה אך ניתנה למערערת הזדמנות נוספת להגשת הערעור, בהיקף העמודים הקבוע בדין, וזאת עד ליום 11.5.2021.

2.

ואכן, ביום 11.5.2021 הגישה המערערת ערעור מתוקן ( בשנית ).

ברם, בהחלטה מיום 18.5.2021 נקבע כי גם ערעור הפסלות המתוקן (בשנית) לא יקובל לרישום, משום שהוגש בניגוד להנחיות הטכניות בדבר צורת מסמך ומבנהו, אשר פורסמו על ידי מנהל בתי המשפט מכוח סמכותו לפי תקנה 175 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (י"פ תשפ"א מס' 9478 מיום 15.3.2021 עמ' 4286; להלן בהתאמה, תקנות סדר הדין ו- הנחיות

מנהל בתי המשפט ), לפיהן מסמכים המוגשים בהתאם לתקנות סדר הדין ייערכו בעמודים בעלי שוליים של 2.5 סנטימטרים מכל צד, בגופן בגודל 12 בלבד ובמרווח של שורה וחצי בין השורות. חרף פגמים אלה ניתנה למערערת הזדמנות נוספת להגשת ערעור מתוקן עד ליום 24.5.2021 ובלבד שייערך במתכונת הצורנית המעוגנת בדין. כן הובהר למערערת כי הידרשות נוספת של בית המשפט לסוגיית המבנה הצורני של הערעור עשויה לגרור פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה .

3.

ביום 24.5.2021 ובהמשך להחלטה מיום 18.5.2021 הגישה המערערת ערעור מתוקן ( בשלישית ). ערעור זה הוא המונח בפניי עתה. למרבה הצער, גם הערעור המתוקן הוגש באופן הסותר את הוראות תקנות סדר הדין ואת ההחלטות שניתנו עד כה. הערעור עצמו מחזיק אמנם שנים-עשר עמודים, וגוף הערעור ערוך לכאורה בהתאם למתכונת הצורנית המעוגנת בהנחיות מנהל בתי המשפט. אלא שלערעור צורף הפעם כרך נספחים עב-כרס, אשר בתוכו "הטמינה" המערערת שורה ארוכה של נספחים הכוללים טיעונים לגוף הערעור, וזאת בנוסף לטיעונים שנכללו בערעור (ראו: נספח 1 ("נספח פתיחה"), נספח 11, נספח 16א', נספח 17,

נספח 18א', נספח 19, נספח 21, נספח 22, נספח 23ה, נספח 24, נספח 26, נספחים 41-31, ולבסוף – נספח 45 שכותרתו " אפילוג "). בגוף הערעור מפנה המערערת את הקורא, שוב ושוב, לאותם נספחים, כאילו אלה הינם חלק מגוף הערעור עצמו.

נספחים אלה שאורכם המצטבר הוא למעלה מ- 30 עמודים מביאים לכך שלפנינו עומדת למעשה הודעת ערעור שהיקפה האמיתי הוא למעלה מ- 42 עמודים , ולא 12 עמודים.

4.

התנהלותה הדיונית של המערערת אינה מקובלת. בעל-דין הנדרש להגיש כתב בי-דין בהיקף מסוים אינו רשאי לצרף לו נספחים המהווים "השלמת טיעון" לכתב הטענות, תוך עקיפה בוטה של הכללים שנקבעו לעניין ההיקף (ראו למשל; ע"א 7863/16 גורדו נ' ימין (11.6.2017); ע"א 3866/19 בנק הפועלים בע"מ נ' דוד (8.6.2020); והשוו, עע"מ 6385/19 מכון ויצמן למדע נ' עיריית רחובות (6.11.2019)).

יפים לעניין זה דברי השופט (כתוארו אז) מ' חשין בע"א 700/89 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מליבו ישראל בע"מ , פ"ד מז(1) 667 (1993):

"לעתים קרובות נתקלים אנו – חבריי וכמותם אנוכי – בבעלי דין המפרים ביד רמה צו בנושא סיכומים בכתב: הן לעניין מספר העמודים שהסיכומים מחזיקים, הן לעניין רווח השוליים, הן לעניין הרווח בין השורות.

[...]

סברתי, ואני סובר, כי צו של בית המשפט – וכך הוא צו באשר לסיכומים בכתב – יש לקיימו ככתבו וכלשונו, וכי סטייה מצו יכולה שתהיה רק בשוליו [...] לא כך סוברים מקצת עורכי הדין, וסיכומיהם של אלה נכתבים כמו לא ניתן צו, לא לעניין אורך הסיכומים ולא לעניין צפיפות הכתוב. על דרך זה מוצאים עצמם עורכי-דין המקיימים צו וידם על התחתונה, שבאי-כוח הצד שכנגד מפליגים ומפליאים בטענותיהם ואילו שומרי צווים מצמצמים עצמם ומהדקים חגורה כאשר צוו" ( שם , בעמ' 693-692).

