ע"א 1549/13 יוסף עמדי נ. מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים

לפניי בקשה מטעם המשיב כי אורה על הוצאתה של חוות דעת שמאית אשר צורפה כנספח א' לסיכומים מטעם המערערים (להלן:

חוות הדעת ) מתיק בית המשפט, וכן כי אורה על מחיקת סיכומי המערערים, הכוללים התייחסות לחוות הדעת. המערערים מתנגדים לבקשה, ולחילופין עותרים הם לקבלת רשות לצירופה של חוות הדעת כראיה נוספת בערעור.

דין הבקשה להתקבל. אין מחלוקת בין הצדדים, כי ועדת הערר סירבה לקבל את חוות הדעת - אשר הוגשה על ידי המערערים - כראיה בהליך. ממילא, חוות הדעת אינה מהווה מסמך אשר התקבל כדין כראיה בערכאה הקודמת, ולפיכך לא היו המערערים רשאים לצרפה בגדרו של הערעור דנן (תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; וראו ב"ש 153/86 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345 (1986)). ככל שחפצו המערערים להגיש את חוות הדעת בגדרו של הליך זה, היה עליהם להגיש בקשה להגשת ראיה נוספת בהתאם לתקנה 457 לתקנות האמורות (ויודגש, כי תקנה זו מתייחסת מפורשות למצב דברים בו "בית המשפט שבערכאה קודמת סירב לקבל ראיות שצריך היה לקבלן"). בשולי הדברים יצוין, כי אף לוּ היו המערערים רשאים להגיש את חוות הדעת כראיה, הרי שהיה מקום לצרפה לתיק המוצגים ולא כנספח לסיכומים. אוסיף עוד, כי אין מקום להכריע, בגדר הבקשה שלפניי, בבקשתם החלופית של המערערים להוספת חוות הדעת כראיה בערעור. זאת, מאחר שבקשות מעין אלה מובאות לפניי המותב אשר דן בערעור ומתבררות, על פי רוב, במהלך הדיון בערעור עצמו. אין צורך לומר, כי פתוחה בפניי המערערים הדרך להגיש בקשה להוספת חוות הדעת כראיה, ככל שרואים הם לנכון לעשות כן.

בשים לב לעובדה שבגדר ערעורם משיגים המערערים על סירובה של ועדת הערר לקבל את חוות הדעת כראיה בהליך, אין מניעה כי יתייחסו בסיכומיהם לעצם הניסיון להגיש את חוות הדעת ולסירוב של הוועדה לקבלה. עם זאת, כל עוד לא ניתנה רשות להגשת חוות הדעת כראיה נוספת בערעור, לא היו המערערים רשאים להתייחס לתוכנה

של חוות הדעת בגדר סיכומיהם, ובכלל זה לא היו הם רשאים לציין את סכום השווי אשר נקבע בגדרה (ראו, לעניין זה, סעיף 7(ב)(3) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון מיום 1.11.2010).

התוצאה היא, כי הבקשה מתקבלת. המזכירות תחזיר למערערים את סיכומיהם וכן את המסמך המכונה "רשימת הנספחים מטעם המערערים" (לו צורפה חוות הדעת). המערערים יגישו סיכומים מתוקנים, בהתאם לאמור לעיל, וזאת תוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין). המערערים יישאו בשכר טרחת עורך דין לטובת המשיב בגין בקשה זו בסך של 3,000 ₪.