רע"א 8453/20 יונתן חיים אבלס נ. יצים אוברסיס

1.

לפניי בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון במסגרת בקשת רשות ערעור המופנית כנגד החלטותיו של בית המשפט המחוזי בירושלים מהימים 4.11.2020 ו-22.11.2020 (פש"ר 34694-08-11). בית המשפט המחוזי החליט שלא ליתן ארכה נוספת למניעת מימוש ביתו של המבקש והורה על מינוי הנאמן ובא כוח הנושה המובטח ככונסי נכסים על הבית.

2.

המשיבים מותירים את הבקשה לפטור מאגרה לשיקול דעתו של בית המשפט אולם מתנגדים לפטור את המבקש מהפקדת עירבון בהליך. המשיבים מדגישים כי בבעלות המבקש נכס ששוויו הוערך ב-5.6 מיליון ש"ח (כפנוי), שחלקו משמש יחידת דיור מניבה המפיקה רווח למבקש. עוד טוענים המשיבים, כי לדברי המבקש עצמו, בנו שכר עבורו עורך דין ורואה חשבון לבירור סוגיה מול רשות המסים. אותו בן הצהיר בבית המשפט קמא כי הוא בעל נכסים. מכאן, שיש באפשרותו לסייע למבקש להפקיד את העירבון. עוד מדגישים המשיבים, כי דרכו של המבקש היא "למשוך" את הזמן בבקשות ארכה חוזרות ונשנות, כפי שהוא מנסה לעשות גם בבקשת רשות הערעור דנן.

3.

כידוע, בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון נדרש לבסס שני תנאים מצטברים: ראשית, עליו להוכיח את חוסר יכולתו הכלכלית, ולשם כך עליו להניח תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית. שנית, עליו לשכנע כי קיימים סיכויים מספקים להצלחת ההליך - קיומה של עילה לצורך פטור מאגרה; וסיכויים ממשיים לצורך פטור מעירבון (ע"א 1779/16 בן חמו נ' בנק מרכנתיל בע"מ (17.3.2016); ע"א 1855/10 ירדני נ' עו"ד שי כהן, הנאמן (20.6.2010)). זאת ועוד, גם מערער הנמצא בהליכי פשיטת רגל נדרש להניח תשתית ראייתית בדבר מצבו הכלכלי, אשר תצדיק היעתרות לבקשותיו (ע"א 1736/06 ניאקן נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית (7.6.2006)).

4.

הבקשה דנן נעדרת תשתית עובדתית כלשהי בעניין הכנסותיו כמו גם הוצאותיו של המערער. כל שנטען הוא כי למערער חובות לנושים בסך כ-20 מיליון ש"ח, כי יש לו ארבעה ילדים, אחד מהם נכה, כי בבעלותו נכס מקרקעין וכי אין לו חשבון בנק. אין בכך כדי לעמוד בתנאי הנדרש לצורך פטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון. זאת, אף מבלי להידרש לסיכויי ההליך.

5.

העירבון בהליך יעמוד על סך של 3,000 ש"ח. האגרה תשולם והעירבון יופקד עד ליום 31.1.2021, אחרת יימחק ההליך או יירשם לדחייה, ללא צורך בהודעה נוספת.