דבריו אלה של השופט (כתוארו אז) מ' חשין , אשר נכתבו לפני כשלושים שנה, ואשר התייחסו לחריגה מהיקף העמודים שנקבע בצו סיכומי טענות שניתן על ידי בית המשפט, מקבלים משנה תוקף בעידן תקנות סדר הדין האזרחי החדשות. אחת מן המטרות המרכזיות של תקנות סדר הדין החדשות הינה "למגר את התופעה של שימוש מרובה בניירת מעל ומעבר לנדרש, באופן המקשה לאתר את השאלות השנויות במחלוקת ומביא לבזבוז זמן שיפוטי יקר ולהתשת הצד שכנגד שלא לצורך" (ראו עמ' 12 לדברי ההסבר לתקנות סדר הדין). מטעם זה נקבעו בתקנות סדר הדין החדשות היקפים מקסימליים של כתבי טענות אשר ניתן לסטות מהם רק רק בהתקיים "טעמים מיוחדים" (ראו, תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין; ולהרחבה ראו, ע"א 122/21 עורב טכנולוגיות 1977 בע"מ נ' פקיד שומה חולון (28.2.2021)). ממילא ברור כי בעל דין אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולצרף לכתב טענות שהיקפו הוגבל בתקנות, "נספחים" המהווים השלמה לכתב הטענות באופן המוביל לעקיפת מגבלת העמודים. אוסיף כי התנהלותה הדיונית של המערערת במקרה דנן היא בעלת חומרה יתרה בשים לב לדבר ייצוגה בידי עורכי דין, ובהתחשב בכך שמדובר למעשה בגרסה הרביעית של הערעור המוגשת לאחר שניתנו למערערת הזדמנויות חוזרות ונשנות לתיקון הפגמים הדיוניים והצורניים שנפלו בהליך דנן עד כה.

5.

מהי אפוא הסנקציה המתאימה להתנהלותה הדיונית של המערערת במקרה זה?

תקנה 41(א)(3) לתקנות סדר הדין קובעת כי:

41.(א) בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים אלה:

[...]

(3) התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט [...]".

תקנה זו חלה בשינויים המחויבים גם בשלב הערעור בהתאם לתקנה 147(א) לתקנות סדר הדין, לפיה "הוראות התקנות בעניין מחיקה או דחייה של תביעה כאמור בפרק ו' יחולו על ערעור, בשינויים המחויבים".

במקרה דנן נראה כי המערערת מתמידה באופן שיטתי להימנע מלקיים את הוראות הדין ואת החלטות בית המשפט לעניין מבנה הערעור, היקפו, ומתכונת עריכתו, ונשאלת השאלה האם מטעם זה בלבד קמה הצדקה להורות על מחיקת כתב הטענות שהגישה. בשים לב לכך שמדובר בסנקציה חריפה ביותר של מחיקת ערעור בזכות (וראו לעניין זה יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 252 (2012); יעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש 269 (מהדורה שנייה מעודכנת, 2020) (להלן: שקד )) ראיתי להימנע זו הפעם מלהורות על מחיקת הערעור בשל מחדליה של המערערת. תחת זאת סבורני כי בשלב זה ניתן לאפשר למערערת הזדמנות נוספת לתיקון הפגמים שנפלו בערעור, אך זאת תוך חיובה בהוצאות לאוצר המדינה (ראו תקנה 151(א) לתקנות סדר הדין המסמיכה את בית המשפט לחייב בעלי דין שאינו ממלא אחר האמור בתקנות בהוצאות לטובת אוצר המדינה; ראו לעניין זה שקד , בעמ' 751-749 והאסמכתאות שם ), ותוך מתן התראה לפיה אם המערערת תתמיד בהתנהלותה לא יהיה מנוס מעשיית שימוש בסמכותו של בית המשפט למחיקת הערעור בהתאם לתקנה 41(א)(א) לתקנות סדר הדין.

6.

אשר על כן הנני מורה כדלקמן:

א.

הודעת הערעור שהוגשה ביום 24.5.2021 – על נספחיה – תושב למערערת.

ב.

המערערת רשאית להגיש עד ליום 31.5.2021 ערעור מתוקן שאורכו לא יעלה על 12 עמודים. הערעור ייערך במתכונת הצורנית המעוגנת בדין ויצורפו לו אך ורק הנספחים שיש לצרף לערעור פסלות כפי הקבוע בתקנה 174(א) סיפה לתקנות ("תצהיר המאמת את העובדות שביסוד הבקשה, עותק מבקשת הפסלות, פרוטוקול הדיון בבקשה, וההחלטה נושא הערעור").

יובהר למערערת כי הפרה נוספת של הוראות בית המשפט עשויה להוביל למחיקת ההליך ללא כל הודעה נוספת וכי על פני הדברים אין מקום לתת למערערת כל הזדמנות נוספת לתיקון הערעור.

ג.

המערערת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 2,000 ש"ח.