פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
1779/16 - א'
לפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח
המערערים:
1.
יחיאל בן חמו
2. ישראל חארר
נ ג ד
המשיב:
בנק
מרכנתיל בע"מ
בקשה לפטור מאגרה ועירבון
החלטה
לפניי בקשה של המערערים לפטור מהפקדת עירבון, שניתן לראותה גם כבקשה לפטור מתשלום אגרה (שטרם שולמה). זאת, במסגרת ערעור פסלות המופנה כנגד החלטת בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופט ע' יריב) שלא לפסול עצמו מלשבת בדין בתביעה בסדר דין מקוצר שהגיש המשיב כנגד המערערים וכנגד עמותה רשומה (תא"ק 8827-09-15).
המשיב מתנגד לבקשה מנימוקים שפורטו בתגובתו בכתב (במאמר מוסגר יוער כי על-אף שהתגובה הוגשה באיחור של יממה ראיתי להיזקק לה, בשים לב לכך שמדובר ביום איחור בודד שלא נגרם בגינו נזק ממשי, ובשים לב לטעמי בקשת האורכה).
כידוע, בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון נדרש לבסס שני תנאים מצטברים: ראשית , עליו להוכיח את חוסר יכולתו הכלכלית, ולשם כך עליו להניח תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית. שנית , עליו לשכנע כי קיימים סיכויים מספקים להצלחת ההליך (קיומה של עילה לצורך פטור מאגרה; וסיכויים ממשיים לצורך פטור מעירבון). כפי שנקבע לא אחת, גם בהנחה שמצבו הכלכלי של המבקש אינו טוב, אין הוא זכאי לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, מקום בו סיכויי ההליך קלושים (ראו: בשג"צ 9032/12 טופז נ' מדינת ישראל (27.1.2013);
רע"א 6965/13 טופז נ' בנק טפחות מזרחי
(20.10.201)).
עיינתי בנימוקי הבקשה ובנספחים שצורפו לה. בכל הנוגע למערער 1 - נראה כי מצבו הבריאותי והכלכלי אינו בטוב. לבקשה צורפו, בין היתר, אישור על זכאות לגמלת הבטחה הכנסה וכן החלטה על פטור מאגרה בהליך אחר במהלך השנתיים האחרונות. זאת, לצד מסמכים נוספים כגון אישור על נכות רפואית, חובות בהוצל"פ וכן כתב מינוי של הסיוע המשפטי בהליך אחר. נראה, אפוא, כי המערער 1 הציג ראיות לכאורה להעדר יכולת כלכלית כאמור בתקנה 14(ד) ו- (ה) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007. יחד עם זאת, בכל הנוגע לעירבון - המערער 1 לא הציג כל תשתית ראייתית על-מנת להוכיח כי אין בידו להסתייע בסביבתו הקרובה (כגון קרובי משפחה ומכרים) לצורך גיוס כספי העירבון.
אשר למערער 2 - אציין כי התצהיר שצורף לבקשה נחתם גם על-ידי המערער 2, בניגוד לטענת המשיב. עם זאת, המשיב צודק בטענתו לפיה בעניין המערער 2 לא הוצגה תשתית ראייתית מלאה ועדכנית לגבי מצבו הכלכלי. אמנם, צורפו צילום של הסכם שכירות, אישור על מלגת לימוד צנועה בכולל, וכן תלוש שכר של אשת המערער 2 (יוער כי בני-הזוג הנם הורים ל- 5 ילדים). עם זאת, לא צורפו תדפיסי חשבון בנק של המערער 2 ושל אשתו ואף לא פירוט הוצאות עדכני. כמו כן, גם בעניינו של המערער 2 לא הורם הנטל להוכיח העדר אפשרות להסתייע בסביבה הקרובה לצורך גיוס כספי העירבון (יובהר כי אין די באמירה סתמית הנזכרת בסעיף 7.2 לבקשה לפיה: "אין באפשרות המבקשים לגייס קרובי משפחה...כי כולם מצבם קשה לא פחות", בלא פירוט ואסמכתאות מתאימות, כדי להרים את הנטל המצוי בעניין זה על כתפי המערערים).
זאת ועוד; על-פני הדברים, סיכוייו של ערעור הפסלות אינם נחזים להיות טובים, בשים לב לכך שערעור הפסלות אינו פורש לכאורה תשתית המצביעה על חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים כנדרש בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
בהתחשב בכל אלה, אינני רואה להיעתר לבקשה במלואה. עם זאת, בהתחשב בתשתית העובדתית שהוצגה לעניין מצבם הכלכלי של המערערים (שהייתה מלאה יותר בעניין המערער 1, וחלקית בעניין המערער 2 כמבואר לעיל), אני רואה להפחית משמעותית את שיעור האגרה וכן להעמיד את העירבון בתיק על סכום נמוך.
המערערים ישלמו אגרה בסך 200 ₪ ויפקידו עירבון בסך 2,000 ₪ (שהנו סכום מתון ביחס לסכומי העירבון הנוהגים בהליכים דומים בבית-משפט זה). האגרה תשולם והעירבון יופקד תוך 14 ימים מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן - יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת.
ניתנה היום, ז' באדר ב
התשע"ו (17.3.2016).
דנה
כהן-לקח, שופטת
ר
ש מ ת