ע"א 1866/06 עמוס ון-אמדן,עו"ד נ. אסתר אלרון-כמנהלת עיזבונה של המנוחה אלו

לפני בקשה לפסיקת הוצאות בהליך שבכותרת.

1.

המערערים הגישו בקשה למתן רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר קיבל בקשת רשות לערער שהוגשה על ידי המשיבה על החלטת בית משפט השלום לדחות את בקשתה למתן פסק דין חלקי. במסגרת זו, הוגשה על ידם בקשה להפחתת סכום הערבון. בהחלטתי מיום 23.5.06 התקבלה הבקשה באופן חלקי. בהחלטת כבוד השופטת ע' ארבל מיום 21.6.06 התבקשו הצדדים למסור עמדתם בדבר סיווג ההליך כבקשת רשות לערער או כערעור בזכות. הצדדים הגישו תגובתם בהתאם.

בהחלטת כבוד השופטת ע' ארבל מיום 31.7.06 נקבע כי החלטת בית המשפט המחוזי מהווה פסק דין הניתן לערעור בזכות ולפיכך הורתה כי התיק יועבר למזכירות לצורך לסווגו מחדש של ההליך כערעור בזכות. בהמשך לכך, בהחלטתי מיום 6.8.06 נקבע כי על המערערים להשלים את ההפרש בין האגרה ששולמה בין בקשת רשות לערער לאגרה שיש לשלמה בגין ערעור. ביום 1.1.07 הודיעו המערערים כי הם חוזרים בהם מערעורם. בפסק דיני מיום 3.1.07 נמחק הערעור.

2.

המשיבה הגישה בקשה לפסיקת הוצאות. בבקשה נטען כי המבקשים ניהלו נגדה הליכים רבים הן בבית משפט השלום, הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון, כאשר בהליך האחרון היא נאלצה להגיב לבקשה להפחתת ערבון וכן להביע עמדה לעניין סיווג ההליך. המערערים מתנגדים לבקשה. לטענתם, משלא חויבו בהוצאות במסגרת ההחלטה בבקשה להפחתת ערבון ובמסגרת החלטת כבוד השופטת ע' ארבל בעניין סיווג ההליך, אין בסמכות רשם בית המשפט לפסוק הוצאות בשלב זה. עוד נטען על ידם, כי ככול שמלינה המשיבה על כך שלא נפסקו לטובתו הוצאות בדיונים שהתנהלו בערכאות הקודמות, עליה להפנות טענותיה בעניין זה לערכאות המתאימות.

3.

אקדים ואבהיר כי משפסק הדין, אשר מחק את הערעור, ניתן על ידי רשם, מוענקת לו הסמכות לפסוק הוצאות (תקנה 511(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). ברי כי סמכות לחוד ושקול דעת בעניין פסיקת הוצאות לחוד, ולפיכך אבחן האם יש מקום לחייב את המערערים בהוצאות המשיבה.

בענייננו, ההליך נמחק ביוזמת המערערים, ולפיכך מוטל עליהם הנטל להבהיר מדוע היתה מלכתחילה הצדקה להגשתו תוך גרימת הוצאות למשיבה. המערערים לא עמדו בנטל זה. יחד עם זאת, לעניין גובה ההוצאות, יש ליתן משקל לכך שההליך נמחק בשלב מוקדם, והתבקשה תגובת המשיבה בשני הליכים מקדמיים בלבד. כמו כן, ככול שיש למשיבה טענות לגבי העדר חיוב המערערים בהוצאות בהליכים שהתנהלו בערכאות אחרות, אין בית משפט זה מהווה אכסניה נאותה לדון בכך. במצב דברים זה, ישאו המערערים בהוצאות המשיבה בהליך שבכותרת בסכום כולל של 1,500 ₪ אשר ישאו הפרשי ריבית והצמדה מעת המצאת החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.