פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
1819/21
לפני:
כבוד הרשמת שרית עבדיאן
המערער:
ד"ר עופר קליין
נ ג ד
המשיבים:
1. פורמלי אורן גרשוני
2. פורמלי דליה גרשוני
3. רונית רז
4. אהוד רז
5. מיכל גלבוע - עו"ד
6. כונס נכסים רשמי
בקשה מטעם המערער
מיום 14.9.2021; תשובה מטעם המשיבים 4-3 מיום 29.9.2021; תגובת המערער לתשובת
המשיבים 4-3 מיום 1.10.2021; תשובת המערער מיום 11.10.2021
החלטה
ההליך שבכותרת הועבר לטיפולי בהתאם להחלטתו של כבוד השופט נ' סולברג מיום 5.9.2021, על מנת שאבחן את טענת המשיבים 4-3 שהועלתה בתשובתם לערעור, לפיה הערעור הוגש באיחור.
לאחר שבחנתי היטב את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים המצויים בתיק, לא ראיתי להורות על מחיקת ההליך בשל איחור בהגשתו.
עיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 12.1.2021, עליה נסב הערעור שבכותרת, הומצאה לידי בא-כוח המערער ביום 13.1.2021 באמצעות "הודעה באתר" (באשר לאופן המצאה זה ראו: תקנה 161(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ); בע"מ 4279/21 פלוני נ' פלוני , פיסקה 6 (28.6.2021); בע"מ 1880/21 פלוני נ' פלוני , פיסקאות 6-5 (6.5.2021)). בנסיבות אלה, המועד האחרון להגשת ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי חל ביום 14.3.2021. היינו, הערעור שבכותרת, אשר הוגש ביום 15.3.2021, הוגש באיחור של יום אחד.
בנסיבות העניין, אני סבורה כי יש להורות על הארכת המועד להגשת הערעור, וזאת בשל משקלם המצטבר של השיקולים הבאים: ראשית , כבר נקבע כי טענה באשר לאיחור בהגשת הליך ערעורי יש להעלות בהזדמנות הראשונה, וכי העלאת טענה מעין זו בשיהוי עשויה להטות את הכף לעבר דחייתה (ראו לעניין זה החלטתו המקיפה של כב' הרשם ר' גולדשטיין בע"א 5608/18 שרעבי נ' ברנע (30.4.2019)). בענייננו, טענת המשיבים 4-3 באשר לאיחור בהגשת הערעור הועלתה רק בגדרי התשובה מטעמם לערעור. לא זו אף זו, המשיבים 4-3 לא המציאו את התשובה מטעמם למערער כמתחייב על-פי תקנה 160 לתקנות סדר הדין האזרחי. למעשה, מהודעת המשיבים 4-3 מיום 5.10.2021 (שהוגשה בהמשך להחלטתי מיום 4.10.2021) עולה כי כתב התשובה, אשר הוגש לבית משפט זה ביום 6.7.2021, הומצא למערערים רק ביום 4.10.2021; שנית, מדובר באיחור של יום אחד בלבד; שלישית , המשיבים 4-3 לא טענו להסתמכות על סופיות ההחלטה מיום 12.1.2021; רביעית , נתתי משקל מסוים לתצהיר שהגיש השליח מטעם בא-כוח המערער לפיו הוא ניסה להגיש למזכירות בית המשפט את הודעת הערעור עוד ביום 14.3.2021 ולקשיים הטכניים שמנעו ממנו לטענתו לעשות כן.
אשר על כן, לא ראיתי להורות על מחיקת הערעור, והדיון בו יימשך כסדרו.
ראיתי לנכון לציין כי המשיבים 4-3 העלו טענות באשר לסיווגו של ההליך. אף טענות אלה ראוי היה להעלות בהזדמנות הראשונה, וספק בעיני אם יש מקום לדון בהן בשלב מתקדם זה של ההליך, לאחר שהוגשו הסיכומים וימים אחדים לפני הבאתו לדיון בפני הרכב. אולם, מבלי לקבוע מסמרות בעניין זה, אציין כי אני סבורה שעל פני הדברים אין בטענות אלה ממש. ודוק, מקובלת עלי טענת המערער לפיה רק בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 12.1.2021 הוכרעה באופן סופי ואופרטיבי המחלוקת שנפלה בין הצדדים באשר לסימונה של חלקה ב' (בעוד שבהחלטה מיום 8.12.2020 נקבע הגוף לו נתונה הסמכות לסימון חלקה זו וכן הוראות לגבי המועדים להגשת סימון החלקה על גבי תשריט). לא למותר לציין כי בפסיקתו של בית משפט זה נקבע כי רק החלטה המביאה לסגירה סופית של המחלוקת בין הצדדים, באופן שלא מצריך מבית המשפט להידרש למחלוקת זו שוב, תסווג כ"פסק דין" (ראו: רע"א 2856/12 כהן נ' מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ , פיסקאות 6-3 (20.5.2012); רע"א 8671/16 דורון נ' גלעד , פיסקה 18 לפסק דינו של כבוד השופט נ' סולברג ופיסקה 2 לפסק דינו של כבוד השופט צ' זילברטל (21.2.2017); ע"א 7790/10
MOBILEYE N.V נ' טלקורפ קומיוניקיישין בע"מ , פיסקאות 10-8 (2.12.2010)). וכך נקבע על-ידי כבוד השופט (כתוארו אז) א' ריבלין בע"א 7282/01 הנדל נ' מגדל חברה לביטוח , פ"ד נו (ט) 104, 109 (2002):
"גם בהנחה שבהחלטה המקורית של בית-המשפט כלולות, בשאלות מסוימות, הכרעות ברורות, הרי שלא יכולה להיות מחלוקת כי עצם הקביעה הזו לא הטילה על המשיבה חובת תשלום מיידית. החובה עשויה לקום אך ורק אם בסופו של יום, לאחר שנפתרו כל המחלוקות ונערכו כל החישובים הדרושים, ונוכו כל הניכויים הרלוונטיים, מסתכם חשבון החובה והזכות ביתרה חיובית".
לסיכום, לא ראיתי להורות על מחיקת ההליך שבכותרת בשל איחור בהגשתו. בנסיבות העניין, ובשים לב להתנהלות הדיונית של הצדדים, יישא כל צד בהוצאותיו.
החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.
ניתנה
היום, ח' בחשון התשפ"ב (14.10.2021).
שרית עבדיאן
ר ש מ ת